BETA

23.10.2018

11:02

 החוק קובע כי בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם -  זכויות וחובות שני ההורים לפעול בהסכמה ולטובת הקטין
החוק קובע כי בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם - זכויות וחובות שני ההורים לפעול בהסכמה ולטובת הקטין,
shutterstock

בית משפט הכריח הורים להסכים לניתוח בנם

האם בית המשפט יכול לשלול מהורים את הזכויות להחליט על ילדיהם? במקרים האלו – בוודאי שכן

 

ח' הוא אב לשלושה ילדים בני 5, 7, 10 מבאר שבע, שנקט כנגדם במשך שנים באלימות קשה בשלה נעצר והורחק ולאחר התערבות רשויות הרווחה גם הוגש כנגדו כתב אישום. האם ראוי וצודק או חוקי שימשיך לשמש כאפוטרופוס של הילדים ולקבל החלטות בעניינם?

בנם בן ה- 8 של י' ו-ד' סובל ממחלת ניוון שרירים קשה ונזקק לטיפולים רפואיים אשר לאחד מהם שהינו מציל חיים מסרבים י' ו-ד'. האם יוכל ביהמ"ש לחייבם לבצע את הניתוח גם אם הם כאפוטרופסים טבעיים של הילד מסרבים? אם כן מתי?

ט' וי' מתנצחים במשך שנים ביניהם במסגרת הליך גירושין, הגישו אינספור תלונות במשטרה וברווחה אחד כנגד השני בעניין הטיפול בילדיהם המשותפים. האם תוכל הרווחה לבקש לשלול את האפוטרופסות של הילדים? אם כן – כיצד ומי יהיה אפוטרופוס במקומם?

מקרים אלו נשמעים כבלתי אפשריים בעליל שהרי הורה הוא האדם הראשון, הטבעי והמיועד לטפל ולדאוג לענייני ילדיו והכיצד ניתן לשלול זכות וחובה כה בסיסית ממנו. אם כן מתי וכיצד?

 

 

מן הדין אל הדיין

בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - הוריו של ילד הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו משחר ילדותו ועד הגיעו לגיל 18. ככאלה ובהתאם להוראות החוק, נתונה להם הזכות הבסיסית לאוטונומיה בגידולו ובהחלטות הקשורות בו ללא התערבות של גורמים חיצוניים או בית המשפט.

אכן הנחת המוצא הטבעית היא שהוריו של ילד, פועלים לטובתו כשטובתו זו לנגד עיניהם כל הזמן וההחלטות המתקבלות על ידם הינן ההחלטות הראויות עבורו. אפוטרופסות של הורה על ילדו כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין אשר בם נכללים: חינוכו, לימודיו, קבלה ומתן טיפול רפואי וכיו"ב. כך ומטבע הדברים, הורים לא רק שצריכים לדאוג לטובת הילדים ולקבל החלטות הראויות עבורו גם הסכמה שלהם לביצוע טיפול רפואי שאינם מאמינים בו למשך אך יכול להציל חיים כשמנגד אי מתן הטיפול עשוי לגרום להידרדרות במצבו ולסכנת חייו  - צריכות להתקבל לטובתו ורווחתו ואינם רשאים רק בגלל דרך חיים אישית ומיוחדת שלהם לסרב לטיפול שאמור להציל את חייו.

ראוי לציין כי בתי המשפט לא ממהרים למנות עוד אפוטרופוס להורה אלא אם כן רואים הם סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין ולאחר שניתנת הזדמנות להורה להשמיע את טענותיו 

 

באותו אופן אם הורה סובל מאלכוהוליזם/סמים וכו' ובעקבות התמכרותו והזנחתו את הילד – הדאגה והטיפול בילד נזנחים הצידה – יוכלו גורמי החוק והרווחה להתערב ואף לשלול את אפוטרופסותו לטובת אחר במקומו. 

החוק קובע כי בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם -  זכויות וחובות שני ההורים לפעול בהסכמה ולטובת הקטין. הסכמה של אחד מהם לפעולות רעהו, יכולה להינתן מראש או בדיעבד במפורש או במשתמע לעניין מסוים או באופן כללי. חזקה על הורה שהסכים לפעולת ההורה האחר כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

חריג לאלו הינו בענייניים שאינם סובלים דיחוי, אשר בהם רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו. בהתאמה, כאשר מדובר בהורים גרושים החיים בנפרד, הם רשאים להסכים ביניהם על מי תהיה האפוטרופסות על הקטינים. בדרך כלל קובעים ההורים כי האפוטרופסות תיוותר של שניהם וכי אין בהענקת משמורת למי מהם כדי לפגוע בכך. הסכמים בין הורים שנפרדים טעונים אישורו של בית המשפט והוא יאשר לאחר שנוכח כי ההסכם נערך לטובת הקטינים ותוך שקלול ערך חשוב זה של דאגה לו ולרווחתו. כשהורים אינם מגיעים להסכמה וחלוקים ביניהם באשר להחלטות בעניין הקטינים, מתערב ביהמ"ש וההכרעה באלו תעשה על ידו אלא אם קבעו הצדדים טריבונה אחרת לצורך כך.    

        
האם תמיד ידאג הורה לילד באופן המיטיב? מה הדין אם לא? מי יגן על הילד ומי יכנס בנעלי ההורה לצורך קבלת ההחלטות בעניינו?

 

לצערנו, נתקלים אנו הרבה פעמים במקרים של הורים הסובלים מהתמכרויות שונות (סמים, אלכוהול), ממחלות נפשיות קשות שאינן מאפשרות להם לדאוג לאחר או לעצמם או הורים אלימים כלפי ילדיהם או סתם הורים שמזניחים בצורה פושעת את הילדים שלהם ואינם דואגים לרווחתם או טובתם.

במקרים אלו נדרשים גורמי החוק להתערבות ונאלצים לפנות לביהמ"ש להתערבות לטובת הקטין ודאגה לו. לדוגמא: הוצאה למשפחת אומנה או פנימיה, צווים השוללים אפוטרופסות של אחד ההורים ומותירים את מלוא הסמכויות בידי הורה אחד בלבד, מקרים של מינוי האפוטרופוס הכללי או גורם אחר לכל העניינים ולעיתים רק לעניין מסויים ועוד.

באופן כללי - בהתאם לחוק, בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין, כאשר:            

  1. שני הוריו של הקטין נפטרו או שהוכרזו כפסולי דין או שהאפוטרופסות נשללה מהם עפ"י החוק או שאינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם או שהם נמנעים ללא סיבה סבירה מלמלא אחר חובותיהם. בית המשפט ישלול אפוטרופסות מהורה לקטין עפ"י החוק רק אם התמלאו התנאים הקבועים בחוק שכן, מצב זה הינו קיצוני וחריג.         

    ישנם מקרים בהם בית המשפט ימנה אפוטרופוס בנוסף להורה – כך כאשר אחד מהורי הקטין נפטר, או הוכרז כפסול דין או שאיננו מסוגל למלא חובותיו או שאפוטרופסותו הוגבלה וההורה השני נותר אפוטרופוס. מצבים אלו בית המשפט רשאי למנות לקטין אפוטרופוס כללי או לעניינים שיקבע, ובנוסף להורה האחר. ראוי לציין כי בתי המשפט לא ממהרים למנות עוד אפוטרופוס להורה אלא אם כן רואים הם סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין ולאחר שניתנת הזדמנות להורה להשמיע את טענותיו.         
     
  2. מקרים נוספים בהם עושה ביהמ"ש שימוש בסמכויותיו הינו במקרים של בני זוג מאותו מין המגדלים יחד את הילד שאז רשאי בית המשפט למנות את בן הזוג של ההורה הביולוגי לאפוטרופוס על הילד.

מי אם כן יתמנה כאפוטרופוס על הקטין:

 

בית המשפט ימנה כאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין כמתאים ביותר לדאוג לענייני הקטין וטובתו. יכול להתמנות לאפוטרופוס אחד מאלו: יחיד, תאגיד, או האפוטרופוס הכללי.

מן הסתם, במינוי אפוטרופוס לקטין, ייתן בית המשפט העדפה למינוי של אדם שהינו בן משפחתו של הקטין. זאת, מלבד מקרים קיצוניים בהם יסבור כי בן משפחה (בן משפחה = אח, אחות, הורה של הורה, אח או אחות של הורה, בן זוג או בת זוג של הורה) אינו לטובתו של הקטין.

במסגרת הליך השלילה והמינוי, ישמע בית המשפט את דעתו של ההורה ואת דעתו של הקטין אם הוא מסוגל להבין בדבר ולהביע את דעתו לפניו.

האם ניתן לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לשלול או להגביל אפוטרופסותו של אב שהורשע באינוס שתיים מבנותיו ותקיפה והתעללות ביתר בני ביתו?

ישנם מקרים רבים שהגיעו לפתחו של בית המשפט ובמסגרתם הוגבלה או נשללה אפוטרופסות מהורים – לעיתים באופן גורף, לעיתים בעניין מסוים ולפניכם כמה דוגמאות:

למשרדי הגיע תיק בו ההורים התגרשו לאחר אלימות קשה שנקט האב כלפי הילדים והאם. מלבד ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד האב התנהלו גם הליכים אזרחיים למשמורת וענייני הקטינים במסגרתם, אף מונתה כמקובל פקידת סעד לתת תסקירים בעניין הקטינים, משמורתם והסדרי ראיה בפיקוח לא בפיקוח או שלילתם כליל.

 גם במהלך ההליכים - האם לא ראתה מנוח מהאב אשר מלבד העובדה שגם לא ראה את הילדים, לא שילם מזונות שנפסקו לו בגינם – הוא גם התעמר בה ובילדים בכל דרך שרק יכל ושניתן להעלות על הדעת. במסגרת זו, בכל פעם שרשויות המדינה ביקשו לקבל חתימות של האב על טפסים [כך הם נוהגים בהורים גרושים] בין אם לצורכי מוסדות החינוך ובין אם לצורך טיפולים דחופים ואחרים בילדים – היתל האב באם, כשהיא נאלצת כל פעם מחדש להתחנן ולעבור מסכת ייסורי גיהנום עד אשר מועיל עם בכלל לתת חתימתו.

 בהתאם, ולאחר שנוכח ביהמ"ש לדרך התעמרות זו של האב שפגעה ולא הועילה לילדים, אשר טובתם היא שלנגד עיני ביהמ"ש  - הוא שלל את סמכות האב לקבל החלטות בעניין הקטינים ובכלל זה ולא רק לחתום על מסמכים למוסדות השונים בעניינם והורה לרשויות להסתפק בחתימת האם בלבד.          
 

מקרה אחר שהגיע לפתחו של בית המשפט, נדרש ביהמ"ש העליון [תיק רע"א 5587/97] להכריע בנוגע למתן טיפול רפואי דחוף לקטין שהוריו לא נתנו הסכמתם לו. המדובר היה בקטין בן 8 שסבל מפגיעה שכלית ומוטורית קשה מאז לידתו וכן ממחלת כליות שהוחרפה עם השנים.

 כדי לפתור את בעיית הכליות, ביקשו הרופאים המטפלים לערוך לקטין טיפול רפואי של דיאליזה פריטונלית כשללא הטיפול האמור צפוי היה הילד למות. הוריו סירבו משיקולים שונים הקשורים באמונותיהם. לאור סירובם  ולאחר שהובא לפניו האמור, פנה היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיורה על ביצוע הטיפול גם ובהעדר הסכמת הוריו.

 בית המשפט הבהיר כי אפוטרופסות של הורים כוללת גם חובות גם זכויות לדאוג לצורכי הקטין. במונח צורכי הקטין כלולים צורכי הטיפול קל וחומר כשהקטין לא מסוגל לבטא עמדה עצמאית. על ההורים ליטול אחריות ואינם רשאים לסרב לטיפול שהוא לטובת בנם. עוד הוסיף כי כדי להצדיק שימוש בכוחות הנתונים לרשויות המדינה, צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. במקרה הנדון נפסק כי מדובר בטיפול רפואי שהסיכון בו נמוך, לא הובאו ראיות שהטיפול יגרום לסבל ממשי ומאידך – התועלת שתצמח מהניתוח הינה משמעותית ולכן מוצדקת היתה התערבות גורמי המדינה וניתנה החלטה המורה על ביצוע הניתוח ללא הסכמת ההורים.     
 

תיק מעניין אחר שהגיע לפתחו של בית לענייני משפחה בטבריה בפני כב' השופט אסף זאגורי (תמ"ש 53687-07-13) נדרש בית המשפט לשאלה: האם ניתן לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לשלול או להגביל אפוטרופסותו של אב שהורשע באינוס שתיים מבנותיו ותקיפה והתעללות ביתר בני ביתו? האם ניתן להסתפק במתן הסמכה לאם לפעול כאפוטרופוס יחידה או שמא נדרש למצוא פתרון המנתק הקשר המשפטי והפיזי בין האב לבין הילדים?

בפסיקתו קובע השופט אסף זאגורי כי המקור הנורמטיבי לדיון בתפקידי אפוטרופוס של קטין ושל חסוי, מינויו, פיטוריו, שלילתו או הגבלתו מצוי בהוראות חוק האפוטרופסות. חוק זה קובע, כי הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים (סעיף 14 לחוק האפוטרופסות). קרי, הם לא ממונים על ידי בית המשפט, אלא מכוח ההורות הטבעית והביולוגי. ביהמ"ש מציין כי במקרה זה לא ננקט הליך על ידי הרווחה להכריז על הילדים כילדים נזקקים. זאת, כיוון שהילדים מטופלים ושוהים באחריות האם בכל הזמנים ולא נמצאה סיבה מוצדקת לפגוע באוטונומיה ההורית של האם (הגם שלילדים קשיים רבים בתפקוד במסגרות הלימודיות והחברתיות). שנית, אם לא ננקט הליך לפי חוק הנוער והאם והילדים משתפים פעולה עם העו"ס לסדרי דין וגורמי הטיפול, הרי נשמט הבסיס תחת אפשרות תיאורטית לראותם כנזקקים מכוח סעיף 3(3), 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ויש דרך להבטיח הטיפול וההשגחה של הילדים בידי האחראית שהינה האם.

מכאן קובע ביהמ"ש שככל הנראה לא ניתן להגביל אפוטרופסות האב מכוח סעיף 27 לחוק האפוטרופסות ולאחר שהאב נותן את הסכמתו לכך מורה על שלילת האפוטרופסות שלו לרבות לנוכח עמדת היועמ"ש ולנוכח העובדה כי האב הורשה במעשה סדום בבנותיו והתעללות בחסרי ישע. ביהמ"ש קובע כי במקרה זה בו לא נשללה אפוטרופסות האם היא זו שתהא האפוטרופוס היחידה עליהם עד הגיעם לגיל בגרות.

 

הכותבת הינה, שרון איינהורן אפרתי, עו"ד, נוטריון ומגשרת מזה כ – 20 שנה ובעלים של משרד בוטיק ברעננה המתמחה בדיני ירושה ומשפחה, בדין האזרחי, דיני בנקים, מקרקעין והוצאה לפועל ובגישור משפחתי ועיסקי וכן במתן שירותים נוטריונים.

כתבה זו איננה מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי ואיננה מהווה המלצה לעשות או להימנע מפעולה משפטית.