BETA

25.10.2006

14:11

עודכן:

חאליק ז'נטי

הפעלולים לא מכסים על הבנאליה של המופע "קצה העולמות" של פיליפ ז'נטי

המופע החדש של פיליפ ג'נטי, "קצה העולמות", הוגדר כמופע מחול המשלב בתוכו תיאטרון. למעשה, מדובר במופע של שחקנים ולא רקדני מחול, החולקים את הבמה עם בובות, בלוני ניילון ענקיים, תאורה כחולה ואדומה ובמה המורכבת מקוליסות הנעות לאורכה ולרוחבה, שיוצרות פריימים בגדלים שונים.

המופע, שעולה בישראל החל מה- 25.10 במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב ובירושלים, הוא חוויה חזותית נעימה, אך כזו שנאחזת בסיטואציות ובנושאים באנאליים ומעט לעוסים, כגון זוגיות וחיזור; משפחה ובית מול נדודים; מלחמתו של האדם במערכת התעשייתית שבולעת ומכניעה אותו; המלחמה חסרת התועלת בזמן שעובר; ילדים, ושוב, זוגיות וחיזור. כל זאת מבלי באמת להעביר מסר חד וברור.

הסיבה לכך שהיחסים בין המינים הם החלק הדומיננטי במופע, טמונה כנראה בעובדה שאת המופע יצר פיליפ ג'נטי ביחד עם רעייתו, מארי אנדרווד, איתה הוא עובד כבר שנים רבות. המופע כולו, שאורכו כמעט שעתיים, חוזר על הנושאים המוזכרים לעיל בוריאציות שונות, ונדמה כי הסיפור נשאר אותו הסיפור ללא שינוי מהותי. הדבר היחיד שכן משתנה הוא התפאורה, הבובות והתאורה. אמנם השילוב בין הבובות לשחקנים והשימוש באלמנטים של אחיזת עיניים, צבעים חזקים וחלל הבמה המשתנה, יוצר עניין, אך מחזיק בעיקר בתחילתו של המופע.

למרות ההנאה החזותית הרבה מחלקים שונים של המופע, נדמה כי הוא לא באמת עונה על הציפיות, ושחלק גדול ממנו מסתמך על פעלולים ו"טריקים" ופחות על תוכן משמעותי. יחד עם זאת, ישנם קטעי תנועה טובים ומעניינים במופע, גם אלה המבוססים רק על עבודת תנועה של המשתתפים ולא על טכנולוגיה ואחיזת עיניים.

זהו הביקור השביעי של פיליפ ז'נטי בישראל. הביקור האחרון היה ב-2000 עם היצירה "אודיסיאה בחלום". גם היצירה הזו מנסה לגעת בעולם החלומות והפנטזיה בעזרת בלוני ניילון ענקיים המרחפים מעל הבמה והשחקנים, קוביות אדומות או בתים קטנים הנעים מעצמם על הרצפה, או כף יד ענקית שמתעוררת לחיים. השילוב בין תנועה, בובות, תאורה ואביזרים שונים, מספק בעיקר חוויה חזותית לא מזיקה. כזו שיכולה להתאים אולי, גם לילדים.

"קצה העולמות" ממזג אלמנטים מההתמודדויות של אדם לאורך שנות חייו. בסך הכל, מדובר במופע מהנה בעל מראה ייחודי, שעובד יפה מאוד ברמה הטכנית. אך השימוש באלמנטים התיאטרליים אינו מצליח לכסות על התוכן החסר. כך יוצא, שתמונת המצב המוצגת, בין אם בזוגיות או בין האדם לעצמו, חוזרת על עצמה בחלק מהקטעים. נדמה כי גם כך אין ממש חוט המקשר ביניהם לכדי אמירה חזקה אחת על הווייתו של האדם או הדרך בה הוא חי את חייו.
.
המופע "קצה העולמות" היה מועמד השנה ל"מולייר", פרס התיאטרון הצרפתי ליצירת המחול הטובה ביותר, והלהקה מתעתדת להופיע ברחבי העולם עד סוף 2008.


בימוי, כתיבה וכוריאוגרפיה: פיליפ ז'נטי בשיתוף עם מארי אנדרווד – 25.10 עד 2.11 בתל אביב ובירושלים.