BETA

07.10.2018

11:33

 כדאי לבדוק עד כמה הילד מעוניין ללכת למסגרת או לחלופין האם הוא מנסה להימנע?
כדאי לבדוק עד כמה הילד מעוניין ללכת למסגרת או לחלופין האם הוא מנסה להימנע?,
shutterstock

הילד לא מסתגל למסגרת? ככה תדעו אם להוציא אותו ממנה

אחרי החגים הילדים אמורים כבר להתחיל להסתגל למסגרות החדשות. איך תזהו מצוקה אצל הילד שלכם ואיך תדעו אם הבעיה בו או הבעיה במקום שבו הוא נמצא?

להסתגלות של ילד למסגרת החינוכית יש מטבע הדברים השלכות משמעותיות הן בשל העובדה שהילד שוהה זמן רב במסגרות, והן בשל העובדה שיכולת ההסתגלות למסגרת בגיל הצעיר קשורה ביכולת ההסתגלות לחיים הבוגרים בכלל.

מכאן שחשוב שיהיו לנו כלים להעריך מתי מדובר בהסתגלות תקינה ומתי נראה שיש קושי או מצוקה הדורשים שינוי או מעורבות הורית.

מדד אחד להסתגלות הוא המדד הנורמטיבי. איך הילד מתפקד ביחס למקובל וביחס לרוב הילדים?

יש לכך חשיבות מאחר שאם ילד מתפקד בהתאם לשאר הילדים המשמעות היא שהוא מתפקד בהתאם למצופה, שתפקודו תקין ואין חריגות בהתנהגותו. ההשוואה למקובל ולנורמה יכולה להיעשות על סמך דיווחים של אנשי החינוך, על סמך השוואה לאחים (על אף האמירה המקובלת שלא צריך להשוות בין אחים) או על  סמך שיחה עם הורים של תלמידים אחרים. כמובן שיש להפעיל שיקול דעת עד כמה אנו סומכים על הדיווח ובשל כך הצלבה של מספר מורות או גננת וסייעץ תסייע לנו להגיע למידע אמין יותר.

 

מבחן האמפתיה וההזדהות (כניסה לנעלי הילד) הוא מדד חשוב ואין סיבה שנשלח את הילד שלנו למקום שאנו חשים שאינו מקום ראוי

מרכיב שני שכדאי לבחון בו את ההסתגלות מתייחס למדד סובייקטיבי. תחושות הילד, שביעות הרצון שלו או מידת המצוקה. משמע- לא רק איך הילד מתפקד אלא כיצד הוא מרגיש במסגרות. חשוב לוודא שהילד יחווה חוויות טובות במסגרות -  חוויה של תחושת שייכות, שהוא רצוי, שיש לו חברים, שנעים לו. גם לתחושת המסוגלות יש מרכיב משמעותי. כדאי לבחון עד כמה הוא חש שהוא מתמודד בהצלחה עם הדרישות ושהדימוי העצמי שלו בהקשר של המסגרת הוא דימוי חיובי.

כדאי בהקשר זה לבדוק עד כמה הילד מעוניין ללכת למסגרת או לחלופין - האם הוא מנסה להימנע? במידה וילד צעיר מרבה לבכות סביב ההליכה למסגרת, מגלה התנגדות או מצוקה, אזי כדאי להעריך את מידת ההסתגלות. קשיים סביב ביקור סדיר יכולים להעיד על קושי סובייקטיבי או גם אובייקטיבי בתפקוד של הילד. ביטויים של לחץ ומצוקה, כגון קושי להירדם לפני ההליכה למסגרת, קושי לקום בבוקר, קושי להירדם ועוד, יכולים להדליק נורה אדומה.

גם התחום הפיזי בריאותי יכול ללמד על קושי של הילד. דיווח על כאבי בטן, או עלייה בתחלואה יכולים להעיד על מתח וקושי במסגרות.

 

ניתן לחלק את ההתמודדות במסגרות החינוכיות למספר מדדים:

 

חברתי

האם הילד חש נוח בחבר? האם יש לו חברים? חשוב לוודא שהוא לא דחוי ולא מבודד.

תחום של סמכות והתמודדות עם חוקי המסגרת - חשוב גם לוודא שהילד אינו מתקשה לעמוד בדרישות של המקום. למשל, ביכולת לשבת לאורך זמן, להתאים את עצמו לסדר היום, להתנהג בהתאם לנדרש.

 

הישגים

במרבית המסגרות הילד נדרש להתמודד עם למידה וידע ובגיל צעיר יחסית הילד נדרש לעמוד ברף של הישג. חשוב לראות האם הילד עומד בדרישות או שהוא זקוק לתמיכה וסיוע נוסף?

 

מרכיבים רגשיים

השהייה לאורך זמן מחוץ לבית מציבה דרישות לא פשוטות. היכולת לשהות עם דמויות מחוץ למשפחה, להסתגל לדרישות שונות מאלו  שמקובלות בבית, היכולת להתמודד חברתית, לדחות סיפוק, לשאת תסכול.

 

מרכיבים פיזיים

להתמודדות של הילד עם היבטים פיזיולוגיים יש חשיבות רבה בתפקוד. האם הוא בעל כוחות להתמודד עם הנדרש בתחום המוטורי? הן בהיבט של מוטוריקה עדינה, כגון גזירה, החזקת עפרון, קשירת שרוכים, ציור וכדומה והן במוטוריקה הגסה - משחק בכדור, עליית מדרגות, ריצה, ישיבה או עמידה ממושכת.

 

חשובה תשומת לב לויסות התחושתי – צריך לוודא שיש התאמה בין המאפיינים הסביבתיים למדדי התחושתיים, שבתחום המגע הילד לא סובל מדי מחום או מקור, גירוד, כאב וכדומה. בתחום השמיעה לוודא שאין הצפה של רעשים (למשל- ילד שמדווח שקשה לו עם המולה, שלדבריו יש המון רעש או שהוא מרבה לכסות עם ידיו את האוזניים). כדאי גם לוודא בדיקת ראייה ומיקוד ראייה ולבדוק שהילד לא מסונוור וכדומה. תגובה לא מאוזנת לריחות או טעמים יכולה להקשות אף היא על ההסתגלות וכדאי לפיכך לבחון זאת. כמובן, גם למערכת של תנועה ושיווי משקל יש השלכה משמעותית על התפקוד וההצלחה במשימות השונות.

 

כדאי לבדוק את מצבו עם כמה אנשי צוות שונים

כדאי לבדוק את מצבו עם כמה אנשי צוות שונים ( shutterstock)

 

 

במידה ואנו מזהים קושי באחד מתחומים ההסתגלות ניתן לחזק אותו בהתאם. אם בתחום של סיוע לימודי, התמודדות עם בעיות קשב , או חיזוק התחום החברתי באמצעות חוגים.  

ניתן לסכם ולומר שיש מדדים שונים על פיהם ניתן להעריך את מידת ההסתגלות של הילד למסגרת. חשוב לייצר קשר רציף וטוב עם גורמים מתוך המערכת על מנת לשמוע כיצד הם מתרשמים ממצבו של הילד. מנגד, תקשורת טובה של ההורה עם הילד ותשומת לב רבה למצבו הם המרכיב היותר חשוב וזאת בשל העובדה שההורה הוא הגורם המשמעותי ביותר לילד והוא גם זה שמכיר את ילדו ויכול להעריך את מצבו הרגשי ואת התגובות שלו למסגרת.

כדאי כמובן לזכור שבשלבים הראשונים של השנה נדרשים משאבים וזמן להסתגלות (כדברי הביטוי – כל ההתחלות קשות) , בתחילה ילד צריך להתמודד עם הפרידה מהמסגרת הקודמת, מחברים ישנים, הרגלים, חוקים ודמויות מבוגרים. הדבר יכול להיות כרוך בעצב, געגוע וכדומה  ואז ללמוד להסתגל וללמוד דברים חדשים. הוא צריך להכיר ילדים חדשים, חוקים חדשים וכדומה.

יש גם את האופי של הילד. יש ילדים שבאופיים מתחממים לאט ולוקח להם יותר זמן להסתגלות. יש ילדים שבכלל מתקשים בהסתגלות. חשוב להכיר את המאפיינים של הילד ולסייע לו בהתאם.

חשוב גם לזכור שלא כל ביטוי מצוקה בבית מלמד על קושי של ממש. טבעי שהילדים יפרקו בבית את התסכול הרגשי שלהם ויש לשקלל את שני המדדים - תפקוד וביטוי רגשי להגעת מסקנות על מצבו של הילד.

כדאי להזכיר שמערכת התמיכה הביתית תסייע לילד להתמודד עם הקשיים והדרישות של החוץ. התמיכה בבית תהווה גורם משמעותי בסך הכוחות של הילד ולפיכך חשוב להיות עם אצבע על הדופק כדי לזהות מתי הילד זקוק לסיוע נוסף.

 

כדאי לציין שילדים צעירים לרוב אינם מבטאים את המצוקה בדרך מילולית אלא בדרך של בעיות התנהגות או בעיות סומטיות. התפרצויות זעם, תוקפנות מוגזמת, קשיי שינה...

 

 

 

איך תהיו עם אצבע על הדופק? שימו לב לדברים הבאים:

 

זיהוי מצב ההסתגלות

על פי דיווח גורמים שונים מתוך המסגרת ודיווח של הילד.

קשר ותקשורת טובים עם הילד וגם עם גורמים במסגרת הם בסיס חשוב להסתגלות. יש להקדיש זמן לשיחה עם הגננת או המורה, לשמור על תקשורת רציפה ומכבדת.

 

זיהוי מאפיינים של  מוטיבציה  ומצב רגשי

האם יש רצון להיות במסגרת? האם יש ביטויים של רווחה רגשית?

 

תפקוד חברתי

האם יש לילד חברים במסגרת? האם תומכים בו? האם הוא חש הנאה ותחושת שייכות? האם הקשר ממשיך גם בבית?

 

ביטויים גופניים

האם הילד סובל ממיחושים או מחלות הגורמים להיעדרות?

 

סיוע ותמיכה

הקשבה לילד, תמיכה רגשית, מעורבות רציפה. עזרו לילד בפתרון בעיות במצבים בהם הוא מתקשה להתמודד לבד.

חשוב להעביר מסר לילדים שסומכים עליהם שהם יכולים להתמודד עם מצבים קשים, אך במקביל שאנו לצידם ובמידת הצורך נסייע להם. הידיעה של ילד שתמיד יש מי שנמצא לעזור מרגיעה ומסייעת בבנייה של תחושת מסוגלות והתמודדות.

 

 

כיצד נדע שמדובר בבעיה משמעותית?

הקו המפריד בין מצוקה משמעותית לבין קושי חולף אינו חד משמעי אך בכל מקרה ניתן להצביע על מספר מדדים:

 

משך זמן רב ותדירות

כשילד מדווח על מצוקה באופן קבוע (כל הזמן) ואין הפוגות בהם הוא נראה שבע רצון או שמח, חשוב לסייע לו. אמנם, במצב נורמטיבי כולנו חווים עליות וירידות וברוב הזמן יהיה משהו שיפריע לנו (מלבד אולי בירח דבש), אך על פי אותו עקרון מצב של ירידה מתמדת אינו בריא.

אם אנו רואים שבאופן קבוע הילד במצב מצוקה ואין כלל עליות במצב הרוח אז מדובר במצב המחייב שינוי.

גם למשך הזמן שבו הקושי נמשך יש משמעות. אם מדובר בשבועיים שלושה מתחילת השנה ניתן לראות זאת כקשיים של התחלה. אך אם עוברים חודשים (החגים מסמלים לרוב את סיום תקופת ההסתגלות) ללא שינוי משמע שמדובר בקושי שמתחיל להתקבע.   

המדדים החשובים הינם התנהגות הילד, מצבו הרגשי. התנהגותו, דימויי העצמי והישגיו. ילד שבוכה ללא הפוגה, שנמנע מיציאה מהבית, שלא צוחק או מגלה שמחה, שמעיד על כך שהוא לא מוצלח ושאין לו טעם לחיות - הדבר מעיד על צורך בעזרה. כדאי לציין שילדים צעירים לרוב אינם מבטאים את המצוקה בדרך מילולית אלא בדרך של בעיות התנהגות או בעיות סומטיות. התפרצויות זעם, תוקפנות מוגזמת, קשיי שינה, סיוטים בלילה ופחדים , הקאות, דיווח על כאבי בטן וכדומה יכולים להעיד על מצוקה רגשית. בעיקר אם תופעות אלה מופיעות בסמיכות למפגש עם המסגרת (אם התופעות נעלמות בחופשה הדבר מסמן את המפגש עם המסגרת כמקור לקושי).

 

ביטויים של לחץ ומצוקה, כגון קושי להירדם לפני ההליכה למסגרת, קושי לקום בבוקר, קושי להירדם ועוד, יכולים להדליק נורה אדומה

 

מה עושים מול בעיית הסתגלות?

 

מאחר ומדובר בקושי בהתאמה בין הילד למסגרת, ברור שניתן לייצר שינוי מהכיוון של הילד או מהכיוון של המסגרת. חשוב לחבור לאיש משמעותי מטעם המסגרת שיבדוק אם יש אפשרות ונכונות מצד המסגרת לעשות התאמות שיתנו מענה לצרכים של הילד ולקשייו. כך למשל, אם יש לו קושי לשבת לאורך זמן בכיתה - לקצר את משך הישיבה או את יום הלימודים.

אם יש לו קושי בוויסות רגשי- לאפשר לו תמיכה רגשית בבית הספר.

אם יש לו קושי בלמידה - לסייע לו בשעות שילוב, בגישה אישית וכדומה.

במקביל ננסה לחזק את הילדים בכל אותם מדדים המקשים על הסתגלותו. ננסה לסייע לו בבית בתחום הרגשי, ננסה לטפל בבעיות הקשב וריכוז, וכדומה. כמו כן נפעל ליצר תקשורת טובה בין הבית לבית ספר ולטיפול יעיל בקשיים.

במידה והתרשמנו שבית הספר מיצה את הניסיונות להתאים עצמו לצרכים של הילד והתרשמנו שקידמנו את הילד ככל שניתן ועדיין יש בעיית הסתגלות, מומלץ לשקול מסגרת חלופית.

חשוב לבחון האם יש מסגרת בעלת אופי אחר שיותר מתאים לילד. למשל,  ילד עם לקויות קשות יוכל להרוויח ממסגרת שנותנת סיוע וגמישות. ילד עם קשיים של קשב וריכוז יכול ליהנות ממסגרת שאינה מדגישה רק את המרכיב האקדמי ומאפשרת תנועה ופעילויות נוספות  וכדומה.

חשוב לזכור, שלעתים דף חדש יכול לסייע לילד לתקן את משקעי העבר. לכן, במקום שבו מערכת היחסים בין המשפחה למסגרת הופכת קשה ורגשית, נכון לשקול מעבר. עם זאת, מעבר למסגרת חדשה דורש אף הוא משאבים וכוחות ויש בו סיכון. זה לא פשוט להכיר חברים חדשים, סגל חדש, כללים וכדומה. כדאי לבחון עד כמה המקום החדש מציע מאפיינים שונים, כי אם מדובר בקשיים של ילד הדורשים מסגרת יחודית, העברה למסגרת חדשה בעלת מאפיינים דומים לא אמורה לפתור את הקושי מאחר והילד יעבור עם הקשיים שלו גם למסגרת החדשה. כך, למשל, בנושא של דחייה חברתית.

מחקרים מראים שילדים הסובלים מדחייה חברתית לרוב מגיעים למצב של דחייה גם במסגרת חדשה, וזאת מאחר שהמיומנויות החברתיות שלהם לוקות בחסר  והם מתקשים להסתגל גם במקומות חדשים. הילד המבודד, לעומת זאת, בדרך כלל צפוי ליהנות ממעבר למקום חדש. חשוב לפיכך להיעזר באיש מקצוע לפני שמבצעים את ההעברה ולבחון היטב מה הם מאפייני הילד ומה הם מאפייני המסגרת ושם לחפש את השידוך הטוב ביותר.

חשוב שגם ההורה יחוש שהילד נמצא במסגרת טובה. האמון של ההורה במסגרת משפיע על האמון של הילד במסגרת גם אם באופן לא מודע. לכן, ההורה צריך לראות את עצמו כאילו הוא הולך למסגרת ואם להורה אין רצון ללכת - הדבר מחייב שינוי. מבחן האמפתיה וההזדהות (כניסה לנעלי הילד) הוא מדד חשוב ואין סיבה שנשלח את הילד שלנו למקום שאנו חשים שאינו מקום ראוי.