BETA

10.10.2018

17:19

יונתן טל קורלי באימון
יונתן טל קורלי באימון ,
יח"צ

אתם חייבים שיפו לילד

תשכחו כל מה שידעתם על אומניות לחימה ותכירו את שיטת התרפיה באומניות לחימה באמצעות שיפו, המטפל הרגשי

 

לא מעט ילדים מתחברים היום לחוגים שונים של אומנויות לחימה: ג'ודו, קארטה, קרב מגע ועוד רבים אחרים. החוגים השונים עוזרים לילדנו לרכוש מיומנויות שונות. תרפיה באומנויות לחימה נוצרה בכדי לתת טיפול רגשי לאותם ילדים אשר מתחברים לעולם אומנויות הלחימה, והיא עושה זאת בעזרת מטפל רגשי בדמותו של שיפו (shifu).

אז מהו בכלל שיפו(SHIFU) ומה מטרתו?
המילה שׂיפו SHIFU בסינית מתייחסת למורה(מאסטר) ויש לה שני פירושים עיקריים:

  1. אדם בעל מיומנות \ מורה
  2. מדריך \ אבא

משמעות מיוחדת זו מרמזת על התפקיד של המורה בפני תלמידיו על פי המסורות העתיקות. המורה היה רוקם קשר עם תלמידיו, חי איתם, לומד את דרכי המחשבה, הרגש וההתנהגות שלהם. הוא היה מעביר לתלמידים את הידע לו היו זקוקים והיה מפתח כל אחד על פי עולמו הפנימי והייחודי.

מה מטרתו של המטפל הרגשי?
המטפל הרגשי דומה בעבודתו לשׂיפו (SHIFU) ומטרתו היא להתחבר אל הילד, ליצור איתו קשר משמעותי, ותוך כדי הקשר שנוצר הוא יכול לתת לו כלים ולתמוך בו, זאת בהתאם למטרות הטיפוליות שהוגדרו בשיתוף פעולה עם ההורים.

אז מהי תרפיה באומנויות לחימה לילדים?
טיפול רגשי בשילוב אומנות לחימה לילדים (תרפיה באומנויות לחימה) הינה שיטת טיפול העושה שימוש בעולם אומנות הלחימה לצד עולמו של הטיפול הרגשי הכולל בתוכו תיאוריות פסיכולוגיות שונות. תרפיה באומנויות לחימה יוצרת מטפל רגשי אשר משתקף דרך מורה לאמנויות לחימה: שיפו. דרך זו מנגישה עבור הילד את הטיפול הרגשי והופכת אותו לחוויה שונה וייחודית.

 

למה תרפיה באומנויות לחימה מתאימה בעיקר לילדים?
ילדים רבים פחות מתחברים לטיפולים בהם מעורבות יכולות ורבאליות גבוהות (יכולות מילוליות), ואז אם אנו ההורים נחליט לקחת את אותם הילדים למטפל רגשי שאינו משלב כלים נוספים שמתחברים לעולם הפנימי כמו: משחק, אומנות, בעלי חיים וכו' הם פחות יתחברו לכך ובהתאם גם תוצאות הטיפול לא יהיו מזהירות: זאת מאחר והמוטיבציה של הילד ללכת לטיפול עשויה להיות נמוכה. בתרפיה באומנויות לחימה יש את הגמישות לנוע בין עולם התנועה לבין עולם הדיבור בהתאם ליכולות הוורבאליות של הילד ובזכות כך יש את האפשרות לעבור את מחסום הדיבור דרך התנועה.

על פי מחקרים ידוע שהצלחת טיפול רגשי בילדים קשורה בעיקרה לסוג הקשר שנרקם בין המטפל למטופל. בתרפיה באומנויות לחימה הקשר הטיפולי מתהווה דרך התנועה והחוויה הגופנית המשותפת אשר יוצרת חיבור ראשוני שאליו לבסוף מתחברות להן המילים. נוצרת חוויה משותפת בין המטפל לילד שהיא מעבר למילים. דמיינו לעצמכם מצב בו אתם מכירים אדם ומדברים איתו שעה, חישבו על הקשר שיכול היה להיווצר לכם עם אותו אדם... לחילופין, עכשיו חישבו שאתם צרכים לרקוד עם אותו אדם ורק אם בא לכם אתם גם יכולים לדבר איתו תוך כדי, חישבו על הקשר שיכול היה להיווצר עם אותו אדם בסיאוטציה הזו.

דבר נוסף ההופך טיפול זה לטיפול יעיל מאוד עבור ילדנו: קשור לכך שהמטפל הרגשי נמצא גם בכובע של המאסטר\שׂיפו (מודל לחיקוי). כאשר הילד למעשה רואה את המטפל נמצא איתו לאורך התהליך הוא יכול להתחבר אליו יותר ולהרגיש יותר בטוח.

 

בתרפיה באומנויות לחימה יש את הגמישות לנוע בין עולם התנועה לבין עולם הדיבור בהתאם ליכולות הוורבאליות של הילד ובזכות כך יש את האפשרות לעבור את מחסום הדיבור דרך התנועה



כיצד זה קורה בפועל ומהי רמת המעורבות של ההורים?

לפני שכל התהליך מתחיל, מתבצעת פגישת אינטייק ( אבחון והערכה) עם ההורים.
ההורים מגיעים לפגישה עם אבחונים רלוונטיים, ועונים למטפל על שאלות כמו: למה הם פונים לטיפול? עם איזו בעיה הילד מתמודד? מהן ציפיות הטיפול? רקע על המצב המשפחתי, על ההתנהלות בביה"ס, בתוך הבית, בחוגים, במפגשים חברתיים.

לאחר הפגישה עם ההורים  המטפל נפגש מספר מפגשים עם הילד במהלכם הוא יוצר קשר ראשוני ומעריך את המצב - ביחס לתיאור שקיבל מההורים במהלך פגישת הערכה.

במידה ונוצר קשר ראשוני והמטפל יעריך שכלי טיפולי זה מתאים לאופי הילד והמטרות הטיפוליות שהוגדרו מתחילים את התהליך הטיפולי ומתקיימים מפגשים מדי שבוע.

במהלך תקופת הטיפול - מתקיימים מפגשים עם ההורים במידת הצורך וההורים נשארים מעורבים ומעודכנים לאורך הטיפול. מעורבות ההורים הינה מאוד חשובה במהלך הטיפול שכן במידה ומתגלים קשיים חדשים הקשורים לבעיה חשוב להבין אותם ולטפל בהם בעזרת הכלים השונים שתרפיה זו מאפשרת.

 

לאיזה ילדים זה מתאים?

ילדים אשר יש להם צורך בתנועתיות רבה יכולים להיתרם מטיפול רגשי שכזה, זאת מאחר ולמטפל יש את היכולת להיות דינמי וגמיש במהלך המפגש ולנוע בין דיבור, לתנועה, למשחק. מרחב שכזה יאפשר לו להביע את עצמו ביתר חופשיות ופתיחות שכן הוא ירגיש שהסביבה הטיפולית בה הוא נמצא מתאימה את עצמה אליו ולצרכים שלו וכך ישנן פחות התנגדויות.

ילדים עם אימפולסיביות – פעמים רבות נוצרת בהם חוויה של חוסר שליטה ואשמה\בושה בעקבות האימפולסיביות והקושי שלהם לווסת את עצמם. הסביבה מביעה כעס על התנהגותם ומתייגת אותם כ"שובבים", "בעיתיים" וכו'. במפגשים הטיפולים ניתן לעבוד ישירות על הגדלת תחושת השליטה הפנימית, ולקדם את מנגנון ההשהייה טרם פעולה. כך לילד נוצרת חוויה אחרת בה יש תחושת הצלחה ושניתן לפעול אחרת.

 

בעיות קשב – אותם ילדים אשר אובחנו עם ADHD על רקע נוירולוגי או רגשי ומתקשים למקד את הקשב שלהם. במקרים אלו המטפל משתמש בכלים של עולם אומנויות הלחימה הכוללים מדיטציה Mindfulness, באמצעותם ניתן לשכלל את איכות הקשב ולייצר יותר מיקוד. רוב הילדים בעלי הפרעת קשב מתקשים בהתחלה לבצע תרגילי מדיטציה בישיבה ומוצאים זאת מתסכל, לכן המטפל משלב מדיטציה ותרגילי מיינדפולנס בתנועה ושם דגש על מה שמתרחש ברגע זה ממש.


הכותב הינו אמיר תשבי, מטפל רגשי באמצעות אומנויות לחימה