BETA

18.08.2010

18:46

עודכן:

תראו אותו

אחרי שהביא את סיפורו של דור שלם עם הקספרים, אורן ברזילי מבריא מהמחלה ומגולל סיפור אישי וכואב באלבום סולו ראשון ומרגש. עומר סנש בשמלה אדומה

מעטים האלבומים הישראלים הרואים אור בעטיפה שונה, מיוחדת. מעטים האלבומים הישראלים שמספרים סיפור אישי. עוד לפני שנדבר על המחלה ההיא, לפני שנדבר על מופע הארנבות או על ניו יורק: מונח בפנינו ספרון בכריכה קשה. קטן ואלגנטי, ארוז בסרט אדום בוהק, כמתנה. וכשאתה פותח מתנה, אין דרך חזרה - היא שלך. אורן ברזילי לא רק רוצה לספר לנו סיפור, הוא מעוניין לשתף ולחלוק.

בשנת 1991 אורן ברזילי מקים יחד עם שי להב את מופע הארנבות של דוקטור קספר, להקה של בני 17 ו-23, אשר לה חלק חשוב בהגדרת המושג "רוק ישראלי". מהשם הנונסנסי ועד לאווירת המרד לשם עצמו, זה היה הוריקן של רוח שטות וגיטרות שמחות, שירי סוכריות-קופצות. מופע הארנבות הקסימו את הקהל וסייעו לשרטט את גבולות הגיזרה של הרוק הישראלי הבטוח, הידידותי - איפשהו בין משינה האפלוליים-משהו שהקדימו אותם ומוניקה סקס המעט יותר בוטים שהגיעו אחריהם. זה היה המופע שכל מועצה מקומית שמחה לארח ביום העצמאות. את הניינטיז במוזיקה הישראלית סימן גיל התבגרות נצחי, הרבה בזכות מופע הארנבות.


אחרי פירוק הלהקה שי להב הפך לכותב ומפיק פופ עסוק (שרון חזיז, היי פייב), ואילו אורן עקר לניו יורק ועבר לעסוק בטכנאות אולפן והפקה. בשנת 2008 החלו לטפטף לרדיו שירים חדשים של הקספרים: "עולם שקט", ו"האש שלה" שהיו עוד מאותו דבר וזכו להצלחה, אולי משום שהפלייליסט הישראלי בנה את עצמו לאורך השנים סביב הצליל הזה בדיוק, או אולי פשוט מפני שזה ייעודם. במהלך ההכנות לסיבוב הופעות-קאמבק, תוך כדי ג'אם חי בגלי צה"ל, התלונן ברזילי שהוא לא מרגיש את הידיים יותר. וכאן פחות או יותר מתחיל הספר-אלבום הזה: "Sorrow Demons, Joy Blizzards" (או "שדים של עצב, סופות של אושר", בשמו העברי).

 

קרנבל ברזילי נגמר

כשמסתיים השיר הראשון אנחנו כבר שקועים עד צוואר בנוף מוזיקלי מהבהב וצבעוני, מלא משחק ברעשים קטנים, מצלצלים, מכונת תופים עדינה, תזמורת רפאים מהדהדת והקול של ברזילי צרוד, אפילו קצת תיאטרלי. אם מחפשים היטב, אפשר למצוא שאריות מהמלודיות ההן, הפופיות, שהתיישבו נכון כל כך אצל הקספרים, אבל העטיפה המוזיקלית כאן שונה לחלוטין. תחת ניצוחו של תמיר מוסקט המבריק (בלקן ביט בוקס), אורן שר שהוא האיש העצוב בעולם ("The Saddest Man Alive"), ובספר, לצד מילות השיר הוא מספר לנו בעברית פשוטה, רזה, אולי כנה-מדי, שאלו הם "זכרונות של אדם שלא מסוג להזיז שום חלק בגוף שלו". ההמנונים של הקספרים דיברו לדור שלם - זה סיפור של אדם אחד.


מעניין לציין שמילות השירים מתפתלות כולן בשפה האנגלית, אבל את הסיפור בספר הנלווה הוא יורה בעברית. על הכריכה אין רמז לתוכן בעברית, אבל הספר כולו נפתח ונקרא דווקא מימין לשמאל. מבלבל. נכון, תמיד קל יותר לעשות רוקנ'רול באנגלית. נוח לשיר על רגשות דרך המיסוך שמאפשרת שפה זרה, אבל כשאנחנו רוצים באמת לספר סיפור לחבר, אנחנו נעשה את זה בעברית.

 

ברזילי לא מסתיר את הסיפור שהביא אותו ליצירת האלבום הזה. בטקסט הנלווה הוא מתאר את הסדינים הלבנים, את השיתוק ואת הפנטזיה הגדולה: להיות מסוגל להתיישב על המיטה. סיפור הבלהות מסופר באופן פתוח וגלוי, והמוזיקה, מצידה, מהפנטת ומושכת פנימה לתוך הסיוט של תודעה בגוף משותק.

 

קספר לי סיפור

בהיותו הדוקטור-לשעבר להמנונים, אנחנו מצפים לפעמים מאורן שיפציע באיזה פזמון קליט, אחד בריא כזה שיעזור לנו לשכוח את הדאגות, להחליק את התרופה. אבל האלבום הזה הוא הדבר הרחוק ביותר מאסקפיזם שאפשר להעלות על הדעת. הוא מפוכח עד כאב. "God's Creation" ו "Shadows Fairy" הם שירים מרגשים. בניגוד לקספרים, שחנוטים בתוך קונבנציות שבלוניות של רוק-פופ, ברזילי דווקא מתפזר מדי. קורטוב, נגיעה קלה של קספריוּת הייתה הופכת את האלבום היפה הזה להרבה יותר קוהרנטי.

האלבום הזה הוא הדבר הרחוק ביותר מאסקפיזם שאפשר להעלות על הדעת. הוא מפוכח עד כאב

"Sorrow Demons, Joy Blizzards" הוא אלבום פולק-רוק עדין וקטן בהפקה מצועצעת, אך לא נטולת עומק. הלחנים מרגשים באופן פשוט, כמו שרק ברזילי יודע, והצליל מורכב ומתעתע. עם זאת, הוא מעט ארוך מדי ומינורי לכל אורכו. יש לא מעט שירים הדומים מדי זה לזה, אבל הם כולם לכל הפחות נעימים להאזנה, ומהקרקע הזו צומחים גם כמה שירים מעולים ממש, כמו למשל "Joy Blizzards" ו"New Money Boys". משהו בהגשה של ברזילי מזמין פנימה, להקשיב לסיפור, והמוזיקה עובדת כך שגם מרגישים אותו בבטן.


ברזילי מבריא, וכשיחזור לרוח השטות שאיפיינה אותו קודם למחלה, הוא יישא איתו גם מטענים חדשים של קדרות, פיכחון ואורך רוח מהטראומה שחווה, ואולי הוא ישכיל להתיך אותם עם הכיף הטהור שאנחנו מכירים מהקספרים. כדאי לחכות, יש סיכוי שברגעים אלה ממש הוא מבשל את אלבום הרוק הישראלי המושלם.

 

אורן ברזילי - "Sorrow Demons, Joy Blizzards" / היי פידלטי