BETA

22.08.2018

11:31

 שני דברים יכולים לעמוד בדרכנו אל האושר וההצלחה – פרפקציוניזם וגוננות יתר
שני דברים יכולים לעמוד בדרכנו אל האושר וההצלחה – פרפקציוניזם וגוננות יתר,
shutterstock

רוצים שהילדים יצליחו בחיים? זה מה שאתם צריכים לעשות

תומאס אלווה אדיסון אמר פעם: "לא נכשלתי פעם אחת, פשוט מצאתי 10,000 דרכים בהן זה לא עבד". איך גורמים לילדים להצליח בחיים? תומאס אלווה אדיסון אמר פעם: "לא נכשלתי

כולנו רוצים לגדל ילדים מצליחים, ילדים שיהפכו להיות מבוגרים עצמאיים ומאושרים ויפרחו בתחום הבינאישי ובתחום הכלכלי. הילדים של היום הם המבוגרים המצליחנים של המאה ה-21.

 

מה מונע מאתנו לגדל ילדים מצליחים?

 

שני דברים יכולים לעמוד בדרכנו אל האושר וההצלחה – פרפקציוניזם וגוננות יתר. שניהם נובעים מרעיון אחד - כישלון לא בא בחשבון.

פרפקציוניזם נתפש כתכונה חיובית - כתשומת לב לפרטים הקטנים ויכולת לעמוד במטלות ובזמנים. לכאורה, הפרפקציוניסטים הם ילדים ואנשים מצליחים – הם מגיעים להישגים נפלאים ומצטיינים בכל תחום בו הם בוחרים, אך למעשה הם מאוד לא מאושרים, כי אם זה לא מצליח זה "לא שווה"
ואם אפשר להיכשל בזה – עדיף לא לנסות את זה.

אם אתם מצפים מילדיכם להצטיין ללא הרף, מתגמלים רק הצלחות, מקפידים לתקן טעויות ולא נותנים לגיטימציה לרגשות שליליים – סביר שתגדלו ילד פרפקציוניסט (ואולי גם אתם כאלה...).
הילד שלכם לומד מתגובותיכם שכישלון הוא אסון ויש להימנע ממנו בכל מחיר.

גוננות יתר נובעת מהקושי שלנו כהורים לראות את הילד שלנו מתוסכל וסובל, מהרצון שלנו שהילד יהיה מאושר – כל הזמן. גם זה סוג של פרפקציוניזם.

 

הילד המוגן יתר על המידה, יאלץ להתמודד בהתבגרותו עם התנפצות האשליה שהחיים הם ענן צמר גפן מתוק. לרכוש, באיחור, כישורי חיים בסיסיים ולחוות נחיתה קשה על קרקע המציאות

 


אם אתם נוטים לפתור לילד שלכם בעיות, לעשות במקומו, לא לאפשר לו להעז, להסתכן ולצאת מאזורי הנוחות שלו – אתם מגדלים ילד שלא בא במגע עם הרצונות האמיתיים שלו ועם המסוגלות שלו, עם התשוקה לנסות ולהצליח. הילד שלכם סופג את חששותיכם ולומד שכישלון הוא אסון ויש להימנע ממנו בכל מחיר.

הילד הפרפקציוניסט יגדל להיות מבוגר שמפחד מבינוניות, שלא רוצה להתפשר על מערכות יחסים, שחייב להיות בטופ כל הזמן, לסמן וי על כל מטלה ולא בהכרח ליהנות מהדרך. בקנה מידה חיצוני הוא אמנם יצליח, אך להצלחה הזו לא יתלוו אושר ומימוש עצמי.

הילד המוגן יתר על המידה, יאלץ להתמודד בהתבגרותו עם התנפצות האשליה שהחיים הם ענן צמר גפן מתוק, לרכוש, באיחור, כישורי חיים בסיסיים ולחוות נחיתה קשה על קרקע המציאות.

ההבדל בין פרפקציוניסטים לאופטימליסטים

 

ד"ר טל בן שחר, דוקטור להתנהגות ארגונית ומומחה לפסיכולוגיה חיובית, מבחין בין פרפקציוניזם לאופטימליזם סדרך הבאה: כשהפרפקציוניסט נכשל – רוחו נופלת. הוא מנסה להבין היכן טעה, מבקר את עצמו וממשיך בעשייה מתוך תחושת דחיפות וחסר – דחף להצליח במהירות, חוסר התלהבות וחוסר בסיפוק ואושר.הפרפקציוניסט רואה את הדרך להצלחה כקו ישר, שכל סטייה ממנו נחשבת לכישלון.

לעומתו, האופטימליסט  מכיר בכך שבדרך להצלחה קיימים פיתולים. האופטימליסט מקבל את המציאות כפי שהיא, כולל הכישלונות, הטעויות התסכול והרגשות הלא נעימים.
מתוך תפיסת החיים הזו הוא מחפש פתרונות.
כשהאופטימליסט נכשל רוחו לא נופלת. הוא רואה בכישלון חלק מהדרך ומשתמש בו כדי להתמודד עם האתגר הבא, מתוך אותה התלהבות שהייתה לו בתחילת הדרך, או כמו שאמר תומאס אדיסון: "לא נכשלתי פעם אחת, פשוט מצאתי 10,000 דרכים בהן זה לא עבד"

המצליחנים של המאה ה-21 הם אופטימליסטיים – מתוך קבלת המציאות כפי שהיא הם מזהים את הצורך ואת החסר ומחפשים את הפתרון המתאים. בדרך לפתרון המתאים קיימים אלפי פתרונות לא מתאימים. הם חלק מהדרך.

אז איך מגדלים ילדים מצליחים?

 

לא מונעים מהם להיכשל!

 

הילד שלכם קיבל משחק הרכבה חדש והוא לא מצליח להתקדם. אתם שמים לב שהוא מניח את המשחק בצד ונמנע ממנו או שהוא בא אליכם לבקש עזרה.
אם אתם עוברים במקומו את השלב הקשה ופותרים את הקושי, אתם אמנם מונעים ממנו תסכול וכישלון אבל מונעים ממנו גם התמודדות והצלחה.
אם אתם אומרים לו: "לא נורא, תשחק במשחק אחר", אתם מעודדים את ההימנעות.
כשאתם יושבים איתו ועוזרים לו לבחון את הבעיה (לא לפתור אותה), לשים לב לתכנון, לאסטרטגיה, לקרוא הוראות ולבצע שלב אחרי שלב, אתם מספקים לו כלים שישמשו אותו לאורך זמן ויועילו לו גם במשחקים אחרים. גם במשחק החיים.

 

מתסכלים אותם!


כשהילד מתמודד עם אתגר, חשוב שהאתגר יתאים לו. אם מדובר באתגר קשה מדי, תחושת התסכול והכישלון תגבר ותגרום להימנעות ולכעס. אם האתגר קל מדי – הוא ייצור במהירות תחושת מיאוס ושעמום. אתגר מותאם יגרום לתחושת flow – זרימה – תחושה שבה הזמן מאבד ממשמעותו והחוויה תופסת את מקומו.

יחד עם זאת, חשוב לתסכל ילדים, במידה, על מנת למשוך אותם קדימה. לכן כשאתם מגיבים לקושי שנוצר במתן פתרון מידי, אתם חוטאים ליכולת של הילד לפתח כישורים ולשהות עם החוויה המתסכלת.

היכולת לשהות עם תסכול לאורך זמן ולהתמודד אתו, היא מיומנות חיים חיונית להצלחה.
זוהי יכולת שאנחנו מפתחים יחד עם הילד, על ידי כך שאנחנו לומדים לשהות עם התסכול שלו ולהכיל אותו בלי לפתור אותו.

 

מכוונים אותם למצוא את הפתרונות בתוך עצמם!

 

הילדה שלכם רבה עם חברה. יש לכם את ניסיון החיים המתאים כדי לפתור לה את הבעיה.
אתם יכולים לייעץ לה מה לעשות ומה לא לעשות ואפילו לשלוח הודעה להורי החברה ולפתור את הבעיה יחד. האם אתם עוזרים לה למצוא פתרון?

את ניסיון החיים שלכם רכשתם בעצמכם, תנו לילדיכם לרכוש את ניסיונם בעצמם.
הקשיבו להם, עודדו אותם אבל אל תמהרו להציע להם דרך לפתרון. שאלו אותם שאלות שיעזרו להם לחפש פתרונות בעצמם.

לא פשוט לגדל ילדים אופטימליסטים. זה דורש מודעות עצמית גבוהה, אומץ, הקשבה והכלה לצד איפוק. זה דורש גם מכם את היכולת לשהות עם רגשות קשים ולהתמודד עם כישלון.
חשוב לזכור שזהו המפתח לגידול ילדים שיהפכו למבוגרים מצליחים, הכלי שיאפשר לילדים שלכם למצוא פתרונות, לשמור על חשיבה מקורית ולהיות עצמאים ומאושרים במלוא מובן המילה.