BETA

09.05.2018

09:48

מה עושים עם הבכי הזה?
מה עושים עם הבכי הזה?,
Shutterstock

למה ילדים בוכים?

תינוקות וילדים בוכים. זו עובדה. השאלה מה אנחנו עושים עם זה? יש שמתעלמים, יש שמגיבים מיד והנכון לעשות –איפשהו באמצע. ולמה בכלל יש שוני בין בכי של ילדים?

כשתינוק בוכה, האינסטינקט המנחה את האם (אב) הוא לגשת אליו מיד, ולעשות הכל כדי שיירגע. האפשרות שתינוק יבכה לאורך זמן מבלי שייענה ויטופל נחשבת להזנחה.

 

"בכי הוא אמצעי התקשורת היחיד של התינוק. פעמים רבות הבכי מאותת על רעב, גזים, ריפלוקס, כאב, אי נוחות ועוד. מבחינה אבולוציונית, בכיו של התינוק נועד לעורר באם אי שקט קיצוני, מאחר שהתינוק הוא חסר אונים ותלוי בה לצורך מילוי צרכיו. תינוק שבכיו אינו זוכה להתייחסות, יפסיק לבכות אם אמו ומטפליו הנוספים יפסיקו להגיב. לעתים, מקור ההתעלמות הוא בהזנחה ולפעמים היא מתבססת על מחשבה נפסדת לפיה, התעלמות או אי היענות לכל בכי, תמנע ממנו לגדול כילד מפונק והוא יהיה אדם מחושל", אומרת רוני סוקלסקי שפירא, עו"ס מוסמכת בהתערבות טיפולית להורים ולילדים בגיל הרך.

 

כיצד זה משפיע על הילד?

"התעלמות מבכי פוגעת בשלב הראשוני של בניית האמון בין הילד להוריו ועם העולם בכלל. מחקרים מלמדים כי תינוקות שהוריהם היו קשובים לבכיים, טיפלו בצרכיהם שהרימו והרגיעו אותם, גדלים להיות אנשים בטוחים יותר ופחות תלותיים. אמנם, תינוקות נולדים עם טמפרמנט שונה. יש תינוקות בעלי רגישות וטמפרמנט מסוים שגורמים להם לבכות יותר והדבר ניכר גם בגילאים מאוחרים יותר".

 

יש שיגידו בכיין?

"מי שמדביקים לילד קטן את הכינוי המעליב 'בכיין' חוטאים לצורך שלו לבטא רגש או להגיב לדינמיקה מסוימת. בשלבים המוקדמים בהתפתחות הבכי הוא אמצעי ביטוי חשוב כשלילד אין עדיין שפה מילולית לבטא בה את עצמו. ילד שמרבה לבכות אינו בהכרח רגיש יותר, אבל צריך לברר מה היתה תגובת הסביבה כשהוא בכה בינקותו, והאם הסיבה לבכי זוהתה וטופלה?"

לבכי מגוון סיבות - מכה כואבת, עייפות, רעב, תסכול, עצב, העלבות, קושי להיפרד, געגוע ועוד. אך יש מקרים בהם הבכי הוא מניפולציה של הילד שנועדה להפעיל את ההורה.

 

"כשהילד מגלה שהבכי מביא לו את מה שהוא רוצה, סביר להניח שהוא ירבה להשתמש בבכי כמניפולציה. אם כדי לקבל מתנה, ממתק, חטיף, או צעצוע ששייך לאחיו. כאן נדרשת מההורה יכולת לתחום גבולות לילד, לדעת להגיד לו 'לא'. לא להיכנע  למניפולציה גם במחיר שהילד ימשיך לבכות, וההורה יתקשה להכיל את המצב במיוחד כשזה קורה במרחב ציבורי כשמסביב הרבה עיניים שיפוטיות" אומרת סוקלסקי שפירא.

 

"לעתים הילד מסיר מעצמו אחריות, מפתח התנהגות תינוקית ומרבה לבכות כאמצעי להפעלת ההורה. כאן צריך לדעת לטפל בכל מקרה לגופו. לבחון מדוע זהו דפוס התקשורת בין הילד להוריו. ולהימנע מלהפוך אותו לטיפוס הבכיין, הילד הנודניק שאינו מפסיק לבכות. צריך לבחון את הבעיה מהשורש לטפל בה. לדעת להפריד בין הקושי להכיל את הבכי לבין האפשרות ללמוד דרכים  שונות להתמודד עם הילד ולשים לו גבולות", אומרת אפרת להב גרינברג עובדת סוציאלית קלינית ומנחת הורים.

 

בכי של ילדים מעורר בהורים תגובות שונות. העיקרית שבהן, ועל כך יעידו הורים רבים, קושי לשמוע את הילד בוכה. "הבכי משגע אותי" "אני לא עומד בזה", "משהו בוכה בתוכי כשהילד בוכה". אחרים מעידים שהבכי מלחיץ אותם, הם חשים חסרי אונים, דואגים, מתרגזים, והדחף הראשוני הוא להפסיק את הבכי, ואיתו את מצוקת הילד וגם את מצוקתו של ההורה.

 

מחקרים קובעים כי הקושי של ההורה לשמוע את בכיו של הילד, מקורו באמונה  שילדים שאינם בוכים - הם ילדים מאושרים.

 

"גם כשהילד כבר אינו תינוק בכיין מוציא את הוריו וסביבתו מאיזון ומייצר בהם 'רעשים' פיסיים ומנטליים. לעתים, זה פועל על זיכרון חוויות מילדותו של ההורה. לדוגמא, אם התעלמו מצרכיו כשהיה ילד. יש לזה השפעה ומשמעות עמוקה הנוגעת ליכולתו  של ההורה לשאת את בכי ילדו ולהגיב לו", אומרת שפירא סוקלסקי.

 

"בכי הוא צורך פיסיולוגי של הילד. משהו רוצה לצאת החוצה בבכי. מנגנון הבכי הוא אמצעי להרגעה שכן, עם הדמעות מופרשים חומרים מרגיעים. לפיכך, מוטל עלינו לתת לגיטימציה לבכי של הילד", מסבירה אפרת להב גרינברג.

 

למה אנחנו ממהרים להשתיק את הבכי?

להב גרינברג: "מדובר בשריד הישרדותי מהעבר שאומר שהבכי הוא לא רצוי, אף שהוא משקף חוויה פנימית עמוקה שנורא רוצה לצאת החוצה. ההורים עסוקים יותר ברצונם לעצור את הבכי.

 

לדעתי, מדובר במערכת יחסים שעיקרה תקשורת מנתקת בין ההורה לילדו. ההורה רואה בבכי התנהגות מפריעה ולא ראויה. הוא אינו מאתר בבכי הילד מתנה שתגרום לו להתפנות מעיסוקיו, להיות עם הילד ולהבין מה עובר עליו ומה כואב לו. אלא הוא ממהר להפסיק את הבכי כדי לעבור לפרק הבא. בדיוק כמו בשיר של פניה ברגשטיין, 'אוי, כואבת המכה, אמא תני לי נשיקה'. בשיר אין אפילו אזכור לבכי שיכול היה לפרוץ מפאת הכאב".

 

ילד בוכה

אינני בוכה אף פעם? (פוטוליה)

 

 

איזה מסר מעבירה תגובה כזאת?

להב גרינברג: "הילד לומד להחניק בתוכו את בכיו ואת רגשותיו, כי הוריו עסוקים בעיקר בכיבוי שריפות ומציאת פתרונות מידיים שישתיקו את הבכי. הם מעבירים לו מסרים ברורים: 'ילד גדול לא בוכה'. וכי 'הבכי שלו אינו רצוי'. ההורים לא מסוגלים לשמוע קול בכי ומשתיקים אותו, כי סביר להניח שגם הם גדלו ככה ועכשיו הם מעבירים זאת לילדיהם. נראה כאילו אחת המטרות של ההורים היא לחכות שהילד יגדל ויפסיק לבכות".

 

וצריך לאפשר לילד לבכות?

להב גרינברג: "יש להתייחס לבכי כאל סוג של תקשורת. כשיש יחסים טובים בין הורה לילד, מקסים הדבר שההורה יכול להעניק משמעות לבכיו, להכיל אותו ולאפשר לילד לפרוק את המצוקה שלו. למשל כשהוא חוזר מהגן בוכה, אפשר לשער שהבכי הוא בגלל געגוע לאמא, לצעצוע או למוצץ שנשאר בבית בהתאם לכללי הגן.

הורה מכיל יתייחס בחיוב גם לבכי של ילד גדול יותר בגילאי 6-10, ויאפשר לו להתחבר לעולמו הרגשי ולפרוק מועקות".

 

סוקלסקי שפירא: "טוב יעשו הורים אם ייגמלו מאחד המשפטים המשתיקים מול ילד בוכה: 'לא קרה כלום'. שהרי, אם הילד נפל, נעלב או קיבל מכה. אל תבטלו את החוויה שלו. קרה לו משהו והוא בוכה. ההורה מוזמן לקרוא את הסיטואציה באותו הרגע, ולנסות להבין מה עומד מאחורי פרץ הדמעות.

 

לפעמים בתוך לחץ נסיבות התגובה לבכי אינה כפי שההורים היו רוצים שתהיה, אבל אף פעם לא מאוחר, ולאחר שכולם נרגעים אפשר לדבר עם הילד לשקף לו את מה שקרה וגרם לבכי ולתת לו חיזוק".

 

כמה עובדות שכדאי לדעת:

חמישה אחוזים בלבד ממקרי הבכי של תינוקות ופעוטות, קשור לבעיה רפואית כלשהי.

יבבות התינוק מתחילות להישמע החל בשבוע השני לחייו ומגיעות לשיאן  בשבועות ה-6-8 לחייו.

תינוק 'רגיל' בוכה כשעתיים ביממה.

כרבע מהתינוקת בוכים כ-200 דקות ביממה.

10-20% מהילדים  בוכים "יותר מדי".

תינוקות שבוכים "בכי מופרז" (גם לאחר שמלאו להם שלושה חודשים)  וללא סיבה פיסיולוגית. עלולים לסבול  בעתיד מהפרעות קשב וריכוז ובעיות התנהגותיות.

הבכי גורם לעלייה בפעילות הלב והריאות להפעלת שרירים.

עם הבכי קצב פעימות הלב גובר והפרשת הקורטיזול (הורמון המופרש במצב של סכנה וסטרס). רמת החמצן בדם יורדת. מכאן שהבכי גובה 'מס' יקר מהתינוק/ילד.

 

בכי והבעות פנים:

בכי המביע כעס: הילד עוצם עיניים למחצה ופוזל הצידה בשעת הבכי.

בכי המביע פחד: הילד צורח עם עיניים פקוחות לרווחה ומתרוצצות בחיפוש.

בכי המביע כאב (לדוגמא: קבלת חיסון) בכי מידי בעיניים עצומות.

 

רוצים לקרוא עוד בנושאי ייעוץ משפחתי? רוצים לקרוא את שאר טורי המומחים של
"הורים וילדים" בשלל נושאים הקשורים להיריון, לידה והורות? 
התקשרו למוקד המינויים שלנו בטלפון 08-9999410 ותוכלו לקבל גיליון חינם!