BETA

12.05.2009

17:25

עודכן:

לא תוכלו לסרב לדודו בוסי

הסופר דודו בוסי חשף בפנינו את תחנות הרוח שעיצבו את עולמו התרבותי. הוא מספר איך רצה להיות כמו הדמות בסרטי "הסנדק", איך קיבל השראה מספריו אמיל אז'אר וכמה השפיעה הפעם הראשונה בה נכח בהופעה של שלום חנוך

דודו בוסי הוא סופר ומנחה סדנאות כתיבה, בין ספריו: "הירח ירוק בוואדי", "אמא מתגעגעת למילים" ו"פרא אציל", שהיה מועמד לפרס ספיר. שני ספרים אלו אף זיכו אותו בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. לפני שפנה לכתיבה סיים בוסי לימודי משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין. במקביל לכתיבתו הספרותית הוא כתב גם לעיתונות, בין השאר ל"מעריב", "העיר" ו"ידיעות אחרונות".

ספרו האחרון "בסמטאות", מכיל 44 סיפורים קצרים המבוססים על טור שבועי שכתב לעיתון "העיר" ויצא לאור לפני כחצי שנה. סדנת הכתיבה הבאה בהנחייתו תפתח במהלך חודש יוני, וההרשמה אליה כבר נפתחה (פרטים ניתן לקבל במייל: busid@bezeqint.net). בנתיים בוסי חשף בפנינו את תחנות הרוח שעיצבו את עולמו התרבותי.

>>> משהו לראות

הסנדק 1,2 / פרנסיס פורד קופולה

שני הסרטים האלו הם לטעמי התנ"ך של הקולנוע. בתחילה קראתי את הספר, הייתי אז בן 15 והתאהבתי בדמותו המיתית של דון קורלאונה. רציתי להיות חזק כמוהו, השוויתי אותו לדמותו הגדולה מהחיים של יחזקאל אסלן, הדון השכונתי משכונת התקווה שנרצח בשנת 1993. בדרך כלל סרטים נופלים מהספרים עליהם הם מבוססים, אך הסאגה הפילמאית שיצר הגאון קופולה היא בין היחידות שחורגת מן הכלל. "הסנדק" 1 ו-2 הן הצעה שקשה לסרב לה, ולעניות דעתי התמסרתי אליה במהלך חיי למעלה מחמישים פעמים.

>>> משהו לשמוע

אהובה עוזרי, הדקמוש, טריפונס, זוהר ארגוב, ניסים סרוסי

אני לא זוכר את שמות האלבומים, כי מוזיקה היא ילדות רחוקה והילדות שלי היא אהובה עוזרי ב"היכן החייל", הדקמוש ב"חנהל'ה התבלבלה", טריפונס ב"דירלדדה", זוהר ארגוב ב"סורו מני" וניסים סרוסי ב"אשליות". כל אלה ועוד עיצבו בעצם את טעמי המוזיקלי. עד היום אני נהנה לשמוע את הביצועים שהתנגנו אז בתקליטי ויניל או קסטות.

שלום חנוך, אריק איינשטיין
מכיוון שבגטו דיברו בשתי שפות אז אציין גם את "טיול ליפו" של שלום חנוך, שהיה סוג של המנון עבורי בגיל הנעורים. "יושב בסן פרנסיסקו" של אריק איינשטיין מזכיר לי חברה מסוימת שחייתה שם ושאיתה ניהלתי התכתבות ממושכת שגרמה לי להתגעגע אליה עוד בטרם ראיתי אותה.

פינק פלויד, לד זפלין, רולינג סטון
אי אפשר לדלג גם על התקופה הפריקית-פסיכדלית שלי בה "החומה" של פינק פלויד, "מדרגות לגן עדן" של לד זפלין, ו"אנג'י" של הרולינג סטונז היו חלק מפס הקול שלה.

>>> משהו לקרוא

"כל החיים לפניו" / אמיל אז'אר (רומן גרי)

"כל החיים לפניו" הוא אחד מספריו הטובים ביותר של רומן גארי, שבחר לפרסם יצירה מעצבת זו תחת שם העט אמיל אז'אר. הספר נתן לי השראה לעיצוב דמותו של מוסא, גיבור ספרי הראשון, "הירח ירוק בוואדי". בעקבות הספר, וזה שבא אחריו, "פרא אציל". מבקרי ספרות אחדים כינו אותי "אמיל אז'אר הישראלי" בעקבות הספר הזה. מחמיא, אך קטונתי. יש לי דרך רבה לעבור כדי להגיע למקצת מיכולתו של קוסם המילים הרגיש הזה.

"אני קלאודיוס", "קלאודיוס האל" / רוברט גרייבס
"אני קלאודיוס" ו"קלאדיוס האל", שני ספריו של הסופר הבריטי רוברט גרייבס, שעובדו לסדרת טלוויזיה מעולה בהפקת ה-BBC, מספרים על חייו מלאי התהפוכות של אדם נכה ומגמגם שכל רצונו הוא לשרוד את גל הרצחנות שמלווה את שושלת הקיסרים רודפי הדמים של האימפריה הרומית בתחילת המאה הראשונה לספירה. צפיתי בסדרת המופת לפני שקראתי את הספרים, והנאת הקריאה הייתה רבה יותר.

>>> הופעות

תמוז, שלום חנוך

שתי ההופעות המעצבות בחיי היו של להקת תמוז ואחר כך של שלום חנוך. ההופעות שהתקיימו בצמח אי שם בשנות השמונים השאירו בי חותם כל כך עז (אולי בגלל הגיל הרך), עד שמאות ההופעות שראיתי אחריהן התגמדו מולן.

כנסיית השכל עם הפילהרמונית
הופעה מהעת האחרונה שנשארה איתי, ואף ראיתי יותר מפעם, היא הופעתם של כנסיית השכל עם הפילהרמונית. קולו של יורם חזן הוא מכה כואבת לצלעות הנשמה והחיבור שלו עם התזמורת הוא, במילה אחת - גאונות.

>>> מקומות בילוי

ארמדילו, המנזר, הסלון הביתי

די מאסתי מחיי הלילה. אם אני כבר יוצא, אז לבתי קפה ולברים שכונתיים כמו ארמדילו או המנזר. חוץ מזה, אני מרבה לבלות בסלון, במרפסת המהממת שלי ובחדר השינה. בעבר הייתי בליין כבד, מדי ערב מאייש ברים רועשים, ומועדונים כמו הפינגווין, הליקוויד וקולנוע דן, השם יקום דמם.