BETA

17.08.2017

18:21

פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה
פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה,
יח"צ

להיות מדען עם פרופ' דן

הורים וילדים, גליון החינוך | פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה, מצר על האופן בו מתקבל כל מי שרוצה ללמוד הוראה בלי קשר לכישוריו, רק כי זה מכניס כסף למכללות להוראה. הוא רוצה להנחיל את הידע המדעי ואת החשיבה הביקורתית מגיל צעיר וללמד מדע כבר בגילאי הגן

לו הייתי שר החינוך, אילו ניתנה לי האפשרות להשפיע על החינוך בישראל - לפני הכל, הייתי דורש מהמכללות להכשרת מורים לשנות את שיטת המיון והקבלה של הסטודנטיות/ים להוראה.

 

להבנתי, כאן מצוי שורש הבעייתיות של החינוך בישראל.

 

על פי המצב הקיים - כל מועמד/ת שנרשם או נרשמת ללימודי הוראה בסמינר/מכללה מתקבל/ת ללימודים, בין אם יש להם או אין להם כישורים להוראה. זה כולל קבלת מועמדים נטולי תעודות בגרות, המועברים לטיפול של 'ועדת חריגים', שלרוב מאפשרת להם להשלים את הבגרות במהלך לימודי התואר. אלא שבדרך כלל זה לא קורה, הם לא משלימים בגרות, אבל כן מקבלים תעודת הוראה. שכן, כמעט כל מי שהתחיל ללמוד בסמינר למורים גם ישלים את לימודיו, ובשל כך מורים רבים שאינם מתאימים למקצוע, משתלבים במערכת החינוך.


עם זאת, חשוב לי לסייג ולהדגיש שיש מורים רבים אחרים שהם מצויינים, בעלי הכשרה ורקע נכון ותחושת שליחות המלווה את עשייתם. אבל הם לא הבעיה. הבעיה היא המורים שאינן מתאימים למקצוע. אלה נשארים במערכת בממוצע 2-5 שנים, ופורשים בשל חוסר התאמה ובינתיים הם 'מצליחים' לפגוע בדורות של תלמידים לאורך כחמש שנות לימוד.

 

 

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, בעת מעמד החתימה על צווי הסגירה
 

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, בעת מעמד החתימה על צווי הסגירה(צבי רוגר\עיריית חיפה)

 

פרישת המורים יוצרים מחסור ואז המכללות מקבלות ללימודים סטודנטים אחרים שאינם מתאימים לחינוך והוראה, וכולנו לכודים בתוך מעגל הקסמים הזה.


תשאלי, למה המכללות נוהגות כך? התשובה היא: כסף, כסף, כסף. בעבור כל 'ראש' (סטודנט) - המכללות מקבלות תשלום ממשרד החינוך. כלומר מדובר בעניין כלכלי קיומי של המכללה.

 

כיום פועלות בארץ 60 מכללות להכשרת מורות/ים. ויש עוד 60 מכללות חרדיות.

 

פרופ' אריק הנושק (Hanushek) מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, מבכירי החוקרים של יעילות החינוך קבע כי 'הפרמטר להצלחת החינוך, הוא 'מורים איכותיים'.

 

לדבריו, מורה המלמד בסטיית תקן אחת מעל הממוצע, תלמידיו יהיו הרבה יותר טובים ובבגרותם יחזיקו במשרות טובות ורווחיות ולכן תשלומי מס ההכנסה שלהם יהיו גבוהים יותר. זאת בהשוואה למורה הנמצא בסטיית תקן אחת מתחת לממוצע, שיוציא מתחת ידיו תלמידים פחות טובים עד גרועים שבבגרותם יעבדו במשרות זוטרות, שכרם יהיה נמוך והם לא ישלמו מס הכנסה. כלומר, המדינה יוצאת נשכרת כשבמערכת החינוך יש מורים איכותיים שמגדלים דורות של ילדים שייטיבו עם החברה ועם הכלכלה שלה.

 

שהרי גם כשקיימות שיטות הוראה טובות יותר או פחות וכבר לא משתמשים בגיר לבן על לוח שחור ויש מידע אינסופי באינטרנט ובענן - ייאמר באופן חד משמעי - המורה היא/הוא חזות הכל. לכן יש להביא אל המערכת את הטובים ביותר שמתאימים למקצוע ההוראה והמפתח לשינוי טמון במיון נכון בקבלת סטודנטים למכללות להכשרת מורים.
לצד זאת חשוב לתקן כמה מיתוסים:

 

גודל הכיתה: הוכח במחקרים כי גודל הכיתה אינו משפיע על הישגי התלמידים. מה שנדרש הוא מורה שיודע להחזיק כיתת ילדים שילמדו ויתחנכו להיות אנשים משכילים ותורמים לחברה.

 

שכר המורים: בשנים האחרונות שכר המורה עלה משמעותית, והיום הוא גבוה מהשכר הממוצע במשק.
שכרו הממוצע של מורה - 10-12 אלף שקלים בחודש.

 

גם רמת ההשכלה של המורים השתפרה. יש גננות ומורים בעלי השכלה אקדמאית, אבל אין זאת אומר שהם מתאימים להוראה.

 

 

שר החינוך נפתלי בנט. שים לב להמלצות
 

שר החינוך נפתלי בנט. שים לב להמלצות(ועידת "הארץ")

 

שינוי נוסף שהייתי נדרש לו, אם הייתי שר חינוך: לקרב את המדע לילדים, כך שיותר ויותר ילדים בישראל ירצו להיות מהנדסים ומדענים, אלה שני תחומים שבהם קיים מחסור מתמיד.

 

לדעתי, צריך להתחיל ללמד מדע החל מגיל הגן. בחיפה, לדוגמא, יצרתי פיילוט ללימוד מדע ב-60 גני ילדים בשיתוף ראש העיר יונה יהב ומחלקת החינוך בעירייה. בכל אשכול גנים פועלת מעבדה והילדים עורכים ניסויים בהנחייתה של מורה למדע (שאינה הגננת).

 

כמו כן יצרתי עבור הטלוויזיה החינוכית 30 קליפים ללימוד מדע לקטנטנים שנקראת, 'להיות מדען עם פרופ' דן'. לצערי, התוכנית ירדה לאחר 10 תוכניות ובקרוב אשווק אותה בעולם.

 

הרעיון נובע מהרצון לקרב את הידע המדעי ואת החשיבה הביקורתית אל הילד החל מגיל צעיר מאד. אולם, במערכת החינוך חסרים מורים למדע שידעו להנגיש את המדע לילדים לגרום להם להתאהב במקצוע ולבחור בו בבגרותם להיות מדענים או מהנדסים.

 

 

חסן רוחאני. אפילו באיראן מתחילים עם מדע בגילאים צעירים
 

חסן רוחאני. אפילו באיראן מתחילים עם מדע בגילאים צעירים(צילום מסך - חדשות 10)

 

איראן לדוגמא, אותה אנחנו מחשיבים מדינה מפגרת, דווקא מטפחת מהנדסים מגיל צעיר. בעוד שאצלנו חכמי התורה מחנכים ילדים להעמיק רק בתלמוד ולהתפלל, ללא לימודי ליב"ה שלא לדבר על לימוד מדעים, באיראן האייתולות לא דורשות מהילדים האיראנים לשנן פסוקי קוראן כי אם מעודדים אותם ללמוד הנדסה. כיום, על כל מהנדס ישראלי יש 20 מהנדסים איראנים והם מהנדסים טובים מאד.

 

הביקורת שלי מופנית לחינוך הממלכתי החילוני והנתונים הבאים אמורים להדאיג את כולנו.

 

על פי התפלגות התלמידים במערכת החינוך, אפשר לומר בוודאות שאנחנו נעים בכיוון שאינו מטיב עם החברה והמדינה. מאחר ומספר התלמידים בחינוך הממלכתי הולך וקטן עם השנים.

 

אם בשנת 1960 60% מתלמידי ישראל למדו בחינוך הממלכתי, הרי שבשנת 2017 הם מהווים רק 47% מכלל התלמידים ואילו הערבים והחרדים מהווים יחד 44% מכלל התלמידים. תמונת מצב מדאיגה המלמדת כי מספרם של הילדים שיגדלו להיות אזרחים המובילים את המדינה להתפתחות ולקידמה הולך ומתמעט.


פרופסור דן שכטמן, מחקר אמריטוס מהטכניון, זוכה פרס נובל בכימיה 2011 וזוכה פרס ישראל בפיסיקה לשנת 1998 הכתבה מתפרסמת בגליון ספטמבר 2017 של "הורים וילדים"