BETA

23.09.2018

10:25

 שלום כיתה א' ולהתראות
שלום כיתה א' ולהתראות ,
shutterstock

הילדה לא מסתגלת לכיתה א'? יש פתרונות

מה עושים עם ילדה, שבוכה ומתקשה להיפרד בכיתה א'? המומחית שלנו נותנת טיפים מעשיים להורים וגם למורים

שמי לימור, נשואה לערן ויש לנו שלוש בנות. ליהי בת 15, לירון בת 12 ואלה בכיתה א'. אני עו"ד בעלת משרד עצמאי ועובדת שעות מרובות ולצערי לא נמצאת הרבה בבית. בעלי מגיע מוקדם ונמצא רוב שעות היום עם הבנות. עוזר בהסעות לחוגים, שיעורים, ארוחת ערב וכו'...

לקראת סוף החופש הגדול ביקשה המורה של בתי, אלה, שעלתה לכתה א' שנגיע לשתי פגישות לפני תחילת השנה כדי שנכיר טוב יותר ולקבל קצת רקע על אלה.

אני לא יכולתי להגיע ובעלי הגיע לפגישות לבד או עם אלה לפי בקשת המורה. אנחנו מתואמים לגמרי והוא משתף אותי בכל דבר ואני מעודכנת ומעורבת ולכן לא היתה אמורה להיות שום בעיה עם העובדה שבעלי מגיע בלעדיי.

ביום הראשון ללימודים אני ליוויתי את אלה לבית הספר והיה לה מאוד מאוד קשה להיפרד ממני, היא בכתה מאוד וסירבה לאפשר לי ללכת. הייתי די המומה וריחמתי עליה מאוד כי הרגשתי שהיא  במצוקה מאוד גדולה. לקח די זמן, אבל המורה בסופו של דבר הצליחה לשכנע אותה לשבת לידה עד סוף היום והיא נרגעה פחות או יותר.

בהמשך השבוע בעלי לקחת אותה בבקרים ולא היתה שום בעיה, היא נפרדה ממנו יותר בקלות והלכה לבדה לכתה.

חשוב לי לציין, שלאלה יש שתי חברות טובות בכיתה שעלו איתה מהגן והן מסתדרות מצוין, אך בכתה היא לא איתן כמעט ונמצאת עם המורה רוב היום.

המעבר מסביבה מוכרת וקטנה באופן יחסי לסביבה זרה ולמסגרת גדולה יותר, נתפס בעיני חלק מהילדים כמצב מאיים הגורם לחששות ואף לחרדה

באחד הערבים בשבוע השני ללימודים התקשרה אליי המורה וסיפרה שאלה מתקשה מאוד במהלך היום ונצמדת אליה לעיתים אפילו בהפסקות. היא מבקשת שאביה יבוא לקחת אותה או מבקשת לדבר איתו במהלך היום, כי לטענתה רק זה עשוי להרגיע אותה.

הסברתי למורה מה הסיבות שאלה קשורה כל כך לאביה. המורה שאלה אותי שאלות על הקשר ביני ובינה והציעה שאולי אנסה להתפנות קצת לאלה ולנסות להתקרב אליה יותר.

אני חושבת שהקשר ביננו נהדר ואלה ילדה מדהימה ואהובה ומובן לי שקשה לה כי אני לא נמצאת הרבה בבית. אשמח מאוד לעצות פרקטיות כשיוכלו לעזור לי להקל עליה.

 

המומחית שלנו עונה:

המעבר לכתה א' מהווה שינוי גדול ומשמעותי בהרבה מובנים גם לילד וגם לכם ההורים.

המעבר מסביבה מוכרת וקטנה באופן יחסי לסביבה זרה ולמסגרת גדולה יותר, נתפס בעיני חלק מהילדים כמצב מאיים הגורם לחששות ואף לחרדה, מכיוון שהמעבר בין מסגרות חינוכיות כרוך בהערכות יכולת מחודשת ומאמץ גדול להשתלב. זהו מצב של חוסר וודאות במקום החדש גם בתחום התפקודי-לימודי וגם החברתי. היכרות חדשה עם דמות סמכות עיקרית משמעותית נוספת, המורה (הסמכות) בחייהם מעמיד אותם במקום חדש ולא מוכר בו הם צריכים להתמודד עם רכישת מנהגים וכללים חדשים. תהליך זה משפיע על כל ילד בצורה שונה ויחד עם זאת עשוי להשפיע על רמת ההישגים שלו. ככל שעולה רמת החרדה של הילד יהיה לו קשה יותר לתפקד במצבים שבהם יידרש ממנו מאמץ לימודי וחברתי.

את אכן מספרת שבתך אלה מתקשה להיפרד ממך בבוקר וצמודה למורה כי איתה היא מרגישה ביטחון. היא הדמות המשמעותית ויחד עם זאת עדיין מרגישה קושי להשתחרר ולהתפנות לחברים וללימודים כי היא בלחץ וחששות מהשינוי הגדול שהיא עוברת ולא ממש יודעת איך היא מתנהלת שם כרגע.

יש לי מספר המלצות עבורך:

ראשית, חשוב לי לציין שגם אתם ההורים עוברים שינוי עם המעבר של אלה מגן לבית ספר וזה בא לידי ביטוי במספר תחומים.

יש לקחת בחשבון שתחושת הנוחות (לעיתים לכאורה) של אלה במסגרת הגן, ההרגלים והחברים המוכרים והשגרה כמובן הקלה עליכם לאורך זמן ועכשיו גם אתם עוברים איתה סוג של הסתגלות לחדש ולא מוכר גם אם מבחינתכם בית הספר והמורים מוכרים. החוויה של אלה היא סובייקטיבית לחלוטין ושלה בלבד.

חשוב להבין את מקומה ותחושותיה של אלה לגביי המעבר והמקום החדש שאליו היא אמורה להסתגל ולנסות "להיכנס לנעליים שלה" ע"י הקשבה וגילוי אמפטיה למצבה ולחוויות שהיא חווה ולתת מקום כשהיא מביעה קושי כלשהו גם במלל או בבכי אם קורה.

לאלה נוח יותר עם נוכחותו של אביה כי הוא הדמות המשמעותית הכי קרובה וזמינה לה בעת הצורך דבר שאינו מעיד על טיב ההורות שלך או של בעלך. צריך להבין, שלעיתים קיימים אילוצים שאנו מחויבים אליהם ויחד עם זאת אין ספק שקיימים גם סדרי עדיפויות אצל כולנו בהתאם לבחירות שלנו.

חשוב לתכנן ולמצוא זמן בתקופה הקרובה שבו גם את תוכלי לקחת את אלה מידי פעם לבית ספר ו/או מבית ספר ואף תשתפו אותה בתוכניות כדי שתדע בכל רגע נתון מי לוקח ומחזיר ותרגיש ביטחון שגם את רוצה וחשוב לך להיות איתה ובשבילה.

חשוב שתיזמי איתה עד כמה שניתן זמן מוגדר עד כמה שניתן כדי להיות איתה אחר הצהריים או צהריים או כל זמן שתחליטו אתם כדי להיות יחד גם אם רק להיות נוכחת או לבלות בדרככם ולנסות לתת לה תחושה שאת סומכת עליה ולעודד אותה על כל היכולות והמאמץ שהיא עושה למרות שקשה לה. כמובן, כדאי לתת לה תחושה שאת רק איתה בלי "רעשים חיצוניים" (כגון סלולורי,). אלה זקוקה לנוכחות שלך, למעורבות ובעיקר להרגיש שייכת.

אלה זקוקה שתשדרו לה אמון במערכת הבית ספרית ובמורה (גם אם זה לא לגמרי כך).  ברגע שתרגיש נוח יותר ותחושת השייכות שלה למסגרת הבית ספרי תתחזק ותרגיש בטוח יותר יהיה לה קל להיפרד ולבטוח במסגרת ותתפנה לעיסוקיה ולחבריה המוכרים שאיתם מרגישה בטוח.

בנוגע למורה אני מציעה שתשוחחי איתה ותשתפי אותה בנוגע לקושי שלכם ושל אלה.

תוכלי לבקש מהמורה שתשוחח עם אלה ותברר איתה מה לדעתה יעזור לה ויקל עליה, שתסביר לה באופן אישי  מה עושים כשלא מבינים או לא יודעים כדי שיהיה לה קל יותר עם חוסר הוודאות.

 

נסי לבדוק איתה לגביי סדר הישיבה כי ייתכן שאפשר שאלה תשב ליד ילד או ילדה שאיתם לא תרגיש זרות ונוח יותר להתנהל בכתה.

 כדאי לחזק ולעודד אותה כשהיא עושה צעד של אומץ או העזה שנחשב לקושי עבורה.

כדאי לנסות לחשוף אותה לילדים חדשים (סביר להניח שהמורה עושה את זה כחלק שגרתי וחלק מהמטרות שלה כמורה ומחנכת).

חשוב שהמורה תציע לאלה לעשות איזו מטלה או משימה עבורה אם אפשר שתגרם לאלה להרגיש משמעותית ותסייע לה בהיכרות עם המקום ותשפר את ההסתגלות שלה מעצם הבחירה בה ומהעשייה שלה.

 מאחלת בהצלחה ושנה טובה ורגועה!

 

הכותבת היא יוקי ששון, ביתא - ליווי והנחיית תהליכי שינוי בהורות