BETA

24.05.2018

09:02

איך הופכים את הקריאה לחוויה חיובית?
איך הופכים את הקריאה לחוויה חיובית?,
Shutterstock

מקריעה מענה לקריאה מהנה!

מחקרים מראים כי כמחצית מילדי כיתות ד' במדינת ישראל מגלים קשיים ואינם מציגים רמה נדרשת של יכולות קריאה והבנת הנקרא, ולכן אנחנו נדרשים לקחת אחריות ולהיות מעורבים

לעיסוק בקריאה בגילאים הצעירים קיימת השפעה ישירה על היכולת שלנו בגילאים מבוגרים יותר להבין את הנקרא, לבטא את עצמנו ולהעשיר את אוצר המילים שברשותנו.  לכן, שאלות כגון האם כיצד ומתי ניתן לעודד ילדים לעסוק בקריאה, הן שאלות שמעסיקות יותר ויותר הורים. התשובות לשאלות הללו טמונות קודם כל בטיפוח יכולות לשוניות (שפה) ויכולות קוגניטיביות (זיכרון עבודה, קצב עיבוד מידע) בגיל הרך, בטרם רכישת הקריאה.

 

מרכיב נוסף וחיוני, הנחקר רק בשנים האחרונות, הוא מוטיבציה לקריאה, הנתפסת כגורם הקשור לנכונותו של הילד להשתתף בפעילויות קריאה ולתרגל אותה. מוטיבציה לקריאה כוללת רגשות ואמונות שיש לאדם ביחס לקריאה והעדפותיו באשר לחומרי קריאה. ילדים בעלי מוטיבציה גבוהה לקריאה הם ילדים המאמינים ביכולתם ללמוד לקרוא, תופסים את הקריאה כמהנה וכגורם חשוב להצלחה בתחומים נוספים.  

 

המוטיבציה לקריאה יכולה להיות פנימית - כלומר להיות מונעת מהנאה, סקרנות, עניין ותחושת הצלחה; או חיצונית - כלומר לנבוע מרצון לזכות בהכרה, פרסים או למנוע עונשים. מוטיבציה פנימית מנבאת טוב יותר יכולות קריאה ולכן חשוב לטפחה כבר בגיל הרך, שכן היא מתפתחת עוד בטרם רכישת הקריאה. ילדים מעצבים את אמונותיהם ורגשותיהם כבר בגיל צעיר בהסתמך על חוויות הקריאה שלהם עם מבוגרים או עם ילדים אחרים. לכן, הסביבה הביתית והגנית בה הם גדלים יכולה לסייע בעיצוב אמונות ורגשות אלה. תמיכה לכך ניתן למצוא בתוצאות מחקר שערכנו בקרב ילדי טרום חובה, חובה וילדי כיתה א' בשפה העברית. במחקר נמצא כי המוטיבציה לקריאה נמצאה גבוהה בקרב שלוש שכבות הגיל. באופן כללי, ילדים דיווחו שהם מעריכים באופן חיובי את יכולתם ללמוד לקרוא, שהם חושבים שקריאה היא חיונית ושהם מוכנים להשתתף בפעילויות קריאה קולית. יחד עם זאת, ולמרות תוצאות אלה, ילדי גן חובה הראו מוטיבציה נמוכה יותר לקריאה. הם תפסו עצמם כמסוגלים פחות ללמוד לקרוא ולהשתתף בפעילויות קריאה בהשוואה לילדי הטרום חובה.

 

חשיבות במוטיבציה הפנימית

נשאלת השאלה, מהו הגורם לירידה במוטיבציה לקריאה בגן החובה? האם יתכן שהסביבה הגנית או ההורית שאנו יוצרים בעבור הילדים היא סביבה מלחיצה? האם יתכן שכחלק מהכנת הילדים לכיתה א' אנו מעמיסים עליהם משימות דידקטיות שפוגעות בהנאתם מן הקריאה?

 

אלה הן בהחלט השערות שיכולות להסביר ממצאים מפתיעים אלה. סביבה המעודדת תחרות ומתמקדת בתוצר הסופי ולא בתהליך, אכן עלולה לפגוע בנכונותם של ילדים לעסוק בקריאה וליהנות ממנה. ייתכן שילדים בגן-חובה חווים לחץ סביב פעילויות שנעשות בגן בנושא של מוכנות לקריאה, שמטרתן להכין אותם לדרישות ולפעילויות שיפגשו בכיתה א'. יכול להיות, שפעילויות אלה כדוגמת למידת שמות אותיות, הקשר בין אות וצליל ומודעות פונולוגית לא נעשות בצורה מספיק חווייתית, מהנה ותוך שמירה על רוח הגן, ולכן עלולות להוביל לתחושת אי-נוחות שבאה לידי ביטוי בירידה במוטיבציה הפנימית לקריאה כבר בגן-חובה. מכאן, שיש חשיבות רבה לכך שהוראת מיומנויות הקריאה בסביבה החינוכית תתבצע תוך שימוש בפעילויות המעודדות את המוטיבציה הפנימית לקריאה. המסקנה המתבקשת היא, כי הרכישה תהיה יעילה יותר כשהלימוד והחשיפה ייעשו בצורה חווייתית ומעניינת, המעודדת את הילד לסקרנות ולקריאה מרצון.

 

מדוע אם כן, חשוב למנוע פגיעה במוטיבציה לקריאה?

 משום, שמוטיבציה לקריאה בגיל הצעיר כרוכה עם הישגים בקריאה בגילים בוגרים יותר. הכיצד? מוטיבציה גבוהה לקריאה מובילה למעורבות בפעילויות קריאה, התנסות גבוהה במשימות קריאה ותרגול מרובה. ילדים בעלי מוטיבציה לקריאה, נהנים לקרוא ולומדים מתוך הקריאה, הם מעשירים את אוצר המילים והמושגים שלהם, נחשפים למבנים דקדוקיים ותחביריים מורכבים ומרחיבים את ידע העולם שלהם במגוון תחומים ונושאים. תרגול הקריאה מוביל לשיפור מיומנויות הקריאה ולהעלאת המוטיבציה לקרוא. לעומת זאת, מוטיבציה נמוכה לקריאה מובילה להימנעות מקריאה ולהפחתה בתדירות ושכיחות תרגול הקריאה. ההתנסויות המצומצמות בקריאה והתרגול המופחת שלה מובילים לכך שהישגי הקריאה של ילדים אלו נמוכים יותר והמוטיבציה הפנימית שלהם לקריאה יורדת. ילדים שמגלים חוסר עניין בקריאה ואינם מתרגלים אותה וצוברים פערים מצטברים בקריאה. הם מתקשים ללמוד דברים חדשים מן הקריאה ולהעשיר את ידע העולם שלהם. עם העלייה בגיל קשה לצמצם פערים אלה והם הולכים וגדלים. ילדים שמפתחים יחס שלילי לקריאה שהולך ומצטבר לא ירצו לשתף פעולה וללמוד מקצועות רבי מלל בעתיד.

 

 שהילדים יבינו את חשיבות הקריאה

שהילדים יבינו את חשיבות הקריאה (Shutterstock)

 

 

כיצד נפתח מוטיבציה פנימית לקריאה בגיל הרך במסגרת הביתית?

על מנת לעודד את התפתחות המוטיבציה הפנימית כדאי, רצוי וצריך להתחיל לחנך לאהבת המילה המדוברת והכתובה כבר מגיל צעיר. חשוב לדבר עם הילד ולהשתמש בשפה עשירה, לעודד שיחות משמעותיות במגוון נושאים, לשחק עם הילד וללוות את המשחק במלל מתאים, לחשוף את הילד למגוון ספרי ילדים (למשל, ספרים המציגים שירים וספרי מידע) ולהרבות בקריאה אינטראקטיבית ומשותפת, שבה הילד פעיל בזמן הקריאה ושותף בה.

 

הפעילות שבה ההורה יושב עם הילד שלו קורא לו סיפור לפני השינה או בשעה שקטה אחרת במהלך היום, משוחח עמו על אירועים שקרו בסיפור, מתייחס למחשבות, רגשות ופעילויות של הגיבורים, משתף בחוויות ובניסיון שלו, מקשיב לילד ושומע אותו, חשוב שתעשה באופן שגרתי, אפילו כטקס קבוע. המחקרים מראים, כי את הפירות של קריאת ספרים לילדים ושיחה עליהם בגיל הצעיר, שבאים לידי ביטוי בתחומי השפה, החשיבה, היכולת הרגשית והחברתית, יקטוף הילד במשך שנים רבות לאחר מכן – זוהי השקעה לטווח ארוך.

 

הורים רבים חושבים שהילד שלהם אינו מתעניין בקריאה ולא נהנה ממנה אולם לפעמים הילד עדיין לא נחשף או לא מצא את הספרים שעוסקים בתכנים שמעניינים אותו. חשוב לעזור לילד לברר ולבדוק באילו תכנים הוא מתעניין ולחפש את הספרים שיענו על נושאים אלו. תפקיד ההורה הוא ללכת עם הילד לספריה ציבורית, לחנויות ספרים, לספריות של חברים, להתייעץ עם חברים ועם אנשי מקצוע כדי להכיר את הסוגים השונים של הספרים והתכנים שלהם.

 

חשוב שההורה יעודד את ילדו לעיין בספרים, יציע לו סוגים שונים של ספרים, ימליץ לו על ספרים שקרא בעצמו או שמע עליהם המלצות ויהיה מוכן להקריא לילד עוד ועוד ולא יוותר, עד שהילד ימצא ספר שמושך אותו והוא מתעניין בו.

 

חשוב לזכור, כי התפקיד של ההורים לא מסתיים כשהילד בגיל הצעיר. במחקר אחר שבוצע יחד עם דר' סיגלית ברנדה, בקרב תלמידי כיתה ב', נמצא שילדים שהתקשו בקריאה הראו ירידה במוטיבציה שלהם לקרוא במהלך שנת הלימודים. ילדים אלו תפסו עצמם כקוראים פחות מוצלחים ודיווחו כי הם מעדיפים להימנע מפעילויות קריאה. נתונים אלה מצביעים על החשיבות שבטיפוח מוטיבציה לקריאה לא רק בגיל הרך אלא גם בהמשך, במהלך בית הספר היסודי.

 

לפיכך, גם כשהילד כבר בבית הספר ומסוגל לקרוא בעצמו חשוב להמשיך ולקרוא לו סיפורים. קריאה זו אינה באה במקום תרגול הקריאה שהילד חשוב שיעשה בעצמו, אלא בנוסף אליה. ההורים, תפקידם לחשוף את הילד לספרים שהוא עדיין אינו יכול לקרוא בעצמו, כלומר, ספרים ארוכים יותר מאלו שהוא קורא לבד, ספרים המכילים פחות תמונות, ספרים בהמשכים, ספרים בנושאם שהילד פחות בקיא בהם, אך הם מעניינים אותו וכדומה. הקריאה יכולה להתבצע על ידי ההורה, כשהילד עוקב אחר הקריאה, או להתבצע בצורה משותפת על ידי ההורה והילד, כלומר, הילד קורא עמוד אחד בעצמו עם עזרה ותיווך של ההורה, ולאחר מכן ההורה קורא לילד את העמוד הבא.

 

 מפתחים מוטיבציה לקריאה

מפתחים מוטיבציה לקריאה (Shutterstock)

 
 

 

 

 

כיצד נפתח מוטיבציה פנימית לקריאה בגיל הרך במסגרת החינוכית?

חשוב לחשוף את הילדים לטקסטים רלוונטיים ומשמעותיים עבורם. כלומר, טקסטים שהנושאים שמוצגים בהם קשורים לעולמם ולניסיון החיים שלהם, או עוסקים בתחומים הקרובים לליבם. כאשר הילד שומע סיפור בנושא שרלוונטי לידע שלו, הוא יכול לשלב בין המידע החדש שהוא חשוף אליו בספר, לידע הקודם שלו, והמוטיבציה שלו לקריאה עולה.

 

נקודה נוספת משמעותית הינה חשיבות הבחירה של הטקסט מתוך מגוון טקסטים כתובים – שירים, סיפורים דמיוניים, ספרי מידע, כתבות וכדומה. כדאי לאפשר לילדים לבחור את הטקסטים שאותם הם רוצים שיקראו להם, על מנת לתת להם תחושה של שליטה בקריאה ועצמאות.

 

לאחר שהגננת קוראת סיפור לילדים, חשוב לאפשר פעילויות בקבוצות, למשל, משחק במשחק שבו מופיעים תכנים מהסיפור, הכנת פעילות יצירה או הצגה בעקבות הסיפור, ציור וכתיבת סיפור בעקבות הסיפור שהוקרא וכדומה. פעילות בקבוצות מאפשרת לילדים לדון ולשתף אחד את השני בחוויות הקשורות לטקסטים ותורמת למוטיבציה שלהם לקריאה.

 

בבואנו לעודד ולהגביר את המוטיבציה הפנימית לקריאה עלינו להבין, כי היא מושתת על קריאה משותפת החל מהגיל הצעיר ועד שהילד כבר לא מסכים שנקרא לו או יחד איתו (בשאיפה לפחות עד כיתה ג'). היא מחייבת תרגול של הקריאה ולכן חשוב למצוא את הנושאים והז'אנרים שהילד מתעניין בהם ונהנה מהם – ספרי אגדות, מתח, מידע, ספרים בדיוניים, ספרים בנושאים ספציפיים כמו ספורט, טבע, כך שכשהוא יתחיל לקרוא בעצמו, הוא יוכל לבחור בנושאים שרלוונטיים לו ומעניינים אותו, ועל ידי כך להעלות את המוטיבציה הפנימית שלו לקריאה. בנוסף, חשוב להתנסות בפעילויות קריאה מגוונות – אפשר לקרוא יחד הוראות למשחק חדש ולאחר מכן לשחק בו, או לבחור יחד מתכון לעוגה, לקרוא אותו ולהכין יחד את העוגה. גם פעילויות אלו מגבירות מוטיבציה לקריאה.

 

פיתוח המוטיבציה הפנימית לקריאה ושמירה עליה הינם תהליכים ארוכים ומאומצים הדורשים השקעת משאבים רבים הן מצד הילד והן מצד המבוגרים בסביבתו (הורים ואנשי חינוך). יחד עם זאת למוטיבציה הפנימית לקריאה יש תרומה רבה והשפעה עצומה על ההישגים האקדמיים של הילד לאורך שנות בית הספר ואף מעבר לכך. המאמץ לא רק חשוב, אלא גם משתלם!! קריאה מהנה.

 

ד"ר עינת נבו – ראש אשכול אוריינות שפה ומתמטיקה בחוג לחינוך, האקדמית גליל מערבי.

ד"ר ורד וקנין נוסבאום – ראשת החוג לחינוך והמרכז לחינוך אורייני, האקדמית גליל מערבי.

 

רוצים לקרוא עוד בנושא חינוך? רוצים לקרוא את שאר טורי המומחים של
"הורים וילדים" בשלל נושאים הקשורים להיריון, לידה והורות? 
התקשרו למוקד המינויים שלנו בטלפון 08-9999410 ותוכלו לקבל גיליון חינם!