BETA

09.07.2018

12:05

 לפעמים מעונש יוצא משהו טוב
לפעמים מעונש יוצא משהו טוב
, shutterstock

למה כן להעניש ילדים?

מדריכת ההורים, ליאת רוקח זמרוני, מודה – היא מענישה את הילדים שלה וחושבת שגם אתם צריכים להעניש את שלכם (כשצריך)

האם אתם מענישים את ילדיכם כשהם עוברים על הכללים?
ע-ו-נ-ש – מילה קטנה ומעוררת מחלוקת, ששייכת  לדורות הקודמים - לאלה שרצו ילדים צייתנים, גם אם זה יהיה מתוך פחד, אלה שהאמינו ש"חוסך שבטו שונא בנו", שלא חשבו שהסמכות ההורית שלהם מוטלת בספק, כי היא מעוררת אנטגוניזם והשפעתה תקפה רק לזמן קצר.
המילה עונש מעוררת אסוציאציה של כפייה, שרירותיות, אלימות ובעצם, כל מה שלא היינו רוצים כהורים מודרניים, נאורים וחיוביים. אבל האמת היא, שהכול תלוי בערך ובדרך.
כל מי שמכיר אותי יודע שאני הראשונה לראות את הטוב בילדים ולהעצים אותו, אני מאמינה שילדים צריכים במה בטוחה כדי להביע את רצונם, את דעתם, את התנגדויותיהם, ואת הבמה הזו תפקידנו כהורים לספק להם.
כשאני מנחה הורים ומלמדת אותם להציב גבולות, אני מדגישה את חשיבותם של הגבולות ככלי לצמיחה ולא להגבלת המימוש העצמי.
בעיני, היסודות של אומנות ההורות הם הקשבה ובירור אמתיים, הכלה, פתיחות וחיוביות, ובכל זאת, לפעמים, גם אני לפעמים מענישה.
כן! מ-ע-נ-י-ש-ה!

כשאתם בוחרים שלא להתייחס להפרת הכללים, או להתייחס אליה רק בגערות, תלונות ואיומי סרק
החוקים שלכם הופכים להיות לא תקפים. אם גם אתם לא מכבדים את החוקים שקבעתם, מדוע אתם מצפים מהילדים לכבד אותם?


 

 

אני לא מענישה אחרי שגערתי, צעקתי ואיימתי ולא נותר לי מוצא ולא מתפרצת בחוסר שליטה וגוזרת גזירות שאף אחד (כולל אני) לא יוכל לעמוד בהן.
אני לא קובעת כללים שרירותיים לפי מצב הרוח שלי ומד הכוחות שלי ומענישה כשעוברים עליהם.
אני לא משפילה, מעליבה ומקטינה את הילדים שלי בזמן הענישה. להפך – אני מענישה בקור רוח, לאחר שילדי עברו את הגבולות הברורים שהצבתי, גבולות שברורים להם ולי. העונש הוא תוצאה ברורה של עבירה על הכללים.
אני ממשיכה לכבד את ילדי, להקשיב להם ואפילו להכיל את הרגשות הקשים שהעונש מעורר, גם כשאני מענישה. אני בוחרת להעניש ולא נגררת להעניש, או כפי שכבר אמרתי – הכול תלוי בדרך, והשאלה היא לא "האם להעניש" אלא "מתי" ו"איך".

מעשה ועונש הם סיבה ותוצאה

מה יקרה אם תחליטו להפסיק לשתות מים ביום חמסין? זה יתחיל בכאב ראש וימשיך בסימני התייבשות נוספים.
האם זה עונש?
אין ספק שזה כואב, אבל זו רק תוצאה של בחירה לא נבונה.

מה יקרה אם תחליטו לא לשלם את חשבון החשמל, את הארנונה או את חשבון המים?
הודעות הניתוק לא יאחרו להגיע ומאוחר יותר תאלצו לשלם כפל כפליים.
האם מדובר בעונש?

ומה יקרה אם הילדים שלכם, שיודעים שאסור לקלל, להרביץ או להתחצף, יעברו על הכללים?
מה תהייה התוצאה?

זה מה שקרה אצלי

כששמעתי את הילדים שלי מקללים, הייתה לזה תוצאה מידית. החלטתי להעניש. בלי איומים, גערות והסברים חוזרים ונשנים – כי את החוק הם כבר מכירים, הם הרי יודעים שאצלנו בבית לא מקללים והם יודעים שהם עברו על הכללים.
בחרתי בעונש פשוט – יום ללא מסכים. אחד העונשים שילדים והורים הכי מפחדים מהם, כי איך אפשר להסתדר יום שלם בלי מסכים?
איך אפשר להתמודד עם התחנונים והנדנודים בלי לוותר?
ובכלל – מה עושים ביום כזה?
והתוצאה:
הם לא שאלו אפילו פעם אחת למה הם ביום ללא מסכים (כי הם יודעים בדיוק למה...).
הם לא ניסו להפעיל עלי את קסמי השכנוע שלהם.
בעבודה משותפת – הם פנו לתכנן בית חלומות של 3,000 דונם.
למה כל כך גדול?
כדי שיהיה מקום ל:
חדר טניס וחדר כדורגל
חדר קירור וחדר דולרים ($)
חדר מסאז'ים וחדר קלפים
הם ציירו מפה מפורטת של הבית וכתבו הסבר מפורט על כל חדר וחדר והיום הפך מיום של עונש ליום של יצירה.

הייתי מוקסמת. כיף לראות איך הילדים מוצאים דרך יצירתית לצאת מהשעמום כשהם לא מול מסך.
אין ספק שלעונש הזה (שגם אם אינו נסיבתי למעשה הוא וודאי יעיל במיוחד) יש גם תופעות לוואי משמחות. אבל זה לא העיקר בסיפור הזה.

העיקר הוא העונש...
למרות שזה הרבה פחות נעים לאוזן - העיקר הוא העונש ולא התוצרים היצירתיים שנבעו ממנו.
העיקר היא ההליכה בשביל סלול, שהשמירה עליו דורשת לפעמים גם להעניש.

בבית שלכם יש חוקים שמטרתם לשמור על האווירה הנעימה, על הערכים החשובים לכם ועל האיזון בבית. כל בני הבית מחויבים לשמור על הכללים – אתם והילדים.
אף מכיוון שאתם ההורים, אתם אלה שמנווטים את המסע: תפקידכם לתווך את החוקים לילדים ולקבוע את התוצאה שתהייה להפרת הכללים.
כשאתם בוחרים שלא להתייחס להפרת הכללים, או להתייחס אליה רק בגערות, תלונות ואיומי סרק
החוקים שלכם הופכים להיות לא תקפים. אם גם אתם לא מכבדים את החוקים שקבעתם, מדוע אתם מצפים מהילדים לכבד אותם?
הורים נאורים ומודרניים הם לא הורים שפוחדים לפעול. הם הורים שמקשיבים גם כשקשה, שמכילים את כל קשת הרגשות, הם הורים שמוכנים להגמיש את החוקים מדי פעם, אבל תמיד חוזרים לדרך המנחה אותם, אבל הם גם יודעים להיות סמכותיים ולהעניש כשצריך.

איך זה קשור לכישורי חיים?

הבחירות שלנו משפיעות על המציאות סביבנו ועל מה שיקרה לנו בעתיד.
כשאתם בוחרים להתעלם מכך שילדיכם עברו על הכללים או להחליק עבורם את המציאות לאחר שנכשלו או בחרו בחירה לא נבונה, אתם מנתקים את הקשר הטבעי לחלוטין בין סיבה לתוצאה.
ולעומת זאת, כשאתם מנחילים לילדים את האמת הנסיבתית הפשוטה, אתם משקיעים בכישורי חיים חיוניים, שיסייעו להם בהמשך הדרך.

כשאתם, כהורים פועלים בעקביות, ללא פחד, ויחד עם זאת גם מתוך הקשבה, גמישות ונועם הליכות, אתם מלמדים את ילדיכם שיעור חשוב לאין שיעור – יש להם הורה בטוח בעצמו, יש כללים שמגנים עליהם מהכאוס, יש להם על מי לסמוך.
כך גדלים ילדים בטוחים ומאושרים, שלומדים להבדיל בין טוב לרע, לגלות את כישוריהם וגבולותיהם בסביבה תומכת ויציבה ולממש את עצמם בבגרותם.

 

 

ליאת רוקח זמרוני היא מייסדת שיטת בשביל ההורות ומחברת הספר, "אומנות ההורות", מכשירה נשות מקצוע ומלמדת הדרכת הורים www.2-parents.co.il