BETA

14.05.2016

00:16

נושאים חמים

לוחמי יחידת אגוז חוזרים לקרב מארון א-ראס בו נהרגו חמישה מחבריהם

עשור עבר מאז החלה מלחמת לבנון השנייה, כשבמהלך המלחמה התנהל הקרב בכפר מארון א-ראס בו נהרגו חמישה מלוחמי יחידת "אגוז". כמה מלוחמי היחידה חזרו אל המקום שבו החלה מבחינתם המלחמה, מושב אביבים, ומשחזרים לראשונה את הקרב הקשה מנקודת מבטם

יחידת "אגוז" הייתה חוד החנית של "גולני" במהלך מלחמת לבנון השנייה, יחידה שהוקמה כעשור קודם לכן במיוחד כדי להילחם בחיזבאללה בדרום לבנון. כמעט עשור עבר מאז הסתיימה מלחמת לבנון השנייה, וכמה מלוחמי היחידה חזרו לפסוע בין העצים שבמטע במושב אביבים הסמוך לגבול, המקום שבו החלה, מבחינתם, המלחמה.

 

מיד לאחר חטיפתם של אלדד רגב ז"ל ואהוד גולדווסר ז"ל, שהיוותה את אות הפתיחה לאותה מלחמה, הוקפצה היחידה לצפון, אך מכיוון שצה"ל לא שש להכניס כוחות קרקעיים לשטח לבנון הם לא חיכו מספר ימים על הגבול. 10 ימים לאחר תחילת המלחמה, כשהעורף כבר הותקף ללא הפסקה, החליט צה"ל על הכנסת כוחות קרקעיים אל לבנון.

 

 

 

דן פינלקשטיין, מלוחמי הקרב במארון א-ראס
 

דן פינלקשטיין, מלוחמי הקרב במארון א-ראס(חדשות 10)

 

באותו הלילה נכנסו כוחות חטיבת הצנחנים כדי לכבוש את מארון א-ראס, כפר הנמצא דרומית לבינת ג'בייל, ששולט על הגזרה. סגן אלוף מרדכי כהנא, מפקד אגוז באותם ימים, התנגד לכניסה באור יום, אך בפיקוד האוגדה התעקשו שחייבים להציל את הצנחנים. בסמוך לכפר, התפצל הכוח לשני ראשי חץ כדי להשתלט על הבתים הצפוניים, אחד מהם זכה לכינוי "הפגודה" והשני ל"בית השיש".

 

הטיל הראשון שפגע בצוות מוטט את החומה שהקיפה את אחד הבתים, פגיעה שהביאה למותם של שלושה מחברי הצוות: בנג'י הילמן ז"ל, המ"פ שהתחתן רק כחודש לפני המלחמה, הקשר לירן סעדיה ז"ל ורפאל מוסקל ז"ל. במהלך ניסיון חילוץ הפצועים, נהרג גם נדב באלוה ז"ל. כל השנים האלה החזיק תומר שיימן בבטן בסוד את העובדה כי הוא היה זה שבישר לרותם גולני על מותו של באלוה, חברם לצוות.

 

אלון בן דוד, אחד הלוחמים שלחמו באותו קרב, אומר כי המחבלים שהיו באותו בית השתמשו במשקפת של צה"ל, כנראה חלק מציוד שהשאיר אחריו צה"ל אחרי מלחמת לבנון הראשונה. "הם השתמשו בזה נגדנו. הם ידעו שאנחנו באים לבית, ובכל זאת הם נשארו שם", אומר בן דוד, "מסתבר שהם כנראה אלה שהכווינו את הטילים מבינת ג'בייל".

 

 

שמר את הסוד בבטן. תומר שיימן
 

שמר את הסוד בבטן. תומר שיימן(חדשות 10)

 

יהונתן וולסיוק ז"ל, חייל בודד שעלה ארצה מאוקראינה, היה נעדר במשך 30 שעות, היעדרות שהובילה לכך שעוד ועוד כוחות הוזרמו לכפר כדי לעזור בחיפושים אחריו. באותו שלב של המלחמה היה ברור שחטוף נוסף הוא לא פחות מאסון, אך בסופו של דבר גופתו של וולסיוק נמצאה. היום, אחרי 10 שנים, מעז גולני לספר לחברים על המפגש האחרון שלו עם וולסיוק במהלך חילוץ הגופות: "אמרתי לו ללכת לצוות שלו כי מחפשים אותו, אחרי זה אלוהים יודע לאן הוא הלך".

 

 

 

"אלוהים יודע לאן הוא הלך". רותם גולני(חדשות 10)

 

פתאום, כל כך הרבה זמן אחרי שסיימו את חלקם באותה מלחמה, הסיפורים שהיו שמורים בבטן כל השנים מתחילים סוף סוף לצאת החוצה. "אף פעם לא שמעתי אותם מדברים על הנושא", אומר טל חורש, "יש איזה קשר שתיקה של כל אחד עם השני, שיודעים מה היה אבל לא מדברים על זה".

 

בימים אלה חלקם מסיימים תואר שני, חלקם התחתנו וישנם כאלה שאפילו מדברים על ילדים. זה השלב הזה בחיים שבו אתה כבר מרשה לעצמך להסתכל לאחור.