BETA

05.08.2018

09:07

מה הילדים שלכם עושים בחופש?
מה הילדים שלכם עושים בחופש?,
shutterstock

מה אתם אומרים - לתכנן סדר יום בחופש או לאפשר לילדים להשתעמם?

מצד אחד, תפקיד ההורים הוא לעזור לילדים לתכנן עבורם את הזמן הפנוי. מצד שני, הילדים שלא היום לא יודעים להשתעמם ויש בזה יתרונות

 

בעד

"אוגוסט הגיע,  חצי מהחופש הגדול עבר והקייטנות ברובן הסתיימו. נדמה שההורים חשים משוחררים מההתארגנות המלחיצה של הבוקר, ושעות אחה"צ ועתה הם יכולים להרפות קצת ולהניח לילדים להתבטל, לבהות במסכים, ולתת להם שיעסיקו את עצמם איכשהו. אז זהו שלא. בגילאים הצעירים גם של ילדי בית הספר, היציאה מהשגרה, ביטול סדר היום ועודף זמן פנוי עלולים להיות מפחידים ומעיקים.

תפקיד ההורים, הוא לעזור לילדים, לתכנן עבורם ואיתם את הזמן הפנוי ולשמור על שגרה של חופש,  השונה, כמובן, מהשגרה בתקופת הלימודים.

התכנון נועד להקל על הילדים להתנהל בחופש, וגם כדי שימי החופשה יהיו נעימים. לכן מומלץ להורים לא להכתיב לילדים את סדר היום, כי אם לשבת איתם ולתכנן ביחד את הזמן הפנוי. אפשר לקיים ישיבה משפחתית שבועית ובמסגרתה יועלו הצעות לפעילויות תוך התחשבות ברצונות הילדים ובעשיה אהובה עליהם.

כדאי ליצור שיתופי פעולה עם הורי החברים של הילד, לקבוע זמן ביום לקריאת (או הקראת) ספרים, להחליט על זמני צפייה בטלוויזיה בצורה מושכלת, כדי שהילד לא יבזבז את כל זמנו הפנוי מול המסכים.

כחלק מהתכנון, אפשר להסכים על יום בשבוע שיהיה חופשי מפעילות מתוכננת. כלל ברזל נוסף הוא הצורך להיות גמישים ולאפשר שינויים בתוכניות, בהתאם למתבקש.

חשוב לדעת כי תכנון סדר היום ממזער את גורמי ההפתעה ומונע ויכוחים מיותרים. באופן פרדוכסלי התכנון והחלוקה המושכלת של הזמן של הילד, עשויים להעניק לילד תחושת חופש. הוא מרגיש שאינו הולך לאיבוד במרחב הזמן, מאחר שהוא יודע מה הוא עושה כל יום ובמשך היום, כשלרוב מדובר בפעילויות שאהובות עליו.

כשההורה מתכנן תוכניות עבור ילדו, הילד מבין שלאמא ולאבא חשוב ואכפת מהזמן שלו. שהוריו משקיעים מחשבה כיצד יוכל לנצל את הזמן שלו,  הדבר תורם לתחושת הערך והביטחון העצמי שלו.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש, ההורים אינם ספק תעסוקה או חברה לבידור של הילדים ועליהם גם להדריך את הילדים לקחת אחריות וללמוד לנהל את הזמן שלהם".

 

הכותבת הינה ד"ר שרון גילת יחיא, ראשת אשכול לימודי גיל הרך בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי

 

נגד

 

"בדור הזה נלקחה מאתנו היכולת להשתעמם, להיות במצב של אי עשיה. עובדה, מבוגרים וילדים ממלאים את זמן אי העשייה בבהייה בסמארטפונים.  

זה חבל, שכן זמן בהייה ואי עשייה, בו לא עושים משהו פונקציונלי ולא יודעים מה יהיה, הוא הכרחי ונחוץ. זהו זמן של הוויה בו הדמיון מתחיל לפעול, ובלעדי הדמיון לא נוכל לייצר מציאות.

אמנם, המפגש עם הריק  פחות נוח, ולעתים יוצר בלבול ואי וודאות גם אצל ילדים קטנים. כדי שלא ייפגשו עם הרגשות האלה עדיף, לכאורה, למלא את הזמן בעשייה מתוכננת.

הורים רבים נלחצים מהעובדה שהילד משתעמם ('אמא, משעמם לי'). הם חוששים מפני יצירת קונפליקט וחוסר נחת  שיגרמו למריבה בין אחים, ואז הם יידרשו להפיג את המצוקה ואולי אף  להכריע בשאלות: מי התחיל ומי צודק?

ואולם מריבה בין אחים, היא יצירת אינטראקציה, היא תקשורת. כשהילדים רבים (או משתעממים) מומלץ להורה להמתין, לא לקום מיידית להפריד בין הניצים או ליצור תוכנית תעסוקה לילדים.  אני משוכנע שכעבור כמה דקות הם ייראו כיצד ילדיהם מסוגלים לפתור קונפליקטים (קונפליקטים לא נמשכים לנצח) וגם יודעים איך להעסיק את עצמם, באמצעות ציור, פתרון חידה, משחק עם חיית המחמד, במשחקי קופסה ועוד.

החשש האמיתי הוא כאמור מפני הסמארטפונים החודרים לתוך מרחב אי העשייה. הגלישה בנייד הופכת לפתרון נוח לשני הצדדים. ההורה לא מוטרד והילד רשאי לשחק בטלפון, לבחור לו סדרות ולזפזפ בין מיליון ערוצים, מבלי לאפשר לדימיון לקחת אותו למחשבות ולמקומות אחרים.

כדי שזה לא יקרה, נדרש מההורים להפנים את התפיסה הקובעת שאי עשייה, בזמנים מסויימים, לא רק שהיא איננה אסון, היא אף רצויה.

על ההורים לשמש דוגמא לילד. באמצעות התבוננות ותצפית באמו או אביו שאינם ממלאים את כל זמנם הפנוי בעשיה מתוכננת, או בגלישה בטלפון, סביר שהילד ירצה לחקות את הוריו.

אני ממליץ על מדיטציה כדי להתחבר להוויה. לא מדובר בתרגילים ונשימות, אלא פשוט להיות במצב של הוויה, שמביאים  לפעילות של גלי אלפא, ולירידה בטונוס ובדופק  וגורמים למצב בו הילד מסוגל להיות עם עצמו לשחק במשחקי דמיון.

כשילדי היו קטנים נהגתי לרדת איתם אל הנחל (אני גר בקיבוץ) להישען על העץ מול המים הזורמים ופשוט להיות, והילדים לידי שקועים במשחק או משליכים אבנים לנחל. אפשר לנהוג ברוח כזאת גם במקומות שנחל לא זורם מתחת לבית. לא פחות חשוב: שהבית יהיה מקום בו ילדים יכולים לשחק בחופשיות ושיהיו בו חומרי יצירה ומשחקים לילדים".

 

הכותב הינו ד"ר רונן ברגר, מייסד הטבעתרפאיה, דרמה תרפיסט, מרצה במכללות "אורנים" ו"תל חי"