BETA

06.05.2009

12:52

טופ גהאן

התמכרות להרואין, ניסיון התאבדות ושיחות צפופות עם בובת פרווה הן רק כמה מהחוויות המעצבות בחייו של דייב גהאן, הפרונטמן הממגנט של דפש מוד. תכירו מקרוב את האיש שעומד בראש הלהקה שתרעיד ביום ראשון את איצטדיון רמת גן

כשהיה דייב גהאן, כיום סולן להקת דפש מוד, בן חצי שנה בלבד נטש אביו את משפחתו לאורך זמן הוא האמין שבעלה השני של אמו הוא למעשה אביו הביולוגי. כשהיה בן תשע, אביו המאמץ נפטר, שנתיים לאחר מכן עבר דייב הצעיר חוויה טראומטית שלדבריו השפיעה עליו עמוקות: "חזרתי הביתה מבית הספר ועומתתי עם איש שישב ליד אמי, שהסבירה שזהו אבי. אחרי זה רק רציתי שכולם יעופו לי מהעיניים. נכנסתי להרבה צרות בשל גניבת מכוניות, מעשי גניבה ושוד", הוא סיפר בראיון למגזין המוזיקה האמריקאי "בלנדר". האב נהג לבקר את המשפחה מפעם לפעם במשך כשנה עד ששוב אבדו עקבותיו.

פשעי הנעורים שביצע הובילו לחוויה קשה נוספת שהיוותה חלק מרכזי בעיצוב אישיותו של גהאן - כשהיה בן 15 נשלח למרכז מעצר לנערים למשך שישה שבועות. הוא סיפר ש"זה היה בית סוהר לילדים – אתה צועד במורד המסדרון, מקבל שמיכה ובגדים חדשים, סופג צרחות ומכות". היום בו חזר אביו והיום בו נשלח למרכז המעצר הוגדרו על ידו כשני הימים הקשים בילדותו.

נסיקה והתרסקות

"דפש מוד הצילה את חיי", אמר גהאן על הלהקה אליה הצטרף ב-1980. ההצלחה אכן שלפה אותו מהחיים הקשים ועמוסי המאבקים שניהל קודם לכן. במהלך שנות השמונים דפש מוד הלכו וצברו פופולריות, עד שפרצו את גבולות אירופה והפכו לנערצים גם בארצות הברית.

אולם התהילה זימנה לחברי דפש מוד מאבקים מסוג שונה. אלבומה המצליח ביותר של הלהקה, "Songs of Faith and Devotion" התאפיין בצליל קודר ולאחר צאתו, ב-1993, התמודד גהאן עם חוויות אפלות משלו. באותה תקופה הוא התגורר בלוס אנג'לס, הושפע מתרבות הגראנג' וכמו מוזיקאי רוק רבים באותה תקופה, החל לצרוך כמויות מסיביות של סמים, בעיקר מסוג הרואין.

הסדקים בנפשו של גהאן ובמצב הלהקה בקעו זמן לא רב לאחר מכן, עם צאת גרסה חיה ל-"Songs of Faith and Devotion". האלבום נכשל מסחרית והביקורות קטלו אותו. ההתמכרות לסמים השפיעה לרעה על גהאן שהפך לבלתי יציב ומכונס בעצמו, הוא הפגין התנהגות משונה על הבמה ומחוצה לה. גם מצבם של חברי הלהקה האחרים לא היה מזהיר, מרטין גור עבר סדרת התקפים בעוד שאנדי פלטשר נעדר מחלקו השני של סיבוב ההופעות בשל מה שהוגדר כ"אי יציבות נפשית". ב-1995 פרש מהלהקה החבר הבולט אלן ווילדר ורבים סברו אז שמדובר בגזר דין מוות לדפש מוד.

וואטס אפ דוק?

לאחר עזיבתו של ווילדר מצבו הנפשי של גהאן המשיך להדרדר, במהלך 1995 הייתה תקופה שבה העביר כ-12 שעות ביום בחדר הארונות שלו כשהוא צופה בערוץ מזג האוויר ומשוחח עם בובות: "הייתה לי בובת באגס באני שיכלה לקום לחיים כשיצאתי מדעתי. היו לי גם איש פח ואריה, איש הפח נהג לדבר איתי. זו הייתה התנהגות פסיכוטית", סיפר ל"בלנדר". חוויות צבעוניות אלו תוארו בסינגל "Dirty Sticky Floors" מתוך "Paper Monsters", אלבום הסולו הראשון שלו שיצא ב-2003.
בשיאה של אותה תקופה, באוגוסט 1995, ניסה גהאן להתאבד כשחתך את פרק ידו באמצעות סכין גילוח, מאוחר יותר אמר שצעד זה היה, יותר מכל, קריאה לעזרה.

שתי דקות בגן עדן

שנה מאוחר יותר התקרב גהאן אל המוות אף יותר כשנטל מנת יתר של ספידבול – תערובת של קוקאין והירואין. בדרכו לבית החולים הוא הוכרז כמת קלינית כשליבו הפסיק לפעום למשך כשתי דקות. "באותן דקות הכתה בי ההבנה שמה שאני עושה לעצמי מאוד שגוי. מה שראיתי היה חושך. הייתי די אבוד, זו היתה תחילתו של הניסיון שלי לעשות משהו אחר עם חיי", סיפר ל"רולינג סטון".

באחרונה אף אמר למגזין הגרמני "בילד" שמאז אותה התרחשות הוא מקיץ מדי יום באופן ספונטני בשעה 04:15 לפנות בוקר, אותה שעה שבה פסק לבו מלפעום.
לאחר אותן דקות קטלניות הוא עבר תהליך שיקום מוצלח בצו בית משפט והצליח להיגמל מסמים. ב-1997 עשתה דפש מוד את מה שרבים לא האמינו שתצליח והוציאה את האלבום "Ultra", שזכה להצלחה נאה. כצפוי, האלבום עסק בין השאר במוות, כפי שניתן לשמוע ב-"Barrel of a Gun", הסינגל הראשון מתוכו.

למרות ההצלחה העצומה של דפש מוד, קריירת הסולו של גהאן רחוקה מלזכות לאותה מידה של הצלחה. לאחר ההתאוששות מהדרמות של שנות התשעים ושחרור "Exciter" ב-2001, הוא החל לעבוד על חומרי סולו. ב-2003 הוא שחרר את "Paper Monsters", אלבום הסולו הראשון שלו. התקליט זכה להצלחה חלקית בלבד ולביקורות מעורבות. השליליות שבהן טענו שהאלבום מרוחק ולא אישי מספיק. סיבוב ההופעות של האלבום בו ביצע גהאן גם להיטים של דפש מוד זכה להצלחה מסוימת ותועד בדי-וי-די. ב-2007 הוא שחרר אלבום סולו שני בשם "Hourglass" שהתקבל גם הוא בנימה פושרת – הטענות עסקו בעיקר בדמיון רב מדי בינו לבין האלבומים של דפש מוד.

אישה תציל ממוות

כמו תחומים אחרים, גם חיי האהבה של גהאן היו סוערים, כשבגזרה הזו של חייו נרשמות שתי מערכות נישואין כושלות, כשבנו הבכור (בן 15 כיום) הוא התוצאה של הראשונה מביניהן. את המנוחה והנחלה מצא עם אשתו השלישית, ג'ניפר, אף היא מכורה לסמים שנגמלה. גהאן סיפר ל"בלנדר" שדמותה של ג'ניפר עלתה בעיני רוחו וקראה לו לחזור לחיים כשליבו עמד מלכת. כיום נראה שהוא נמצא במקום טוב בהרבה: "אני אסיר תודה על החיים שיש לי. עברתי עליות ומורדות והניסיון להימלט מהמציאות שלי היה מוטיב חוזר בחיי למשך זמן רב. זה לא הצליח רוב הזמן, וההבנה שאני יכול להתמודד עם רוב מה שמונח לפני מדהימה אותי", סיפר למגזין Prefix.

גהאן מגדל עם ג'ניפר את שני ילדיהם ובאותו ראיון סיפר שחיי המשפחה מספקים לו השראה: "לא קל לגדל ילדים, כל הורה יגיד לך את זה, אך תוך כדי כך תגלה מאלו חומרים אתה עשוי", ב-12 השנים האחרונות הוא מתגורר בניו יורק, "זהו המקום הראשון שבו הרגשתי בבית", סיפר ל"ניו יורק פוסט".

לאחר חיים סוערים ומרובי עליות ומורדות, נראה שבגיל 46 מצא גהאן איזון עדין. לדבריו, כיום ההתמכרויות העיקריות שלו הן לסיגריות, לטלוויזיה ולשוקולד מריר. "כשאני עם אשתי ואנחנו מבלים ערב רומנטי לפעמים מתחשק לי לשתות כוס יין אדום, אבל אני מסתפק בסודה. אני יודע שכוס אחת לא תספיק לי, אז אני אפילו לא מנסה", אמר באותו ראיון, והמשיך "יש ימים שבהם אני נהנה לבקר בחלקים האפלים שלי, אבל היום אני לא חי שם יותר".

>>> מה דפש מוד ינגנו בהופעה? קבלו את רשימת השירים הצפויה

הייתה לי בובת באגס באני שיכלה לקום לחיים כשיצאתי מדעתי. היו לי גם איש פח ואריה, איש הפח נהג לדבר איתי. זו הייתה התנהגות פסיכוטית

הכתה בי ההבנה שמה שאני עושה לעצמי מאוד שגוי. מה שראיתי היה חושך. הייתי די אבוד, זו היתה תחילתו של הניסיון שלי לעשות משהו אחר עם חיי