BETA

11.03.2018

10:46

לא פשוט, אך אפשרי לגשר בין הילד לבית-הספר
לא פשוט, אך אפשרי לגשר בין הילד לבית-הספר,
Pixabay

בית ספר לפתרון בעיות

הילד מפריע בבית הספר, אתם מקבלים כל הזמן טלפונים מהמורה או המנהלת. הוא לא מרוצה, אתם לא מרוצים ובטח שלא המורה. איך יוצאים מהמעגל הלא טוב הזה?

אנשי חינוך רבים מדווחים על כך שכל יום גוזל מהם משאבים עצומים ושהם מתמודדים עם עומס ומשימות על גבול הבלתי אפשרי. הדרישה ללמד במשך שעות כיתה בת עשרות ילדים, לצד הדרישה שעל כל הילדים להישאר ישובים בשקט בכל השיעורים הופכת קשה משנה לשנה. המורים מתארים עלייה בביטויים של עזות מצח בקרב הילדים לצד עלייה במאפיינים של בעיות קשב והיפראקטיביות.

 

הילדים לעומתם מדווחים על שעמום, מיעוט בזמן להפוגה ואוורור ולחץ  למשמעת והישגים. עבור מרבית הילדים מדובר בתנאים לא נעימים אך אפשריים, אך לעומתם יש לא מעט ילדים שפשוט אינם מסוגלים לעמוד בדרישות אלה, אם בשל בעיות  בקשב וריכוז, קושי בוויסות חושי ואם בשל קשיים רגשיים. הבעיה הקשה שבהרבה מסגרות המערכת החינוכית חסרה את הכלים להתמודד עם ילדים אלה, ואז נוצר לחץ קשה על המחנך/ת, שלא לאפשר לילדים אלה לקום או לצאת מהשיעור.

 

כאן למעשה מתחיל מפגש טראגי שגובה לא מעט מחירים. מהצד של המורה מדובר בבעיה קשה. המורה נדרש כאמור לקדם את הילדים בתחום הלמידה כשבפועל יש תלמיד שקם, מדבר, צוחק ובעיקר רוצה לצאת מהכיתה באמצע השיעור. התנהגותו של התלמיד  מפריעה למורה בעמידה במשימות שהוכתבו מלמעלה ומפריעה לכלל הילדים ללמוד. מנגד המורה לא יכול לאפשר לתלמיד המפריע לצאת מהשיעור מחשש שהוא ישוטט ללא השגחה וללא פיקוח מבוגרים. גם מנקודת המבט של התלמיד מדובר בבעיה. התלמיד המתקשה לשבת צריך להתמודד עם תסכול עצום הנובע מהקושי לשבת באופן פאסיבי במשך שעות ולהתמודד עם תחושות של שעמום, ריקנות, תחושות של כישלון וקושי בריסון עצמי.

 

ברוב המקרים הילד מתנהג באופן מפריע בשל אי היכולת להתנהג לפי הכללים. זה לא שהוא לא רוצה להתנהג לפי הכללים או שהוא לא יודע מה נדרש. הבעיה היא שהוא לא מסוגל לעמוד בדרישה...

 

בנקודה הזו העסק מתחיל להסתבך. המורה הנמצא במצוקה אל מול דרישות המערכת פונה אל התלמיד בדרישה לשינוי התנהגותי. לרוב המורה יסמן את ההתנהגות הבעייתית, משמע- סימון העבירה- לא יתכן שאתה מדבר בלי הרף, אתה לא יכול לצאת באמצע שיעור ואת ההתנהגות הרצויה (אתה חייב לשלוט בעצמך. אתה צריך לשבת על הכיסא). בעקבות שיחות אלה המורים יוצאם הרבה פעמים מתוך הנחה שהשיחה תביא לשינוי בהתנהגות.  לעיתים קרובות יעשה שימוש בענישה או בחיזוקים מתוך הנחה שכאשר הילד יבין שלא משתלם להתנהג כפי שהוא מתנהג הכול יסתדר.

על אף שמדובר בדרך חינוכית נפוצה נגלה שבמקרים רבים מדובר בדרך לא יעילה  וזאת בגלל שתי סיבות: האחת - בגישה הנוכחית אנו למעשה מסבירים לילד מה לא נכון לעשות אך לא מלמדים אותו מה המסלול הנכון ואיך לעלות עליו.

 

 הסיבה השנייה קשורה בעובדה שברוב המקרים הילד מתנהג באופן מפריע בשל אי היכולת להתנהג לפי הכללים. זה לא שהוא לא רוצה להתנהג לפי הכללים או שהוא לא יודע מה נדרש. הבעיה היא שהוא לא מסוגל לעמוד בדרישה. ילד בכתה א' מבין מהר מאוד שהציפייה לשבת על הכיסא שיעור שלם, הבעיה שאין לו את היכולת  לעשות זאת. לכן אין טעם לכעוס עליו או להטיף לו. ההטפה לא תייצר אצלו מסוגלות לוויסות רגשי ולא תסייע לו בשליטה העצמית. להיפך – ביקורת, ענישה, או לחץ יגרמו לו לתחושות של דאגה. אשמה. כעס וחוסר שקט רגשי. תחושות אלה יוסיפו לסערה הרגשית ולבטח לא יסייעו לו בריסון וויסות הרגשות.

 

 נקודת המבט של הילד חשובה (אך גם של בית-הספר)
 

נקודת המבט של הילד חשובה (אך גם של בית-הספר) (Pixabay)

 

 

לאחר שיחות חוזרות ונשנות עם התלמיד המורה תפנה לרוב להורי התלמיד בבקשה או דרישה שיביאו לשינוי בהתנהגות התלמיד. במקרים רבים הפנייה תאופיין בטון נסער ולעיתים במסר של תוכחה להורים. "לא יכול להיות שהוא יצעק עלי מול הכיתה. הוא לא יכול לקום ולצאת מתי שבא לו", וכד'.

 

הפניה להורה מכילה לעיתים מסר (לעיתים לא מודע) שההורה הוא האחראי להתנהגותו של הילד. ובעצם יש כאן סוג של ביקורת  להורים על התנהגות ילדם בבית הספר. אם הילד מתנהג לא בסדר משמע אתם לא בסדר. כך למשל בבית ספר שבו המנהלת דרשה בגלוי מההורה שהילד יביע את התנצלותו בפני המורה על שפגע בה וגם האב יתנצל בפני המורה על מעשיו של בנו.

 

עבור ההורה מדובר בפנייה לא פשוטה שמעמידה את ההורים בשני קשיים  משמעותיים. בראש ובראשונה בשל ההתמודדות עם דיווח על בעיה הקשורה בילד שלהם. עבור הורים אכפתיים בעיה משמעותית של הילד מייצרת חרדה וחוסר שקט. הורים רבים מדווחים על הפחד מצלצול הפלאפון שהופך עבורם למכשיר מאיים.

הבעיה השנייה כרוכה בעובדה שברוב המקרים אין להורה יכולת אמתית לפתור מהבית או ממקום העבודה בעיה המתרחשת בבית הספר.

 

הפניה להורה מכילה לעיתים מסר (לעיתים לא מודע) שההורה הוא האחראי להתנהגותו של הילד. ובעצם יש כאן סוג של ביקורת  להורים על התנהגות ילדם בבית הספר. אם הילד מתנהג לא בסדר משמע אתם לא בסדר.

 

יש הורים שבעקבות הפניה של המורה יפנו לילד בדרישה לשיפור ההתנהגות ובעצם מבחינת הילד לרוב יהיה מדובר שוב בהתערבות לא יעילה. הרי שיחות כאלה כבר נערכו עם המורה...

 

לעומתם יש הורים שבשל המצוקה יגיבו בביקורת כלפי המורה ויתקפו אותה על אוזלת היד של בית הספר. בהזדמנות זו יביעו את דעתם על איכות המורה, או בעלי התפקידים האחרים, יצוטטו אמירה לא חינוכית של דמויות בית הספר או שיביעו ביקורת גורפת על התנהלות בית הספר ככלל.

 

ברור שמתח או מאבק בין הדמויות המשמעותיות בחייו של הילד  רק מגבירים את חוסר השקט ואת הקושי שלו לשלוט בעצמו. ניתן להבין איפה שכדי להתמודד באופן יעיל  יותר רצוי לנקוט בדרך אחרת.

 

איך תקלו על ילדכם?

יחד עם בית הספר ולא נגד

סיוע לילד בריסון במקום להטיל עליו את כובד המשקל

תקיפות אדיבה אך לא בתוקפנות-

גבולות ותחומי אחריות (לבית הספר, להורה ולילד) - חשוב במקביל להקפיד על כבוד הדדי וגבולות בתפקיד.

 

 

דני עמית, פסיכולוג ומטפל בילדים, נוער ומשפחה, מרצה להורים ולמוסדות חינוך, מנהל תחנה לשירות פסיכולוגי ומחבר הספר "הורים מהרגע הראשון". בעברו שימש כמנהל הקליניקה לטיפול בילד ובמשפחה במכון אדלר וכיועץ לתכנית סופר נני.

 

רוצים לקרוא את ההמלצות המלאות לפעולה? רוצים לקרוא עוד את המומחים שלנו בתחומי הורות, אומנות, פסיכולוגיה, שינה, יחסים, צרכנות וכלכלה?
חייגו למוקד המינויים בטלפון 08-9999410 וקבלו גיליון ראשון במתנה!