BETA

31.10.2018

13:47

 הלוואי וככה היו נראים הפעוטונים בארץ
הלוואי וככה היו נראים הפעוטונים בארץ,
shutterstock

איך צריך חוק הפיקוח על מעונות היום להיראות?

מטפלות שלא עברו שום הכשרה, מקרי התעללות וזלזול של המדינה בחשיבות החינוך עד גיל 3. ד"ר יונית ניסים חושבת שכך חוק הפיקוח על המעונות צריך להיראות

 

סוף סוף, לאחר המתנה ארוכה, חוק הפיקוח על מעונות היום בגיל הרך עבר ואושר. אחרי שנים רבות שהנושא היה מוזנח וסבל מהעדר תשומת לב מדינית היה צורך במקרים רבים של התעללות מצד מטפלות וסייעות והרבה זעם של הורים, כדי שהנושא יקבל משקל ציבורי ויוביל לחקיקה חשובה מאין כמוה בנושא.

חוק לימוד חובה חל מגיל 3 ועד 18 ובחינוך המיוחד מגיל 3 ועד 21.  המסגרות לילדים מגיל  לידה ועד 3 נתונות לפיקוח משרד העבודה והשירותים החברתיים (רווחה), אך מה למשרד זה ולחינוך? איזה אנשי מקצוע בעלי שם בתחום החינוך הוא מעסיק.  כשאנחנו מתמקדים בילדים, גילאים אלה הם הבסיס הראשוני, המשמעותי  ביותר להתפתחות ועיצוב האישיות של הילדים.

 ד"ר יונית ניסים

ד"ר יונית ניסים ( יח"צ)

 

בחודשים האחרונים חשפה התקשורת מקרים של התעללות והזנחה דווקא במסגרות לתינוקות ופעוטות. מקרים אלה מזעזעים אותנו, הנושא כואב, עצוב והיה ניתן למניעה. אני מאמינה שהשקעה בגיל הרך היא השקעה לטווח ארוך לכל החברה והשקעה זו תוביל להפחתת המקרים של התעללות או פגיעה בילדים קטנים חסרי ישע וישנן מספר דרכי פעולה שעשויות למנוע מקרים מסוג זה:

ראשית, יש להכיר בכך שהעובדות במסגרות הללו אינן "גננות".  גננת היא מי שקיבלה הכשרה איכותית בתחום, שלמדה חינוך לגיל הרך, רכשה תואר ראשון ותעודת הוראה. לצערנו, במדינת ישראל, רוב העובדות  עם ילדים  בגילאי לידה עד שלוש לא עברו הכשרה ובוודאי שרובן המכריע אינן גננות. יתר על כן, הסינון, המיון והקבלה לעבודה לוקים בחסר ואינם מציבים סטנדרטים גבוהים למי שאמונה על חינוכם, בריאותם והתפתחותם של פעוטות רכים בגיל הקריטי והמשמעותי ביותר בשנים הראשונות לחייהם.

 טעויות שנעשות בשלב חיים זה עלולות להותיר צלקות קשות בליבם, או גופם של פעוטות, צלקות שיהיה קשה מאוד לרפא. יש מקום להציב סטנדרטים גבוהים מאוד, של איכות אנושית, אישיות בעלת ידע רחב, אוריינית, ובעלת הכשרה ההולמת חינוך בגיל הרך. הדגש על חינוך ולא טיפול. מעבר לדאגה לצרכיהם הבסיסיים של הפעוטות חייב להיות דגש פדגוגי המעצים ומפתח את האישיות של הפעוט בגיל הקריטי ביותר בחייו.  

לצערנו, במדינת ישראל, רוב העובדות  עם ילדים  בגילאי לידה עד שלוש לא עברו הכשרה ובוודאי שרובן המכריע אינן גננות

  

יש להכניס לתכנית הלימודים בכל המכללות לחינוך את המקרים האחרונים ובהתאם להם ללמד את פרחי ההוראה כיצד יש להתייחס לתינוקות ולפעוטות במסגרות החינוך השונות. כחלק מכך, יש להוסיף שעות חובה ללימודי פסיכולוגיה של ילדים, עבודה מעשית עם ילדים קטנים כולל שיעורים מעמיקים לצפייה בהתנהגות, לצד העלאת בעיות, קשיים ואתגרים ודרכים נכונות שיכולות לעזור בהתמודדות עמם.

מקצוע ההוראה בכלל, ובגיל הרך בפרט, היא עבודה המשפיעה על תחילת דרכם של מבוגרי המחר. כפי שכל רופא נשבע את "שבועת הרופא" בסוף לימודיו, אני קוראת לבניית "אמנת הגיל הרך" עליה תתחייב כל גננת. האמנה תחייב את נשות המקצוע לשמירה על חיי הילדים, לשמירה על נפש הילדים, טיפוחם ואהבתם. במידה ולא יעמדו בתנאי האמנה – רישיונן ישלל.

יש לקבוע פיקוח הדוק ומשמעותי על הגנים הפרטיים, המעונות והמסגרות לגיל הרך, שכיום אינן מפוקחות בעליל. יש להגדיר מי יהיו המפקחים, מהי הכשרתם, ואחת לכמה זמן הם מגיעים לראות בעיניהם את הנעשה בגנים. בנוסף, אנו קוראות להגברת המודעות הציבורית להכשרת מחנכות לגיל הרך, ובכללן:  העובדות עם  גילאי לידה-שלוש; הסייעות בגני הילדים;  העובדות בצהרונים; המלוות ילדים עם צרכים מיוחדים.  מדובר בתפקידים קריטיים הדורשים  מבדקי התאמה והכשרה מקצועית ובהתאמה תגמול הולם.

יש לעגן בחקיקה הכשרה של סייעות ומטפלות.

כל גננת תהיה חייבת להציג בגן את התעודה שלה וכך ההורים יוכלו לבחון גם את ההכשרה שקיבלה.

 להבנתי, זו הדרך הנכונה ביותר למניעת מקרי התעללות בילדים. יתרה מכך - זוהי הדרך לגידולם וטיפוחם של כלל הילדים במדינה השואפת להקנות חינוך  לילדיה.

אני מברכת ושמחה שהחלו צעדים משמעותיים של חקיקה בכיוון שעתיד להפוך את עתיד ילדינו ונכדינו והדורות הבאים לטוב יותר. יש להמשיך לפעול ולעשות כדי לקבל מעטפת חינוכית מתאימה, הולמת, מקצועית ומשמעותית יותר, שתדאג לחוסן החברתי של המדינה והחברה.

הכותבת היא ד"ר יונית ניסים, ראש הפקולטה לחינוך במכללה האקדמית לחינוך "אוהלו" בקצרין