BETA

08.03.2018

08:38

 הילדות בכדורגל?
הילדות בכדורגל?,
Shutterstock

הבנות בכדורגל, הבנים קופצים בחבל?!

הבת שלכם רוצה ללכת לחוג כדורגל, האם לאפשר לה? הבן שלכם רוצה ללבוש שמלות - היכן ואיך נכון לתת לו לעשות זאת? מרב מילר והפסיכולוג דני עמית - ינסו לספק לכם תשובות.

הבן שלי נמצא בשל כזה שהוא לא מוכן לשחק עם בנות. גם כאלו שהיו איתו בגן מגיל אפס, שממש גדל איתן  ושאהב לבלות איתן שעות. למה זה קורה?  

 

"נושא המפגש בין המגדרים הוא נושא חם. אם במפגש בין אדם לחווה, אם בנושא יצר המיניות של פרויד, וגם בשיח הלוהט היום אודות הטרדות מיניות או נשים בצבא בכלל ובטייס בפרט. גם הדת היהודית עסוקה מאוד בנושא (עזרת נשים, גיוס נשים ועוד) והשפה העברית גם היא שמה משקל על מילים אחרות לזכר ולנקבה. זה נושא כה מהותי שאין פלא שגם הילדים בגן לא החמיצו אותו וההבדלים בין המינים מעניינים אותם מגיל צעיר.

 

המגדר מהווה מרכיב בסיסי בהגדרה העצמית של מי אני. הן בהיבט הפיזי (האיברים בגופי) והן בהיבטים של זהות מינית (איך אני חווה את עצמי, איך אני מרגיש עם המין שלי) משיכה מינית ושל התנהגות התואמת למין שלי.

 

ילדים בגן מגלים התעניינות רבה במי שייך למין שלהם ומי לא. בתחילה יש להם עניין ללמוד ולהבין את השוני הפיזי. זה מסביר משחקים כמו רופא חולה, או 'אם תראי לי את שלך אני אראה לך את שלי'. בהמשך יש הפרדת כוחות מגדרית. בנים נוטים לשחק עם בנים ובנות עם בנות.

 

הסיבה שאחרי העניין הרב שגילו, מגיע השלב של התרחקות בין הקבוצות נובעת מהצורך להשתייך. בגיל בית הספר היסודי למשל, כל מין נוטה להיות במגע קרוב יותר עם בני מינו, ובכך הוא מחדד למעשה את ההזדהות עם קבוצת המגדר. לומדים את השפה, הקודים, התנהגות המותאמת וגם מחזקים את תחושת ההזדהות והשייכות, אבל כמובן שבעתיד הקרוב זה יתהפך שוב."

 

לרשום או לא לרשום? זו השאלה

יש חוגים קלאסיים לכל מגדר?(Pixabay )

 

 

יש עדיין חוגי בנים "קלאסיים", כמו כדורגל וחוגי "בנות", כמו בלט וג'אז גם במאה ה21 . מה קורה אם בן רוצה ללכת לרקוד עם הבנות או בת רוצה להירשם לחוג שרובו בנים. האם לזרום עם הרצון?

 

"בדרך כלל, בגיל בית הספר נכנסים הילדים גם לגיל שהוגדר כגיל החביון (שבו לכאורה היצר המיני חבוי), שגם בו יש נטייה להפרדת מחנות. הבנים בכדורגל (או במשחקי מחשב ופיפ"א) והבנות בריקוד ובאינסטגרם. קיים ויכוח תיאורטי האם ההתקבצות לפי מין היא טבעית או שנובעת מהשפעה חברתית.

 

הגורסים בתזה הראשונה יטענו להבדלים ביולוגים שאינם מסתכמים רק באיברי המין. ישנה טענה שהטמפרמנט בין בנים לבנות שונה, שהחשיבה שונה, שהפסיכולוגיה שונה. הגברים ממאדים הנשים מנגה. לפי טענה זו, הבנים נמשכים לפעילות יותר פיזית וקונקרטית. נמשכים לחלקים יותר פרועים, פועלים על פי מתכונת של ציידים או לוחמים.

 

מנגד, הבנות מותאמות לכאורה לתפקידים יותר רכים של גידול צאצאים ומונעות מתכונות כמו חמלה ורוך. הן גם יותר חברתיות, במובן של שייכות ודאגה לאחר.

 

לעומת זאת, תומכי הגישה החברתית יסבירו את ההבדלים במסרים השונים שמקבלים בני המין השונה מגיל צעיר באין ספור דרכים. החל מצבע הלבוש, ורוד בנות ותכלת לבנים, ועד התגובות הוריות לבכי וביטוי רגשות ('מה אתה בוכה כמו ילדה?'), ומסרים ברורים מה זה 'גבר-גבר', ומה תפקידה של בת ואישה (הטובים לטייס והטובות לטייסים, זוכרים?).

יש להניח ששתי הגישות נכונות. יש הבדלים מולדים, ולצדם גם מסרים חברתיים."

 

אם הבן שלי רוצה ללבוש שמלות, או הבת שלי מתעקשת ללכת לחוג "גברי", שבו אין אף לא בת אחת, האם אני אמורה להתערב, ואיך?

 

"כמו בכל תחום חשוב לשים גבול ומגבלה בשני מקרים או כשיש סיכון לפגיעה ממשית בילד, או כשהתנהגות גורמת להפרעה ממשית. כאן נשאלת השאלה אם ילד שמבקש ללבוש שמלה נכנס לקריטריונים האלה.

 

בכל מקרה לא צריך להגיע למאבק כוח בנושא ולאפשר לילד להתנסות בכך תוך העברת מסר שזו התנהגות שאינה בנורמה, לא שגרתית. כדאי לאפשר את ההתנסות בבית, כמשחק, אך לא מחוצה לו ולו מתוך ההכרה שהתנהגות זו תתנגש עם הקודים החברתיים. תסבירו לילד שלא מקובל שבנים לובשים שמלה אך תנו לו להתנסות במצבים תחומים כמו בפורים, בהצגה, או בצחוק כמשחק.

 

בסופו של דבר אדם מאושר הוא אותו אדם שחי בשלום עם עצמו אך גם עם סביבתו. מי שנמצא בחוסר הלימה או התנגשות עם החוץ, יחווה סבל רב.

 

כדאי לזכור שמעבר לנטיות הטבעיות של ילד להורה ולבית יש השפעה מעצבת. הורה שרוצה לחזק חלקים שמזוהים עם התנהגות גברית או נשית בהחלט יכול לעשות זאת. דרך הלבוש, הפעילויות והחוגים, דרך דוגמא אישית של ההורה, וכמובן ביחסים קרובים עם הילד - בבחינת התפוח לא נופל רחוק מהעץ.

 

ואם ילדה מתעקשת על חוגי בנים כדאי לאפשר לה להתנסות בפעילות השונות ולא להיכנס למאבקים. עם זאת - אם הורה רוצה לנתב אותה להתנהגויות שיותר מזוהות עם המגדר שלה, ניתן לזהות מה הצרכים שלה ולהתאים לה פעילויות שיותר מזוהות עם נשיות. אם לילדה יש צורך וחשק לפעילות עם הרבה כוח ואנרגיה, תכוונו אותה להתעמלות קרקע.

 

אם נזהה משיכה לכדור - תציעו לה כדור עף וכדומה. שילוב בין הצרכים והמאפיינים של הילד תוך התחשבות בנורמות החברתיות.

 

חשוב לזכור שיש מי שלא מאמין בהבדלים הנורמטיביים המקובלים בין המינים וטבעי שיכוון את ילדיו בהתאם. רק קחו בחשבון שלהליכה קיצונית כנגד נורמה חברתית, יש מחיר. לכן חשוב להתחשב בכוחותיו של הילד להתמודד עם יציאה מהקונצנזוס.

 

לסיכום, בעידן שלנו מתרבים הקולות והמסרים על שיווין מגדרי. אבל לצד כל אלו יש גם לא מעט מחקרים המלמדים על ההשפעה של הפיזיולוגיה על הזהות והמשיכה המינית.

 

עד שתוכרע, אם תוכרע, הסוגיה על גודל השונות בין גברים לנשים ומקורותיה, חשוב שכל בית יעביר את המסרים שלו לגבי ההתנהגות המינית המצופה ויסביר לילד את השונות ואת הדעות השונות על קשרים חברתיים. הבית צריך להציע אמונות וערכים משפחתיים, אך גם דרכים להשתלבות טובה בחברה.

 

בסופו של דבר אדם מאושר הוא אותו אדם שחי בשלום עם עצמו אך גם עם סביבתו. מי שנמצא בחוסר הלימה או התנגשות עם החוץ, יחווה סבל רב.  השילוב המושלם הוא בין הנורמה החברתית למאפיינים הייחודיים של כל ילד, כפרט."

 

מרב מילר היא מנחת תכנית בוקר בערוץ 12 ואמא ליובל (5) ובן (3.5).
דני עמית, פסיכולוג ומטפל בילדים, נוער ומשפחה, מרצה להורים ולמוסדות חינוך, מנהל תחנה לשירות פסיכולוגי ומחבר הספר "הורים מהרגע הראשון". בעברו שימש כמנהל הקליניקה לטיפול בילד ובמשפחה במכון אדלר וכיועץ לתכנית סופר נני.

 

רוצים לקרוא את הריאיון במלואו? רוצים לקרוא עוד את המומחים שלנו בתחומי הורות, אומנות, פסיכולוגיה, שינה, יחסים, צרכנות וכלכלה?
חייגו למוקד המינויים בטלפון 08-9999410 וקבלו גיליון ראשון במתנה!