BETA

28.08.2018

11:41

נושאים חמים
 אם לאם
אם לאם,
אפרת רבינוביץ

לחבק את אמא: הכירו את פרויקט "אם לאם" שהולך וצובר תאוצה בארץ

במועצה המקומית בית אל נולדים בכל שנה למעלה מ-200 תינוקות. קבוצת נשים, שעברה הכשרה מטעם הרווחה במועצה, לקחה על עצמה להגיע לבית היולדת ולסייע בכל מה שצריך

את המגמה הזו קשה לפספס: אימהות מתגייסות למען אימהות חדשות, שזה עתה ילדו, מתוך הבנת האתגרים העומדים בפני יולדת טרייה: חיים בלי שינה הסובבים סביב הצרכים של תינוק חדש שבא לעולם, תינוק מתוק אך תובעני והתרחשויות שטרם הכירה.

 

כך נולד פרויקט "בישלולה" ברחבי הארץ, המציע תבשילים ביתיים שמבשלות אימהות בהתנדבות ליולדת החדשה ולבני ביתה, כך נולדו שלל דפי הפייסבוק של אימהות למען אימהות כמו "מאמאזון", שהביא להופעתם של דפים מקומיים כמו "מאמות מודיעין" העירוני ו"מאמות בית הכרם" השכונתי. כולן נשענות על חוכמת ההמון, על רצון טוב, ועל רוח התנדבותית.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הילדים הממוצע של אם בישראל הוא הגבוה ביותר במערב ועומד על 3.11. ברוב מדינות ה-OECD , שיעור הפריון בשנים האחרונות עמד על פחות מ-2.1 ילדים לאישה, נמוך מזה הנחוץ לשמירה על יציבות בגודל האוכלוסייה. עם השמחה הגדולה המלווה בבואו של תינוק חדש, צצות ועולות שאלות. על הצורך הזה באים לענות כל המיזמים שצומחים מהשטח.

 

כך נולד גם בישוב בית אל פרויקט "אם לאם" לתמיכה ביולדות, הנשען על מודל הקיים כבר בעולם וברחבי ישראל. בבית אל הוא יצא לדרך עם התאמות מקומיות לאופי היישוב ולצרכיו, על ידי סטודנטית לעו"ס בהדרכת העו"ס הקהילתית וצוות עובדות מהמחלקה. אפרת רבינוביץ, עו"ס קהילה ורכזת התנדבות במחלקה לשירותים חברתיים במועצה המקומית בית אל, מספרת שהכול התחיל כחלק מתוכנית הנקראת "בונים קהילה" הפועלת במועצה לפיתוח לכידות וחוסן קהילתי.

 

איך זה עובד? 20 מתנדבות תושבות הישוב שעברו ראיונות והכשרה מקצועית, נכנסות אל כל יולדת מהישוב לביקור נעים עם שי צנוע מהמועצה – בגד לתינוק ודף טלפונים של גמ"חים רלוונטיים הקיימים בישוב. גם בעלי העסקים בישוב נרתמו עם שוברי הנחה. איך יודעים על בואו של תינוק חדש לעולם? "שכנות, רכזות שכונה ועוד, שולחות לנו הודעה על כל לידה. לאחר שמתנדבת מעדכנת שהתקיים ביקור ראשון, מתקשרת עובדת מהמחלקה אל היולדת לשאול האם היא מעוניינת בהמשך קשר. אם יש רצון, המתנדבת נשארת בקשר עם היולדת ולא ממשיכה לבקר אצל יולדות נוספות", אומרת רבינוביץ. "לידת תינוק היא אירוע משמעותי, למשפחה ולקהילה וחשבנו לקחת אותו כפלטפורמה לחזק את תחושת המשמעות והשייכות לקהילה. בביקור הזה אנחנו בעצם משקפים ליולדת את שמחתנו כקהילה בהצטרפות של נשמה חדשה. בנוסף, הלידה מביאה שינוי בהרכב המשפחתי ושינויים נוספים, ואנו כקהילה רוצים לתת ליולדות שלנו גב ותמיכה בתקופה זאת. להזמין אותן לקשר, לשיתוף ולעזרה בשעת הצורך".

 

תומכות ביולדות ומשמשות להן כאוזן קשבת
 

תומכות ביולדות ומשמשות להן אוזן קשבת (באדיבות המשפחה)

 

 

בעקבות המפגש עם היולדות, המתנדבות הבינו כי ישנו צורך במועדון יולדות בישוב. אחת מהן גייסה חברה והשתיים הקימו מועדון הפותח את שעריו פעם בשבועיים ומקדם את פני היולדות שנהנות מארוחת בוקר מפנקת ונהנות מסדנה קצרה. "מתנדבות הפרויקט ממשיכות להיפגש פעם בחודש וחצי למפגש הכשרה. החודש הצטרפו אלינו ארבע מתנדבות חדשות כדי שנצליח לעמוד בקצב", מדווחת רבינוביץ בשמחה.

 

שולמית גלבוע, אמא ל-6 ילדים, לקחה על עצמה להיות רכזת שכונה בפרויקט. "חלק מתפקידי במערך מאם לאם הוא לפנות ליולדת כשהיא יוצאת מבית החולים ומגיעה לביתה בפעם הראשונה לאחר הלידה. לפעמים יש צורך בעזרה לאישה כשהיא בהריון מורכב או בשמירה וצריך את הסיוע", היא אומרת. "הגעתי להתנדב במיזם 'אם לאם' כדי לתת את התמיכה הראשונית ליולדת כשהיא חוזרת הביתה וצריכה לדאוג לעצמה לתינוק ולשאר המשפחה, לפעמים היולדת חוזרת עם תאומים ובלי עזרת הקהילה היא עלולה לקרוס". לגלבוע יש סיפור אישי שחידד אצלה את ההבנה בצורך הזה, לקבל עזרה: "לפני 3 שנים נולדה לנו בת עם מום מורכב בלב והיינו במקום של צורך בתמיכה. היא נולדה לאחר שאני עצמי הייתי בהריון מורכב עם אשפוזים. הצורך לתמיכה היה חזק והיום אני במקום ששמחה לתת את העזרה והתמיכה. היום שלי עמוס אך כשאני רואה תינוק קטן העייפות נעלמת ואני מתמלאת במרץ, אני רואה על האימהות שהתמיכה הזו מסייעת להן ועוזרת להן מאוד, זה נותן להן כוח ורוגע. שנהיה תמיד בצד הנותן בשמחה".

 

כמוה מרגישה מוריה ריסקין, אם ל-4, מורה ליוגה לילדים ונשים המתנדבת בפרויקט "אם לאם". "לפני שבע שנים, כשבתי הבכורה נולדה, התפעלתי מהשכנות ומכך שאפילו נשים שאיני מכירה עזרו ותמכו בי מעל ומעבר. זה יצר אצלי הכרת טובה מאוד גדולה ומאז אני מחפשת הזדמנויות לעזור ליולדות. אני מגיע ליולדת עם שי קטן מקשיבה לה ומציעה  עזרה. אני באמת עמוסה. בעלי רוב הזמן לא בבית הוא עובד בתור מורה, מדריך טיולים ואני עם הקטנים בבית, אבל הרצון לעזור וההבנה שזה חשוב, נותנים לי כוח לעשות חסד עם הבריות. עם העייפות אין לי בעיה, השאלה הגדולה יותר היא איך מחלקים את עוגת הזמן, וברוך השם, הנותן לנו דעת ובינה. שנזכה לעשות מצוות מתוך שמחה גדולה".