BETA

03.09.2018

13:46

 זו לא רק הבעיה שלה
זו לא רק הבעיה שלה,
shutterstock

החזרה למסגרת החינוכית - האתגר של הילד או אתגר משפחתי?

אם אתם מוצאים את עצמכם אומרים' "אם לא הייתה את הבעיה של הילד כולנו היינו מאושרים"- זה הזמן לעצור ולהסתכל אחרת

רגע לפני מסיבת הסיום של החופש הגדול ותחושת ההקלה של הורים רבים, מתגנבים לעיתים גם דאגה, פחד ואף חרדה ביחס ליכולת של הילד להתמודד במסגרת החינוכית. איך תעזרו לילד באמצעים משפחתיים?

 אצל הורים רבים תחושת השחרור מחופשת הקיץ מהולה בחשש, אי ודאות ומועקה כיצד יתמודד ילדם במסגרת החינוכית. לעיתים, עצם ההסתגלות למורה חדשה, המעבר לגן חדש או לכיתה א' או לחטיבה מעוררים חששות בקרב ההורים שבנינו.  לעיתים הדאגה מופיעה על רקע קשיים חברתיים והתנהגותיים הפוגעים בעולמו הרגשי של הילד או על רקע לקויות למידה והפרעת קשב, המשפיעים על יכולת ההסתגלות למסגרת החינוכית.  אין ספק שעבור ילדים עם קשיים, השתלבות במסגרת החינוכית היא לא פשוטה, מלווה במאמץ רב ותסכול. כאשר, קשת הבעיות הללו אינן זוכות לטיפול מעמיק הן גובות פעמים רבות מחיר הפוגע בילד ובמשפחתו.

במשפחות רבות, עם הזמן, נצמדת לילד תווית של ה"בעייתי", ה"עצלן" או ה"מפריע", ולא פעם היא גדלה לממדים עצומים "וצובעת" את כולו, כך שלא ניתן כבר להבחין בין הבעיה לילד.

ברקע פעמים רבות יש אח או אחות "מושלמים", שכולם מתפעלים מהם ודואגים להזכיר זאת בכל הזדמנות שרק אפשר. במובן זה חשוב  להסיט את המבט מהילד "הרגיש" ובעל הקושי אל כל המשפחה. כדאי לשאול את עצמנו באומץ מה באמת קורה במשפחה שלנו? חשוב לשים לב לקשיים ויכולות של כל אחד מהילדים, לתקשורת בבית, לקונפליקטים בזוגיות, לאווירת מתח ועל מה אסור לדבר.

עם הזמן, נצמדת לילד תווית של "בעייתי", "עצלן" או "מפריע", ולא פעם היא גדלה לממדים עצומים "וצובעת" את כולו, כך שלא ניתן כבר להבחין בין הבעיה לילד

לא פעם הילד הרגיש לא מצליח פתאום בלימודים או נעדר מביה"ס כי הוא נושא על כתפיו סיפור של אובדן, הורים שעומדים להתגרש, הורה מובטל או צורך בקרבה או עניין רגשי אחר השייך למשפחה כולה ולא רק לו.

 

 על המשפחה כגורם משמעותי

 

 ד' הפסיקה להפגין התנהגות פוגענית בביה"ס ובבית כאשר הוריה הבינו את הנזק במאבק הכוחות בניהם והחלו לשתף פעולה. א' הצליח להשתלב בביה"ס החדש בקלות יחסית לאחר שהתבהר להוריו שההפלות של האם גרמו להם לכבול את א' ולהגן עליו הגנת יתר. קיימים סיפורים רבים כאלה.

 המשפחה הינה המשאב הגדול ביותר העומד לרשות הפרט בהתמודדות עם אתגרים. בריאותה תלויה ביחסי הגומלין בין בני המשפחה, כך ששינוי המופיע אצל אחד מבני המשפחה, משפיע על המשפחה כולה. התא המשפחתי הוא סביבת החיים המשמעותית ביותר עבור הילד ולכן בהתמודדויות יומיומיות ובמצבי משבר למשפחה עשויה להיות למשפחה יכולת השפעה ואף ריפוי וכמובן גם כוח מרפא.

 

בפרספקטיבה משפחתית הסיפור של בן המשפחה המסומן כ"בעייתי" משמש למעשה שער כניסה אל המשפחה. החיצים מופנים אליו וההורים מאשימים אותו ביחסים המתוחים בבית, במריבות בין האחים ובתחושת התסכול המתמשכת. גם כאשר ההורים אינם מצהירים באופן גלוי על הילד ה"בעייתי", הידיעה הזו מרחפת במשפחה וכובלת אותו.

בתהליך הטיפולי מבינה המשפחה כי מקור הקושי אינו בילד, אלא בדינמיקה המשפחתית הכוללת את התפקידים והיחסים בין בני המשפחה. אם אתם מוצאים את עצמכם אומרים: "אם לא הייתה את הבעיה של הילד כולנו היינו מאושרים"- זה הזמן לעצור ולהסתכל אחרת. חשוב להתמקד ביכולות ובכוחות של "הילד עם הבעיה", ולזהות מה משמר את הבעיה (למשל כשאנחנו לא מאפשרים עצמאות לילד או משווים אותו לאחים האחרים המוצלחים ממנו). המעבר מהתמקדות בילד לאחריות משפחתית יכולה לסלול את הדרך לשינוי משמעותי, גם כאשר מדובר בקושי של הילד עצמו (לקות שפתית, קשיים בהבנה חברתית או הפרעת קשב), המשפחה היא זו שיכולה לגרום לבעיה להצטמק או לגדול כמו בלון.

 

 לעיתים הבעיה שלה מצביעה על בעיה אצלכם

לעיתים הבעיה שלה מצביעה על בעיה אצלכם ( shutterstock)

 

 

 מאתגר של הילד לאתגר משפחתי - להסתכל על הקושי בעיניים משפחתיות

 

במפגש עם הוריה של ש', ילדה בעלת לקוית למידה העולה לכיתה ד', סיפרו ההורים בדאגה כי היא מביעה התנגדות חריפה לחזור לביה"ס. ההתנגדות התפרשה בעיני הוריה כהימנעות להתמודד עם הקושי הלימודי שלה ופחד מהשינויים הצפויים לה בשנה הקרובה. עם הזמן התנהגותה של שירה התבהרה כניסיון. התבהר כי התנהגותה של שירה היתה  ניסיון לסייע לשני הוריה הנמצאים בקונפליקט ממושך, ע"י הסטת העיסוק  מהמריבות הקשות שלהם לעיסוק משותף ודאגה לה. אין מדובר כמובן בבחירה מודעת של הילדה לעזור להוריה, אלא תגובה של מצוקה מתוך הסיטואציה המשפחתית.

 במקרה אחר, תחושות של פחד וחרדה הופיעו אצל נער לקראת המעבר לחטיבה. במהלך החופש התגלתה לאמו מחלה שנשמרה בסוד. למרות שההורים הקפידו לא לומר דבר מתוך רצון להגן עליו, הוא חש במצוקה בבית ובהסתרה. ברור כי כוונתם הטובה של ההורים השיגה תוצאה הפוכה שהתבטאה במצבו הרגשי.  

 לא פעם המידיות בה הורים מציעים פתרונות ומצביעים על החולשה של הילד מובילים למעגל תקשורת שלילי, להחרפה של הבעיה והיחסים. ניסיון של נערה אחרת לחבור לקבוצות בנות במקום מגוריה החדש לפני תחילת שנת הלימודים, לא צלח וכמו במקרים רבים אחרים היא הגיעה הביתה כעוסה ופגועה. האם הרגישה ששוב בתה חיבלה בפוטנציאל לקשר והגיבה על כך: "את לעולם לא תצליחי למצוא חברות בדרך הזו, למה תמיד את חייבת לריב, את חייבת ללמוד להתאפק". הבת הפגועה פרשה כמובן בכעס. האם ושאר בני המשפחה מתייחסים בעיקר לנקודת החולשה של הנערה הנוטה להתעמת עם בנות גילה שוב ושוב. הנטייה הזו מקבלת תשומת לב מרבית בבית, כך שכל התנהגות שלה זוכה לאמירות כמו: "שוב זה קורה לך?", "למה את תמיד חייבת לריב עם כולם?" ומקבעת את הדפוס. לעיתים, מעבר לקושי של הנערה הדורש התייחסות נפרדת, העיסוק מסיט את האש ממשבר או נושא שאינו מדובר ביחסים בין בני הזוג, וכך מקבע את המציאות הבעייתיות.

 ייתכן שמקורם של קשיים לקראת החזרה לביה"ס נעוצים בנטייה של הילד, בלקות כלשהי, במרקם חברתי בכיתה או מורה שאינה רגישה. במקרים אחרים הקושי משקף גם יחסים מתוחים בבית, משבר, או קשיים בזוגיות. כך או אחרת, האווירה, התקשורת והמסרים המועברים במשפחה הם בעלי משקל עצום והשפעה על כל אחד מבני הבית.

בטיפול המשפחתי ההתערבות של המטפל מותאמת למצב הייחודי של המשפחה "ולריקוד" שלה. עוד במפגש הראשון עם המטפל מוגדרת הבעיה מחדש כך, שתחושת חוסר השליטה ("ניסינו הכל וכלום לא השתנה"), המיקוד בילד ("בגללו האחים שלו ואנחנו כל כך מתוסכלים") ונצחיות הבעיה יתחלפו בתחושת תקווה  של ההורים שיש בכוחם להשפיע ולהניע שינויים בביתם.

 

 איך מתמודדים בצורה משפחתית?

 

∙         ברגע של משבר בדקו "מה קורה במשפחה כולה?" ואל תתמקדו רק בילד "הבעייתי" ששוב "הצליח לשגע את כולם"- יתכן שהילד מגיב לשינוי במשפחה (לידת אח, הורה מובטל, סבא שנפטר), מתח ביחסים בבית או סוד במשפחה.

∙         שימו לב לציפיות שלכם מילדיכם. ציפיות שאינן מתאימות לגיל הילד או ליכולותיו עלולות לייצר את תווית ה"בעייתי" לאותו ילד. הכנת שיעורים למשל ברצף למשך שעה בכיתות הנמוכות היא מאתגרת כמעט לכל הילדים ולא רק לילד עם בעיית קשב וריכוז או לקות למידה.

∙         זכרו כי למשפחה כוח מרפא. איש או אשת מקצוע טובים ככל שיהיו אינם יכולים "להציל" את הילד או להעניק לו תחושה של ערך עצמי ובטחון במקומכם. אתם משמעותיים ומשפיעים על ילדיכם באופן מהותי ומשמעותי- אפשר לוותר על משמעותי.  

∙         היו ערים וטפחו אווירה בה ההבדלים בין הילדים (ובין בני אדם בכלל) מוערכים.

∙         קבלו טעויות של עצמכם ושל ילידכם. אל תשפטו את ילדיכם, כישלונות וטעויות הן הדרך לצמוח ולהתפתח.

∙         נסו לטפח תפיסה של אדם שלם ולא מושלם למענכם ולמען ילדיכם.

∙         אפשרו לכל אחד מהילדים לבטא את ה"צבעוניות" שלו והימנעו "מנבואה שמגשימה את עצמה".

∙         בכניסה בפעם הראשונה לביה"ס או במעברים של ילדים, היו מודעים לתחושות המתעוררות בכם. בדקו עם עצמכם עד כמה הדאגה שלכם לילד משקפת קושי שלו, או שמדובר באי ודאות וחרדה שלכם מהשלב ההתפתחותי הבא של הילד.

∙         התבוננו ביכולות ובכוחות של כל אחד מהילדים ושקפו להם אותם: "אני רואה ששיחקת עם אחותך ושמחת אותה", "אתה מתמיד בעקביות בכדורגל ואתה שחקן טוב".

∙         טפחו את היחסים עם ילדיכם- הקשיבו ל"סיפור" של הילד ואל "תקפצו" עם פתרונות.

 

 "תחושות ערך יכולות ללבלב רק באווירה שבה ההבדלים מוערכים, טעויות נסבלות, התקשורת פתוחה והחוקים גמישים - סוג האווירה הקיימת במשפחה מזינה" (וירג'יניה סאטיר)

 

מתי לפנות לטיפול משפחתי?

 

 בעיקר במידה ואינכם מצליחים כמשפחה להתגייס ולסייע לילדיכם להשתלב במסגרת החינוכית, כאשר האווירה בבית מתוחה ומערכת היחסים בין בני המשפחה מורכבת ומסועפת הדבר נכון אף יותר. איש מקצוע יכול לזהות את אופי הבעיה ולמצוא דרכים אלטרנטיביות לפתרונות עבור הילד והמשפחה כאחד.

 

 הכותבים הינם : ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל  ולימור עורי, מטפלת משפחתית וזוגית במרכז ד"ר טל