BETA

31.05.2009

15:24

נביא שקר

האפוקליפסה היחידה שחוזה מותחן המדע הבדיוני, "הנבואה", היא זו של הקריירה המתדרדרת של ניקולס קייג' שזנח כל סימן לאיכות או אמינות לטובת פיצוצים עתירי תקציב. יואב אברמוביץ' רואה שחורות

היה היה זמן, לפני שנים רבות, בעידן עתיק שכמעט ונשכח, בו ניקולס קייג' היה שחקן טוב. אם תספרו זאת לאנשים בימינו, הם עלולים לפרוץ בצחוק, אבל זו האמת לאמיתה: היו ימים שבהם שמו של קייג' על הכרזה הבטיח חוויה קולנועית משובחת. סרטים כמו "מוכת ירח" (1987), "לב פראי" (1990), ו"לעזוב את לאס ווגאס" (1995) הראו את פניו הרבים ויכולתו המקצועית של שחקן בעל נשמה.

כשקייג' התחיל להשתעשע בסרטי אקשן, זה היה עדיין טוב, וניצוץ הטירוף שהכניס ל"פייס אוף" (1997) הפך את הסרט לאחד מסרטי האקשן המרעננים של שנות התשעים. אבל אז משהו קרה; קייג' התאהב בפוזת הגיבור ההוליוודי סטייל מל גיבסון או ברוס וויליס, ומאז אנו רואים אותו ביותר מדי סרטים סוג ז', באיכות שהולכת ומתדרדרת עם השנים. אחרי כישלונות מביכים כמו "גוסט ריידר" ו"בנגקוק מסוכנת", "הנבואה", הבלוקבסטר הנוכחי בכיכובו, קייג' מגיע לרמות נמוכות במיוחד.

"הנבואה" מספר על דף נייר עמוס במספרים שרשמה ילדה בשנות החמישים על מנת שיקבר בכמוסת זמן ביחד עם ציורי ילדים נוספים למשך חמישים שנה. כשכמוסת הזמן נפתחת, הנייר מתגלגל לידיו של קיילב, בנו הקטן של אסטרופיזיקאי בשם ג'ון קוסטלר (קייג'). ג'ון מגלה במהרה כי המספרים אינם אקראיים, והם מייצגים נבואה מדויקת של כל האסונות הגדולים שעברה האנושות במשך חמישים השנים האחרונות – ויש עוד שלושה ברשימה שעדיין לא התרחשו. אחרי שהוא משתכנע בעצמו, למרות היותו מדען ספקן, הבעיה העומדת מולו היא לגרום לכל יתר האנשים להאמין לו. בהמשך, הוא גם מגלה שהנבואה קשורה באופן כלשהו לבנו, ושהיא מייצגת משהו רחב וקשה בהרבה משלושת האסונות הממשמשים ובאים.

ניתן לדמיין את האופן בו מכר במאי הסרט, אלכס פרוייס ("עיר אפלה"), את הפקת "הנבואה" לאולפן ההוליוודי:

הבמאי: "יש לי סרט על אסטרופיזיקאי חסר אמונה שמוצא נייר שמנבא את כל האסונות שעברו על העולם בחמישים שנים האחרונות!"

האולפן: (פיהוק)

הבמאי: "יהיו המון פיצוצים! הרבה גופות יעופו באוויר! אנשים ימעכו וישרפו בכמויות סיטונאיות! בום! טראח!"

האולפן: (פיהוק)

הבמאי: "ניקולאס קייג' יהיה הכוכב!"

האולפן: "או, עכשיו זה כבר נשמע מעניין. חוץ מהפיצוצים, האם אתה גם מתכנן בסרט סצינה שבה קייג' לוגם ויסקי כשמבט מיוסר מערפל את עיניו?"

הבמאי: "רק סצינה אחת? כבר חתמתי אתו על חוזה שבו הוא מתחייב ללא פחות מחמש כוסות ויסקי, ולמבט מיוסר לאורך הסרט כולו!"

האולפן: "ניקולס קייג' + בולשיט על מדע ואמונה + פיצוצים + ויסקי + מבט מיוסר? קנינו!!!"

אם אתם רוצים לראות את "הנבואה" כפי שהייתה צריכה להיעשות, בלי קייג' והוויסקי אבל עם במאי שיודע לעשות סרט טוב, פשוט לכו לספריית הדי.וי.די הקרובה לבתיכם וצפו בסרט "סיינס" של מ. נייט שיילאמאן. שאמאלן כבר כתב וביים ב-2002 סרט מעולה על כומר לשעבר שלא מאמין בצירופי מקרים או בנבואות (בגילומו של מל גיבסון), אך נאלץ להתמודד עם סדרת סימנים מסתוריים ונבואות מהעבר שמגשימות עצמן בהתרחשויות פנטסטיות. "הנבואה", בניגוד ל"סיינס", סובל מבמאי חסר השראה ומכוכב עייף ושחוק. סימן האזהרה המאיים ביותר בסרט הוא שמו של ניקולס קייג' על הפוסטר, והאסון ההמוני המרכזי המתרחש בעקבותיו הוא זה שנופל על קהל הצופים.