BETA

17.08.2017

18:21

עודכן:

שירה שתיל ומיה יכיני מהאגודה הישראלית של מומחים ללקויות למידה
שירה שתיל ומיה יכיני מהאגודה הישראלית של מומחים ללקויות למידה,
צילום פרטי

חנוך לנער על פי דרכו: כך אפשר להתמודד טוב ויתר עם לקויי למידה

הורים וילדים, גליון החינוך | למרות שהתייחסות מערכת החינוך לילדים לקויי למידה השתפרה רבות בשנים האחרונות, יש עדיין מקום גדול לשינוי. מיה יכיני ושירה שתיל מהאגודה הישראלית של מומחים בלקויות למידה עם הצעות לשיפור

לקות למידה מתייחסת לקבוצת הפרעות הקשורות לקושי בשפה, בקריאה, בכתיבה או ביכולת המתמטית. היא מקשה על התלמיד לרכוש את מיומנויות היסוד בהתאם לנורמה המצופה מבני גילו. לקות למידה באה לידי ביטוי בכשל בתחומים קוגניטיביים הדרושים ללמידה כגון: תכנון, ארגון, זיכרון, קשב וריכוז ועוד.

 

ניסינו לברר עם עצמנו, מהו המענה האופטימלי לילדים עם לקויות למידה בתוך מערכת החינוך. במהלך הדיונים והשיח הפנימיים, עלו נושאים שונים אשר בוודאי יהיו מוכרים לכל מי שלמד, לימד או שלח את ילדיו לבית הספר. דיברנו על המרוץ המטורף אחר הישגים, בו פעמים רבות ילדות וילדים הולכים לאיבוד, על המרדף אחרי התאמות, על ריבוי מבחנים, על הישגיות מול אנושיות, על מערכת מיושנת שלא יכולה לתת מענה לכל התלמידות והתלמידים, על כיתות עמוסות מידי, על מורות ומורים שמגיעים למערכת עם הרבה רצון טוב ויצירתיות אבל נתונים לתכתיבים וללוח זמנים, על הורים שאיבדו אמון במערכת הזו, על כיתות קטנות, על בתי ספר מיוחדים, על תקציבים ועוד.

 

>> לכתבות נוספות בפרויקט

להיות מדען עם פרופ' דן | אינטגרטיבי, לא סגרגטיבי | טור עורכת: מה אפשר לשנות?

יגאל סרנה מבקש להעלות את שכר המורים | תכינו את הילדים לשוק התעסוקתי

לקרב את בית הספר לגן | אל תהיו עוד בייגלה בשקית | אברום בורג מבקש שנגיע לאט

 

בשלב מסוים הבנו, שהתשובה לשאלה, "כיצד נתאים את מערכת החינוך ללקויי הלמידה", תקפה לכלל התלמידות והתלמידים. השאלה שצריכה להישאל היא כיצד ליצור מערכת חינוך שוויונית, המייצרת הזדמנויות זהות עבור כל שכבות האוכלוסייה ולכל המגזרים?

 

אנו מאמינות במערכת שמשנה את סדרי העדיפויות שלה, ורואה את הלומד לנגד עיניה ולא את הלימודים.

 

 

ילד לקוי למידה, אילוסטרציה
 

ילד לקוי למידה, אילוסטרציה(שאטרסטוק)

 

אנו מאמינות במערכת שמשנה את סדרי העדיפויות שלה, ורואה את הלומד לנגד עיניה ולא את הלימודים.
כיום במערכת החינוך יש שונות רבה: יש תלמידים שקשה להם לקרוא או לכתוב, יש תלמידים שלעולם לא יגיעו לרמת חמש יחידות לימוד במתמטיקה, ישנם ילדים שלא מסוגלים לשבת במשך שיעור שלם במקומם ולהאזין בקשב רב לדברי המורה, וילדים שלא מספיקים להעתיק את כל מה שהמורה כתבה על הלוח.
הפתרון, לטעמנו, מורכב ממספר שינויים:

 

הרחבת האפשרויות הניתנות לתלמידים

 

לצד לימודי הליבה, מערכת החינוך צריכה לאפשר לתלמידים למצוא את התחומים בהם הם טובים יותר, ולעודד אותם לעשות דברים שהם אוהבים. יש ילדים שהכישרון שלהם הוא בריקוד, אחרים בכדורסל, יש ילדים שיהיו ממש טובים אם יתנו להם לבנות רובוטים ויש מי שיצטיינו בציור. התחומים הללו, ורבים נוספים לא מקבלים מספיק מקום בבתי הספר. עובדה זו פוגעת בשוויון באוכלוסייה, כי היא מבקשת מכל התלמידים ללא קשר ליכולתם לעמוד באותם סטנדרטים, וכי הרבה פעמים אותם תלמידים לקויי למידה לא נהנים משעות פנאי אחה"צ, כי הם צריכים ללמוד ולהשלים פערים.

 

צמצום מספר התלמידים בכיתה והגדלת הצוות החינוכי

 

לתלמידים ולמורות במדינת ישראל מגיע ללמוד וללמד בכיתות קטנות יותר עם צוות גדול יותר. כיתות בהן יושבים פחות תלמידים חשובות עבור תלמידים עם ליקויי למידה אבל לא רק בעבורם. כי אף מורה, מוצלחת ככל שתהיה, לא יכולה לדעת מה קורה אצל כל אחד מתלמידיה כאשר מולה יושבים כמעט 40 תלמידים.

 

כאשר בכיתה יש פחות תלמידים, אפשרויות המענה של המורה מתרחבות: לתלמידים עם לקויות הלמידה, שצריכים שיקריאו להם, יסבירו להם, או יתנו להם מטלה שונה, לתלמיד עם הקושי החברתי הזקוק לתמיכה, התלמיד המצטיין שכבר מזמן התקדם בחומר ועכשיו יושב משועמם בכיתה.

 

 

יש ילדים שהכישרון שלהם הוא בריקוד
 

יש ילדים שהכישרון שלהם הוא בריקוד(ערוץ 10)

 

שינוי הסביבה הלימודית והתאמתה לצורכי התלמידים

 

התלמידים כיום יושבים על אותם כיסאות ומול אותם שולחנות שישבו גם ההורים שלהם. עלינו לחשוב כיצד שינוי בסביבה לימודית יכול לעודד למידה, בעיקר אצל תלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב שצריכים לפעמים לשנות אווירה. אפשר לייצר מרחבי למידה אלטרנטיביים, שמעודדים למידה בדרך שונה, בין אם זה לשבת במעגל ולדבר, לאפשר לימודים בקבוצות קטנות, לצאת ללמוד בטבע, להרבות בסיורים מחוץ לבית-הספר או כל רעיון מקורי אחר.

 

חדשנות

 

התלמידים לקויי הלמידה וגם חבריהם, צריכים מערכת חינוך חדשנית, מערכת חינוך שרואה את הקדמה הטכנולוגית סביבה ויודעת לשלב אותה כך שתסייע לתלמידים השונים. שימוש בכלים אלטרנטיביים בעבור אותם תלמידים המתקשים בקריאה או בכתיבה- תוכנות הקראה למשל, אפשרויות הקלדה במקום העתקה מהלוח, הערכה חלופית, על ידי ביצוע פרוייקטים, משימות שונות וכו' לצורך מתן ציון ועוד.

 

המורים

 

חיוני שבתהליך ההכשרה יסופקו למורים כלים שיאפשרו להם ללמד את כל תלמידי הכיתה. הכשרה כזו צריכה להתייחס גם למידע על הלקויות השונות, שיטות הוראה חדשניות, דרכי הערכה חלופיות. אלו יכולים לאפשר לתלמידים עם לקויות למידה לבטא את יכולותיהם, ולמעשה כל התלמידים בכיתה יכולים להרוויח מהוראה שיוצאת מהשגרה ומאפשרת להם ללמוד ולהיבחן בדרכים שונות ויצירתיות.

 

וכבר בספר משלי נאמר "חנוך לנער על פי דרכו", אם נשכיל לראות כל תלמיד בכיתה ונדע להעריך את יכולותיו וכישרונותיו נגדל דור של תלמידים המאמינים בעצמם ובמערכת שבתוכה הם מתחנכים.


הכותבות הן חברות הוועד המנהל של עמותת אגד"ל, האגודה הישראלית של מומחים בלקויות למידה הכתבה מתפרסמת בגליון ספטמבר 2017 של "הורים וילדים"