BETA

28.10.2018

10:55

 את לא לבד!
את לא לבד!,
shutterstock

סובלת מדיכאון או דכדוך אחרי לידה? את לא לבד

אחת מתוך ארבע נשים יחוו דיכאון משמעותי אחרי לידה. חלקן מסתירות זאת בגלל בושה, אבל המספרים מראים שהתופעה מאד נפוצה וכדאי שתדעי עליה יותר

אימהות באשר הן, ולא רק בסמוך ללידה, נמצאות בסיכון לחוות דיכאון – מבייבי בלוז קל המתבטא בדכדוך ועד דכאון עמוק המתבטא בחוסר תפקוד. מדובר בתופעה שלא מדוברת מספיק ולכן גם לא מטופלת מספיק. ראשית נציג כמה נתונים, כפי שפרסם משרד הבריאות:

·  80% מהאימהות יחוו דכדוך קל – מצבי רוח משתנים, בכי, חוסר יכולת להתרכז, עייפות.

·  25-30% מהאימהות ו-10% מהאבות יחוו דיכאון מג'ורי - מחשבות אובדניות, תחושה של חוסר תכלית לחיים, בעיה בתפקוד היומי וכמובן סביב הטיפול בתינוק, חרדות, מחשבות טורדניות.

· 1-2% יחוו פסיכוזה.

· 10-20% מהנשים חוות קושי רגשי במהלך ההיריון ובשנה הראשונה לאחר הלידה.

· רוב הנשים הסובלות אינן מאובחנות ולא מקבלות טיפול מתאים לתמיכה בקשיים הרגשיים שהן חוות.

· להיעדר טיפול מתאים יש השלכות משמעותיות של האימא, על התינוק, על הזוגיות, על המשפחה הגרעינית והמורחבת ועל החברה באופן כללי.

לא מדובר רק על דיכאון המגיע אחרי הולדת התינוק או רק בחודשים הראשונים אחרי הלידה. כיום מעידים מחקרים כי הדיכאון עלול להתעורר במהלך ההיריון ולהימשך שנים רבות אחריו, אם כמובן לא מטופל. לפי מחקר חדש שנערך ב-Kings College בלונדון, 27% מהנשים ההרות דיווחו שהן התמודדו עם בעיות בתחום בריאות הנפש במהלך ההיריון. זה אומר כמעט אחת מארבע נשים בהיריון.

 

איריס לי-דר, פסיכולוגית קלינית מומחית, מטפלת בגישת BOT (Birth oriented therapy), מלווה נשים בתקופת הפיריון, ההיריון והלידה וגם דולה ומדריכת הכנה ללידה. לי-דר מכירה היטב מהקליניקה את התופעה של דיכאון לפני לידה וגם לאחריה. לדבריה, "הקשיים הכרוכים בהיריון, לידה והורות הושתקו ולא קיבלו במה ואפילו לא שם במשך שנים רבות. המודעות ההולכת וגוברת יכולה לעשות רק טוב לנשים, למשפחה ולסביבה".

" דיכאון או הפרעת מצב רוח פוגעת בכ-15% מהנשים לפחות, ויש גורמי סיכון: מי שהיו לה בעבר הפרעות מצב רוח, דיכאון וחרדה; מי שיש לה רקע משפחתי של דיכאון; מי שאין לה סביבה חברתית, משפחתית, נפשית או כלכלית תומכת סביב ההיריון; הפלות ולידות שקטות בעבר; מי שעברה טיפולי פוריות. זה כמובן לא אומר שמי שיש לה אחד או יותר מגורמי הסיכון אוטומטית תסבול מדיכאון בהיריון, אולם כדאי להיות עם אצבע על הדופק ולא לבטל תחושות כמו חוסר חשק, בעיות שינה, בעיות אכילה, חוסר חיבור לעובר ועוד".

קלר: "הדיכאון תקף אותי בעוצמה. זה התבטא בחוסר תפקוד. נפלתי לבור עמוק, פחדתי להסתובב בבית, פחדתי לגשת לתינוקת, חוויתי תחושה של שיתוק, של חוסר תפקוד, חוסר תזוזה"

תמר קלר, פעילה חברתית בתחום דיכאון לאחר לידה, עם סיפור אישי כואב משלה יצרה מונו-דרמה שכבר הוצגה יותר מ-200 הצגות, מלווה אימהות רבות במסגרת מייסדת התוכנית "ברכת אביה" (www.baviya.co.il). "זה קרה לי אישית לפני כ-15 שנה ודווקא לא בלידה הראשונה", מספרת קלר, "עם לידת בתי הצעירה הייתי בקנדה והתמודדתי עם דיכאון מג'ורי, שהופיע אחרי ניתוח קיסרי (ויש הקושרים בין ניתוח קיסרי להופעת דיכאון). הכנתי הכל לפני מבחינת תשתיות ועזרה, ידעתי למה לצפות ובכל זאת הדיכאון תקף אותי בעוצמה. זה התבטא בחוסר תפקוד. נפלתי לבור עמוק, פחדתי להסתובב בבית, פחדתי לגשת לתינוקת, חוויתי תחושה של שיתוק, של חוסר תפקוד, חוסר תזוזה, קמתי בבוקר בתחושת ריקנות וחוסר אונים. דווקא הרגשתי בלב חיבור לתינוקת ודאגתי לה אבל ברמת התפקוד – הגוף שלי היה משותק. לא אכלתי ולא שתיתי כך שגם לא יכולתי להניק את התינוקת. אימא שלי טסה מהארץ והצילה לי את החיים וגם דאגנו למערך עזרה לילדים הבוגרים יותר וזו הרשת שאישה בדיכאון אחרי לידה צריכה ומשם צמח הפרויקט. אני מלווה נשים בחברה לדרך, ממפה את הקושי ומפנה לגורם מקצועי שיטפל".

 תמר קלר

תמר קלר ( סול)

 

קלר מדברת על נשים שחוו דיכאון שנה, שנתיים, שלוש ואפילו תקופות ממושכות יותר של עשור אפילו, אם הן לא מטופלות, כך שבמקרה הזה הזמן לא תמיד מרפא. לדיכאון יש גם השלכות על בני המשפחה, ילדים אחרים אם יש, זוגיות ואפילו על הצאצא שנולד לסיטואציה כזו ולא זוכה למענה הראוי.

 "יש מחקרים שמראים כי יש קשר בין הסיטואציה הדיכאונית שאליה נולד התינוק לבין הסיכוי שיחווה דיכאון בעצמו או הפרעות של קשב וריכוז ועוד תופעות" מסבירה קלר, "אך אין ספק שכחברה אנחנו צריכים לדאוג לאימהות. התזמון והטיפול הם ממש קריטיים. אמנם הדיכאון אחרי לידה יצא מהארון ומדובר יותר אך הוא עדיין ערום. יש מענה בקופות החולים ובמרכזים שונים בארץ, אך עדיין נשים מפחדות לשתף ולהיחשף. הרעיון שלנו הוא שילוב כוחות עם משרד הבריאות במסגרת חברתית קהילתית".

כיום מעידים מחקרים כי הדיכאון עלול להתעורר במהלך ההיריון ולהימשך שנים רבות אחריו, אם כמובן לא מטופל

מזון לגוף וגם לנפש

מחקרים רפואיים מראים כי לתזונה שהאימהות אוכלות יש השפעה רבה על שיפור ויעילות הטיפול בדיכאון. בקיצור הטיעון "הכל בראש" לא תמיד נכון.

 ד"ר ברונו רוזן

ד"ר ברונו רוזן ( אליאור בן חיים)

 

ד"ר רוזן ברונו, גינקולוג מומחה למילדות ולהתאמת אמצעי מניעה, מירושלים, פוגש לא מעט אימהות דתיות וחרדיות, מדבר על הקשר בין ריבוי לידות ולידות במרווחים קצרים לבין חוסרים תזונתיים ודיכאון בהיריון ולאחר לידה. "יש מחקרים כבר מלפני כ-20 שנה שהתפרסמו בכתבי עת רפואיים מובילים כמו The New England Journal of Medicine שעסקו בתופעות המופיעות במרווחים קצרים בין הלידה להיריון הבא. בנקודה שהעלו אז היא שהאישה צריכה פרק זמן של לפחות שנה וחצי-שנתיים כדי להחזיר לעצמה את החוסרים התזונתיים ולמלא בחזרה את המאגרים החיוניים. אמנם אז דיברו במחקרים על השפעות פיזיות של לידה במשקל נמוך, לידה מוקדמת ועוד, אולם כיום יש מחקרים שמצביעים גם על השפעות רגשיות ונפשיות הנובעות מאותם מרווחים קצרים בין לידה להיריון", אומר ד"ר רוזן, "גם מחקרים שנעשו בארץ מצביעים על סיכוי גדול יותר לדיכאון ולחרדות בקרב אימהות שיש להן ריבוי לידות ולידות במרווחים צמודים. אני מדבר ממש על דיכאון המשפיע על התפקוד ולא על בייבי בלוז קל".

 

מה אתה מציע?

"גם באוכלוסייה הכללית וגם באוכלוסייה הדתית והחרדית יש צורך בתכנון הילודה. כדאי להתחיל ולמלא את הגוף בחומרים החסרים, שאותם קל כיום לגלות בבדיקות דם פשוטות. לאחרונה אפילו החלו לבדוק חוסר באומגה 3, שמחקרים מראים בבירור שמורידה דיכאון במהלך ההיריון ולאחריו. בנוסף יש צורך למלא את מחסני הברזל, לא רק ברמת ההמוגלובין אלא גם את הפריטין – מאגרי הברזל וכן את הוויטמין די, את היוד, את הסידן, החומצה הפולית ועוד".

"חשוב לזכור שעובר ותינוק מתנהג כמו משאבה – מה שהוא צריך הוא שואב מהאם במהלך ההיריון ובהנקה. כשהגוף מתרוקן מהמאגרים החיוניים לו, האיזון ההורמונלי נפגע והדרך לדיכאון קצרה. זה בדיוק כמו בספורט, יש צורך בהכנה של הגוף ובאימון לפני מאמץ פיזי משמעותי. הרי לא נתחיל ישר לרוץ מרתון לפני שנרוץ חמישה ק"מ. ואם כבר בספורט עסקינן, חשוב לנצל את הזמן בין הלידות לחיזוק פיזי של הגוף, לשיקום רצפת האגן, הגב, הבטן וכל המערכות הפיזיות", אומר ד"ר רוזן.

 

מה עוד חשוב לדעת?

"נקודה חשובה מאוד היא גלולות", אומר ד"ר רוזן, "יש להן, גם לאלו הנחשבות עדינות ומתאימות להנקה, השפעה שלילית על מצבי הרוח ועל דיכאון. בפועל רופאי הנשים שרושמים אותן בלי בדיקה מעמיקה מחמירים או אפילו יוזמים דיכאון ומצבי רוח שליליים אצל אימהות אחרי לידה. החלק של הפרוגסטרון בגלולה הוא האחראי על זה. בנוסף הגלולות מדכאות את מעט הליבידו שיש כבר לאישה כמה שבועות או חודשים אחרי לידה וזה עוד מתכון לחוסר איזון ולמתח אישי, זוגי ומשפחתי".

 

מה בודקת המערכת הרפואית בקרב אימהות אחרי לידה כדי לאבחן?

"כשאישה באה אליי לבדיקת שגרתית כשישה שבועות אחרי הלידה יש שורה של סימנים שאני בוחן ברמה הבלתי-מילולית. האם היא מחייכת, האם עונה לעניין, האם מגיבה מהר, האם מדברת במונוטוניות וכדומה. יש לנשים בדיכאון נטייה מובנת להסתיר את מצבן, בייחוד בחברה סגורה ושמרנית, מחשש לכתם ולהשלכות אחרות. אני מנסה לשים לב לסימנים וגם לשאול שאלות לגבי הפעילות היום-יומית, לגבי השינה, האכילה וכדומה. אם אני מגלה סימנים מדאיגים אני מנסה להפנות בעדינות לטיפול מקצועי ומסביר ש-90% מהפניות לפסיכיאטר הם על רקע חרדות ודיכאון ולא על רקע מחלות נפש. אני גם יודע שהיום יש הנחייה לתשאול בטיפות החלב שעוברות אימהות טריות, ומניסיון אוכל לומר שאישה שבאמת שרויה בדיכאון מתקשה 'לשחק אותה' שהכל בסדר. חשוב לי להדגיש עד כמה חשוב לתפוס את זה בזמן ולטפל. פרק הזמן הראשוני הוא קריטי והסימנים הראשוניים מופיעים כבר בהיריון לרוב. לא תמיד זה עייפות, הורמונים וחשש מפני הלידה, אלא לעיתים מדובר בסימנים לדיכאון שמתפתח ויעצים אחרי הלידה אם לא יטופל", אומר ד"ר רוזן.

 

גיא בן צבי, מקים אומגה 3 גליל, מרצה לתזונה ולחיים ללא תרופות, מדבר אף הוא על חוסר תזונתי. הוא מדבר על חוסר באומגה 3 המהווה לעיתים קרקע פורה להיווצרות שורה של מחלות, בעיקר אוטואימוניות, בהן גם דיכאון. "ההסבר שלי המבוסס על מחקרים בעולם היא שכשיש ירידה ברמת האומגה 3 בגוף מתחילות להתפתח מחלות. יש שתי חומצות שומן שדגים צוברים אותן מהמזון שלהם, אצות ופלנקטון, בעיקר ברקמת השומן. משום שלדגים כמעט ואין מוח והם לא זקוקים להן לתפקוד. הן נקראות EPA ו-DHA שלהן תפקידים שונים בתהליכים בגוף. העניין הוא שהגוף שלנו לא יודע לייצר אותן והאימא חייבת לאכול אותן מדגים ומפירות ים או לצרוך כתוסף תזונה. בעת ההיריון ובמהלך ההנקה עוברת האומגה לתינוק הדורש כמויות גדולות מאוד של אומגה 3 ליצירת המוח ומערכת העצבים, אז אם נוצר מחסור עלול להתפתח אצל האם דיכאון, עוד במהלך ההיריון. לא רק דיכאון יכול להתפתח סביב המחסור באומגה 3, למשל רעלת היריון היא לעיתים תגובה אוטואימונית למחסור באומגה 3. מחקרים מראים כי ככל שרמת האומגה 3 תרד, כך יעלה הסיכון לרעלת היריון ולבעיות הריון נוספות כגון לידה מוקדמת או הפלה", מסביר בן צבי.

 

אז איך מונעים את הירידה?

"מומלץ ליצור מראש לפני ההיריון מאגר של אומגה 3. יש כיום בדיקת דם ייעודית הנקראת אינדקס אומגה 3 שנעשית עדיין באופן פרטי ועולה כ-350 שקלים והיא בודקת את רמת האומגה 3 בגוף. גניקולוגים ממליצים לקחת כשלושה חודשים לפני ההיריון מינון מוגבר המותאם למשקל האישה וכך גם במהלך ההיריון", אומר בן צבי ומדגיש שמאוד חשוב לוודא את המקור ואת תנאי האחזקה, שכן אומגה 3 עלולה להתחמצן ללא קירור ותנאים נאותים. מינון מומלץ מדויק יותר אפשר למצוא במחשבון מינונים אומגה 3 הזמין באינטרנט.