BETA

10.06.2018

15:44

 ראש שקט להורים שעובדים
ראש שקט להורים שעובדים,
טל ניסים

גן ללא הפסקה

פעיל עד השעה 17:00, כמעט ולא יוצא לחופשות וסמוך למקום העבודה. תכירו את "גן בביקו" השוכן בפארק ההייטק "קריית עתידים" ומשרת בעיקר את עובדי חברות ההייטק. מתאים לנו

אין הורה שאינו מכיר את הסיוט  לאחר לגן בבוקר תוך מסע טירוף בניסיון להגיע לעבודה בזמן, לרוץ לאסוף את אחד הקטנים מהגן בתום יום העבודה או לטוס לגן כשהגננת מתקשרת ואומרת שהקטן לא מרגיש כל כך טוב. "גן בביקו", המשרת בעיקר את עובדי חברות ההייטק והחברות המובילות הרבות הנמצאות במתחם "קריית עתידים" בתל אביב, הוקם כמענה לכל אותם הורים שמתקשים לג'נגל בין השילוב של קריירה לבית, ולא רק כי הם מתקשים לבזבז שעות רבות בפקקים בדרך לגן או ממנו. "המטרה שלנו היא לספק להורים עובדים גן עבור ילדיהם ברמה ובסטנדרטים גבוהים, גן שמותאם לאנשים עובדים מבחינת השעות היומיות וגם מבחינת החופשות השנתיות, מסבירה קלרה חייט, בת 34 מהרצליה, הבעלים של "בביקו קר". השאיפה קדימה היא להקים שלל גנים איכותיים דומים ולקדם מודל עסקי רווח בעולם – לפיו יש לשתף מעסיקים שישתתפו בעלויות מתוך השאיפה לדאוג לרווחת עובדיהם ולהגברת התפוקה שלהם, ובאופן זה להביא לסבסוד עלויות הגן. אז איך עושים את זה והאם זה אפשרי?

 

מה בעצם מיוחד ב"גן בביקו"?

"חינוך טוב הוא פקטור של כסף. אם יש יותר תקציבים - האיכות גבוהה יותר, היחס בין אנשי הצוות לילדים קטן יותר, הצוות בעל השכלה גבוהה יותר, כמו גם ההשקעה במקום עצמו. ראשית, הגן פעיל מדי יום עד השעה 17:00, כשבמקרים חריגים יש אופציה להישאר מעבר בתשלום נוסף – אנחנו לא מתחייבים לכך, אבל בהחלט נשאל את כל המטפלות בגן אם יוכלו וירצו להישאר לאחר שעות העבודה – ולרוב זה מתאפשר.

 

בנוסף אנחנו עובדים בדיוק כמו במשק – בערבי חג עד השעה 12 וחצי בחול המועד עובדים כרגיל, וכן כמעט במהלך כל חודש אוגוסט – שזה יתרון גדול. בגנים ישנם 40 ימי חופשה בשנה בממוצע – ולהורים העובדים יש בין 12-15 ימי חופשה שנתיים, כך שהפער הוא גדול. אז האבא לוקח קצת חופש והאמא לוקחת קצת, ומתי יש זמן לחופשה המשפחתית...? זה לא שאנחנו מעודדים את ההורים לשים את ילדיהם בגן 365 ימים בשנה – אלא אומרים להם: תבחרו אתם מתי לצאת לחופשה בהתאם להעדפות שלכם ואל תפסידו סתם ככה ימי חופש. סיטואציה זו מתאפשרת משום שאנחנו גן פרטי שאינו כפוף ללוח החופשות של משרד העבודה והרווחה או של משרד החינוך".

 

"זה לא שאנחנו מעודדים את ההורים לשים את ילדיהם בגן 365 ימים בשנה – אלא אומרים להם: תבחרו אתם מתי לצאת לחופשה בהתאם להעדפות שלכם ואל תפסידו סתם ככה ימי חופש". קלרה חייט

 

האם הגן נתון לפיקוח?

"מלבד הנוחות והחופשות – הגן מתאפיין באיכות הטיפול בו, ולמעשה זהו הדבר שהכי מעניין את ההורים. בתחום של הגנים הפרטיים אין פיקוח ואין סטנדרטים, אבל אנחנו החלטנו כן ללכת לפי סטנדרטים לפי דו"ח הסטנדרטים של משרד התמ"ת – שזהו דו"ח שנכתב על ידי ועדה חינוכית, שאמנם לא הגיע לשלבי חקיקה – אך מציין מהם הסטנדרטים למעונות יום לגילאי 0-3. הדו"ח מחולק לשלבים ואנחנו בשלב מתקדם שלו מבחינת יחס של המטפלות לילדים, איכות הצוות, ההשקעה בהדרכה של הצוות, קבלת אישורי בטיחות שונים - כמו אישור של יועץ בטיחות, כיבוי אש, התקנת לחצן מצוקה ומצלמות במקום, אישור של מכון התקנים, הכשרת מד"א שנתית לצוות וכן הלאה. יש לנו, למשל, מנהלת מקצועית שמנהלת את הגן – כלומר זה תפקידה הבלעדי, היא לא גננת בעצמה".

 

כלומר, אתם להיות יכולים לבחור להיות מפוקחים?

"אם 'בביקו' יהיה מפוקח, המשמעות של כך שהוא יהיה חייב לגבות את המחיר שגובים מעונות יום, כ-1,800 ₪ לילדי ו-2,400 ₪ לתינוק, ואז לא היינו יכולים לאפשר את כל האיכות שאנו מציעים".

 

איך בכלל צץ לראשונה הרעיון לגן ?

"אני אמא ועולה חדשה. עבדתי כיועצת אסטרטגית וכשהבן שלי נולד גיליתי גנים שעובדים מהשעה שמונה ועד ארבע - מה שלא אפשר לי לעבוד כמו שצריך, גנים לא מטופחים ללא שום סטנדרטים במקומות מיושנים – כאלו שמבחינה בטיחותית אין לי מושג מה קורה בהם... לא הבנתי איך אימהות אחרות מסתדרות. רציתי להמשיך בקריירה שלי, בעלי עובד בתחום ההיי-טק, ההורים בחו"ל – מה שהפך את השילוב בין קריירה לבית לקשה מאוד.

 

המטרה שלנו היא לספק פתרון למעמד הביניים ולא רק למעמד הגבוה
 

המטרה שלנו היא לספק פתרון למעמד הביניים ולא רק למעמד הגבוה (טל ניסים)

 

 

זה מה שהניע אותי. זה קרה גם בדיוק בתקופת מחאת העגלות  והבנתי שקשה לי לא בגלל שאני צרפתייה או עולה חדשה, אלא שכל האימהות העובדות נתקלות בקושי הזה. התחלתי להסתכל מה עושים בחו"ל, קראתי הרבה והגעתי למסקנה שיהיה לזה ביקוש גם בארץ".

 

מה מיוחד בכל שקשור באספקט התזונתי בגן?

"אצלנו, כמו גם בגנים פרטיים אחרים, יש מבשלת שזו העבודה שלה – מבשלת בתפקידה שמבשלת בהתאם לתפריט שבנתה דיאטנית קלינית. התפריט כמובן מגוון ומאוזן וכולל קוסקוס מלא, לחם מחיטה מלאה, אורז בסמטי ולא כולל שום דבר מעובד, כשהבשר קנוי טרי. הכל מבושל מקום – אפילו את החומוס מכינים בגן".

 

מהו היחס בין המטפלות לילדים?

"בתינוקייה 1/4 עם 12 תינוקות לכל היותר, בפעוטון 1/6 עם 18 פעוטות לכל היותר, ובגן 1/7 עם 21 ילדים בסך לכל היותר".

 

אגב, להורים לא קשה להתרכז בעבודה כשהילדים קרובים כל כך? זה לא מעורר בהם רצון ללכת ולהציץ עליהם?

"אני ממש לא חושבת. העובדים במשרד  לרוב רגועים הרבה יותר לדעת שילדיהם כה קרובים, שהם יכולים אפילו לקפוץ לתת נשיקה. זה הרבה יותר נגיש. מי שרוצה להציץ זו לרוב אותה אמא שפשוט צריכה את הקרבה הפיזית הזו".

 

מודל עסקי להורדת עלויות הגן

 

"גן בביקו" הוא הגן הראשון שנפתח בספטמבר 2016 ללא שום סבסוד של חברה. קלרה מציינת שהשאיפה קדימה היא לעורר שינוי של ממש בתחום הגנים.

 

"המטרה שלנו היא לספק פתרון למעמד הביניים ולא רק למעמד הגבוה, ומסיבה זו האג'נדה שלנו היא לבנות מודלים עסקיים מתוחכמים אשר מבוססים על שיתופי פעולה חיצוניים במטרה להצליח להוריד את עלויות הגן – לשם אנחנו שואפים – שכן הרי לא ניתן לקצץ בהוצאות מבלי לפגוע באיכות הגן. זו הבעיה של כל הגנים כיום, שמתקשים לבקש תשלום נמוך מבלי לקצץ באיכות. מסיבה זו - חייבים להכניס גורם שלישי לתוך המשוואה. אז איזה גורם זה יכול להיות? התשובה הראשונה – היא המעסיק, לו יש אינטרס ברור מאוד שיהיה לעובדיו פתרון יעיל וטוב לטיפול בילדיו – כך הם יהיו רגועים בעניין, הלו"ז שלהם יותאם לילדיהם מבחינת חופשות וכן הלאה. לכן, גם למעסיק יש מה להרוויח מכך. מודל שכזה אף מחזק את הקשר שבין העובדים למקום העבודה שלהם – הם נאמנים יותר, מרגישים שהם חלק ממשפחה, יעילים יותר וכן הלאה".

 

באילו מדינות קיים מודל שכזה לפיו המעסיק משתתף בעלויות הגנים של ילדי עובדיו?

"אני צרפתייה במקור, כך שמכירה זאת מקרוב בצרפת. למעשה, בצרפת כל מסגרת שניה שנפתחת מסובסדת על ידי המעסיקים. המודל הזה קיים גם בארצות הברית, באנגליה, בהודו וגם בקניה... באירופה המטרה של גנים מסובסדים היא, בין היתר, לעודד ילודה. למעשה המודל הזה קיים בהרבה מאוד מדינות בעולם בצורה כזו או אחרת. בצרפת הגנים המסובסדים עשו מהפכה עצומה בשוק, גם באירלנד ובמדינות נוספות הממשלה הבינה שצריך לעשות שינוי בתחום – ושהכניסה של גורם חדש, כלומר המעסיקים, יכולה להביא כסף חדש לתחום ולהביא לשינוי משמעותי, ליצירת מסגרות איכותיות מסובסדות ולדרבן הישארותן של נשים בשוק העבודה".

 

 בתינוקייה 1/14 עם 12 תינוקות לכל היותר, בפעוטון 1/6 עם 18 פעוטות לכל היותר, ובגן 1/7 עם 21 ילדים בסך לכל היותר
 

בתינוקייה 1/4 עם 12 תינוקות לכל היותר, בפעוטון 1/6 עם 18 פעוטות לכל היותר, ובגן 1/7 עם 21 ילדים בסך לכל היותר (טל ניסים)

 

 

את מתרשמת שלמעסיקים הישראליים יש את הנכונות לסבסד גנים עבור הילדים של עובדיהם?

"אחרי מאות פגישות ברחבי הארץ אני רואה התעניינות גדולה מאוד מצד המעסיקים. זה קושי שעולה מהשטח, מעובדים שמתקשים לשלב בין המשפחה לבין הבית. הפתרונות הקיימים כרגע הם מתן גמישות או אפשרות לעבוד מהבית – אבל אני חושבת שזה לא מספיק.

 

נכון להיום הגן עולה 4,000 לחודש – וזהו המחיר הלא מסובסד. השאיפה היא שבעתיד הקרוב להפוך לפורמט מסובסד, כשאנחנו מציעים למעסיקים שתי אפשרויות תקצוב: למשל, אם ניקח פארק עסקי ונפתח גן במרכזו ונאפשר לבעלי העסקים במקום להזמין מקומות בכל שנה ושנה בהתאם לצרכים המשתנים של עובדיהם. אופציה נוספת היא הקמה של גן שכזה על ידי חברה גדולה מאוד, כמו 'אינטל' שפתחה גן ליד המפעל שלה בקריית גת, לצד מקום העבודה. השאיפה היא שהמעסיק יסבסד בין 600 ל-1000 שקל בחודש".

 

האם ניתן לדעתך לפתח מודל שכזה בגנים שאינם פרטיים?

"אני חושבת שחייבים למצוא מודל אחר ולפתור את בעיית הגיל הרך שהופכת לחמורה משנה לשנה. למה? כי ההוצאות גדלות משנה לשנה – העלאות שכר, שכר הדירה צמוד מדד לרוב עולה, עלויות המחייה מתייקרות, והארנונה והחשמל – כלומר: המחירים עולים – מה שאומר שהגנים חייבים להעלות את המחיר להורה. הרבה גנים צריכים להעלות את המחיר ולא באמת יכולים, ואז מתחילים לקצץ באיכות.

 

עבור כל מי שזו לא אופציה עבורו לשלם סכומים כאלה – המדינה חייבת להשתתף ובעיקר חייבת לפקח ולאפשר מודלים יצירתיים יותר שיקדמו את החינוך לגיל הרך".

 

קרדיט עיצוב הגן: ליאת עברון