BETA

29.11.2018

11:23

אתם יכולים לעזור למנוע הפרעת קשב
אתם יכולים לעזור למנוע הפרעת קשב,
shutterstock

אפשר למנוע הפרעות קשב אצל ילדים

קיימים עשרות מחקרים המראים בצורה ברורה מאוד כי לסביבה יש השפעה עצומה על הסיכוי להופעת הפרעת קשב וריכוז. מה אתם יכולים לעשות?

 

הפרעת קשב וריכוז הפכה להיות מאוד נפוצה בעשור האחרון. נתונים סטטיסטיים בארה"ב מדברים על ממוצע של כ 10% מהילדים שסובלים מהבעיה כאשר המספרים מתחלקים על פי גילאים ומראים עליה. ככל שגיל הילד עולה כאשר השיא הוא בין 12-17 שנים עם שכיחות של 13.6%.

התפתחות הפרעת הקשב קשורה למכלול גורמים ביולוגיים נפשיים וסביבתיים המובילים להופעת הבעיה. כנראה שהבעיה מתבססת על שינוי קטן במבנה המוח ובתפקודו בעיקר באיזור האונה המצחית. 

אולם, קיימים עשרות מחקרים המראים בצורה ברורה מאוד כי לסביבה יש השפעה עצומה על הסיכוי להופעת הפרעת קשב וריכוז.

על מנת למנוע או לצמצם את הסיכוי להתפתחות הפרעת קשב אצל הילד יש לפעול בכמה מישורים:

1)תזונה

2)מניעת הצפה חושית

3)פעילות גופנית.

4)סדר יום מוקפד

 

ככל שהילד צעיר יותר בגילו כך גדל הקושי שלו להתמודד עם מקומות סואנים כמו כביש ראשי, נסיעה ברכב, ג'ימבורי או קניון בשל העומס באינפורציה שניתכת עליו

 

תזונה

מסתבר כי לחומרים שונים המוספים למזון יש השפעה שלילית על המוח עד לרמה של גרימת הפרעות קשב וריכוז.

זרחן (פוספטים)- חומר המוסף לבשר כדי להגדיל את כמות המים בבשר ולשמר אותו נמצא גם בנקניקים ובשר מעובד. זרחן מוסף גם לחלק מהמשקאות המוגזים. זרחן נמצא גם בחומרי הדברה בחקלאות הלא אורגנית. מחקרים שבדקו את רמת הזרחן המגיע מחומרי הדברה מצאו קשר בין הנוכחות שלו לבין העלייה בסיכוי לפתח הפרעת קשב וריכוז.

חומרי שימור וצבעי מאכל -המזון הנמכר במרכולים עתיר  בצבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרי טעם וריח כדי להאריך את חיי המדף ולהפוך אותו לבעל טעם ומראה מושך.

כיום נמצאים בשימוש מעל ל- 5000 חומרים המוספים למזון וכל אחד מהם יכול לגרום להופעה של הפרעת קשב וריכוז.

מחקר מרתק שבדק מאות ילדים בגילאים שונים אשר היו בריאים לפני תחילת הניסוי ובבדיקתם הם לא ענו על הקריטריונים של הפרעת קשב וריכוז  גילה כי מתן קוקטייל של חומר משמר (סודיום בנזואט) וצבעי מאכל גרם לרוב הילדים תוך מספר שבועות להתנהגויות הנכנסות לקטגוריה של הפרעת קשב וריכוז.

סוכר- רמות סוכר גבוהות גורמות לילדים להיפראקטיביות וקשיי ריכוז. עם אכילת הסוכר רמתו בדם עולה במהירות לכן מופרש אינסולין. כתוצאה מכך מופיעה ירידה חדה ברמות הסוכר אשר קרוב לוודאי מכניסה את הגוף למצב של סטרס. הגוף מגיב בחולשה ועייפות ומשחרר הורמונים ממריצים מבלוטת האדרנל ובעיקר אדרנלין שגורמים להתנהגות היפראקטיבית וחוסר מנוחה.

חסר בחומצות שומן חיוניות: מאז שנות השבעים קיימת ירידה חדה בצריכת דגים שהיוו בעבר מקור טוב לחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 . מסתבר כי קיים מתאם בין סימפטומים של היפראקטיביות וחוסר בחומצות שומן חיוניות. נמצא כי חוסר בחומצות שומן מסוג אומגה 3 מעלה את הסיכוי להופעת בעיות התנהגותיות, קשיי למידה, עצבנות והפרעות שינה. הקפדה על תזונה עשירה בחומצות שומן מסוג אומגה שלום כמו דגים (סלמון, טונה,סרדינים), אגוזי מלך וזרעי פשתן תסייע במניעה של מגוון מחלות וגם בהפרעות קשב וריכוז. טיפול בהשלמות של חומצות שומן חיוניות כמו שמן דגים עשוי להימשך לעתים מספר חודשים, עד אשר השפעתו תבוא לידי ביטוי.

מניעת הצפה חושית

רוב האנושות כיום חייה בערים בהם התנועה, האורות המרצדים, הרעש וההמולה מהווים חווייה יומיומית, נוסיף לכך את המדיה הדיגיטלית ונקבל הצפה חושית משמעותית בעיקר בילדים צעירים שמערכת העצבים שלהם עדיין בתהליכי התהוות.

מהי הצפה חושית?

בהיות החוויות שצויינו מאוד מהירות ואינטינסיביות הן גורמות לעומס יתר על מערכת העצבים אשר מגיבה לכך בעזרת מנגנוני הישרדות של תגובה ללחץ, הכוללת שחרור הורמוני סטרס (כמו קורטיזול) על בסיס קבוע. מינון גבוה של קורטיזול לאורך זמן פוגע ביכולות הלימוד, ביכולות העיכוב של פעילות ומעצים אימפולסיביות חסרת שליטה.

סטרס יומיומי גם אם לשעות מוגבלות גורם בסופו של דבר לשיבוש מנגנון בקרת ההפרשה של קורטיזול. שחרור הורמוני סטרס לאורך זמן פוגע במיוחד בקליפת המוח המצחית של הילד (PRE FRONTAL CORTEX). ברמה הפיזיולוגית, איזור זה במוח מאפשר גמישות מחשבתית‏ ויכולת להתמודד עם שינויים, הוא נחשב למקור של פעולות רצוניות לכן ילדים המוצפים חושית מתלוננים כל הזמן על שיעמום בשל חוסר יכולת להפעיל כוחות רצון למשחק אקטיבי בו הם יוצרים את התוכן. הם נזקקים על בסיס קבוע לסיוע שלנו המבוגרים כדי לא להיות משועממים.‏

קליפת המוח המצחית מעורבת בין היתר גם בניטור של משאבים פנימיים ובאיתור של יחסי סיבתיות בין אירועים, היא עוסקת בהערכת ההתקדמות לעבר מטרה מסוימת, ובוחנת האם ההתנהגות מתאימה להקשר שבו היא מתבצעת. פגיעה באזור זה מובילה לתגובות אימפולסיביות, קשיים בקבלת החלטות, השענות על הסביבה וקושי להתמודד עם תסכולים.

איזור נוסף במוח שנפגע מנוכחות מתמשכת של רמות קורטיזול גבוהות בדם הוא ההיפוקמפוס זהו אזור הממוקם בתוך האונה הרקתית המהווה מרכיב הכרחי במוח בתהליך הלמידה.

התוצאה אם כן היא כי הצפה חושית תעלה את הסיכוי להופעה של הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות.

חוקרים מדדו והגיעו למסקנה כי ילדים גומאים ביום 32 קילומטר כאשר הם חיים בצורה מאוזנת. אם הילד שלנו לא ביצע מספיק פעילות גופנית הוא בסוג של צום תנועתי ויפתח חוסרים הן שכליים והן התנהגותיים וחברתיים בהתאם

 

השפעת המדיה הדיגיטלית ובעיקר מסכים

 על פי סטטיסטיקה עדכנית ילדים עד גיל 6  צופים בממוצע  כ- 60 עד 100 שעות מדי שבוע,  בהמשך עם המעבר לבית הספר מספר שעות הצפייה יורד במעט  לרמה של  6.5 עד 8 שעות ליום בממוצע. כלומר, מספר השעות המצטבר  בהן הילדים יושבים מול מסך (לא משנה מה גודלו)  גדול יותר ממספר השעות אותן הם מבלים בבית הספר.

מסך מתרענן בקצב של שישים עד מאה פעם בשניה קצב האירועים והתחלפות התמונות  מהיר מדי וגורם לעומס יתר של חוויות אצל הילד, אשר מתרגל (בלי קשר לנזקים) לקצב המהיר ואז כאשר הילד מגיע לגן או לבית הספר הוא מתחיל להשתעמם כי הוא רגיל לעוצמות גירוי וקצב אירועים הרבה יותר מהירים והחיים פתאום נראים מאוד משעממים ואפורים מול הברק, הקצב והצבעים על המרקע, הגננת או המורה לא יכולה לבדר אותו היא אף מעיזה לבקש ממנו ולהטיל עליו מטלות.

 

בילוי במקומות סואנים

ככל שהילד צעיר יותר בגילו כך גדל הקושי שלו להתמודד עם מקומות סואנים כמו כביש ראשי, נסיעה ברכב, ג'ימבורי או קניון בשל העומס באינפורציה שניתכת עליו. לא פעם הפעוט נרדם בשל חוסר היכולת שלו להתמודד עם עומס החוויות. אם נוסעים ברכב מומלץ לשים וילון על החלון, שהילד נמצא לידו כדי לצמצם את ההשפעה.

 

 ד"ר מוטי לוי

ד"ר מוטי לוי ( יח"צ)

 

 

פעילות גופנית

אינספור מחקרים בהתפתחות הילד מראים כי הפעילות הגופנית מסייעת להתפתחות השכלית, הרגשית, לפיתוח כישורים החברתיים, לעלייה בביטחון העצמי, לשיפור תחושת המסוגלות ולמניעת מחלות בגיל מבוגר. כבר בגיל בו הילד זוחל תנועת הזחילה משפיעה מאוד על התפתחות המוח.

מחקרים מצאו כי ילדים שמתקשים בכתיבה סובלים בדרך כלל מחולשה של שרירי הגב, הבטן או חגורת הכתפיים. פעילות גופנית מגיל צעיר על בסיס יומיומי יכולים למנוע לא מעט בעיות מוטוריות וקשיים אחרים.

במהלך משחק קבוצתי, כמו למשל, השתתפות במשחקי תופסת או כדור שונים, הילד לומד שיש משא ומתן ולא תמיד מקבלים כל מה שרוצים כך שהיכולת שלו להתגבר על תסכולים מתפתחת ומתחזקת מאוד ומכינה אותו לחיים הבוגרים.

מגיפת ההשמנה לא פסחה על עולם הילדים. מחלות רבות שבעבר פגעו באופן בלעדי במבוגרים מופיעות כיום גם בילדים על רקע ההשמנה, שברובה מופיעה בשל חוסר פעילות גופנית. בין היתר, מדובר על מחלות כמו: סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם כולסטרול גבוה ועוד.

חוקרים מדדו והגיעו למסקנה כי ילדים גומאים ביום 32 קילומטר כאשר הם חיים בצורה מאוזנת. אם הילד שלנו לא ביצע מספיק פעילות גופנית הוא בסוג של צום תנועתי ויפתח חוסרים הן שכליים והן התנהגותיים וחברתיים בהתאם.

 

סדר יום מוקפד וגבולות

סדר יום קבוע  הוא בין הדברים החשובים ביותר בחיי הילד. הוא נותן לילד עוגנים במהלך היום, כשיש סדר יום קבוע הילד יודע מה עומד לקרות בכל רגע נתון, זה מייצר תחושת ביטחון גדולה בחיי הילד.

סדר יום מתייחס לפעולות חזרתיות ברמה יומית כמו - ארוחות, סיפור, זמן משחק, חברים, מקלחת, שעת שינה, ברמה שבועית כמו ארוחת שישי, טיול שבועי וברמה חודשית כמו חגים. הריתמוס מעבר לתחושת הביטחון שהוא מייצר נותן גם סוג של נשימה לילד במעברים קבועים בין פעילות המופנית כלפי חוץ לבין התכנסות פנימה הביתה. סדר היום מקנה ביטחון ומונע סטרס ובכך מונע את הנזקים שהמתח מייצר כפי שראינו קודם.

גם לגבולות תפקיד חשוב בהענקת ביטחון ועיצוב אישיותו של הילד, בית עם גבולות משרה ביטחון וכל אחד יודע מה תפקידו, הוא נותן את ההרגשה לילד שיש מבוגר אחראי שניתן לבטוח בו, מבוגר זה יהיה גם דמות לחיקוי.

אם נוסעים ברכב מומלץ לשים וילון על החלון, שהילד נמצא לידו כדי לצמצם את ההשפעה

לסיכום על מה מקפידים?

1.להקפיד על ריתמוס שינה /ערות, שיגרת יום ברורה, גבולות

2.פעילות גופנית מדי יום בלי תירוצים לפחות שעה שעתיים ויותר בהתאם לגיל הילד

3.תזונה בריאה וראויה

4.צמצום מהותי בחשיפה למדיה. ילד עד גיל שנתיים שלוש אפס חשיפה למדיה, גילאים שלוש עד שש בשאיפה לחצי שעה בשבוע

5.צמצום בהצפה חושית, הילד הצעיר לא זקוק לגירויים רבים (למרות הדעה הרווחת בציבור שאין לה על מה להתבסס), לחפש סביבה שקטה ונעימה, משחק של ילדים בקבוצה לא נחשב הצפה

6.לצמצם סטרס, להימנע מחוגים תחרותיים או מלחיצים לפחות עד גיל עשר

 

 


אמבד:
 

 

 

 

הכותב הינו ד״ר מוטי לוי, רופא ראשי של רשת מרפאות כללית רפואה משלימה