BETA

02.07.2008

14:30

עודכן:

טעון שיפור

"לאהוב את אנה" בוסרית ומעט אנמית אך ליאור ניב חושב שהיעדר היומרה והרגש החם עוד עשויים לכבוש את הקהל

'לאהוב את אנה' הוא בהחלט מוצר מושקע, עם הרבה כוונות טובות. שמות גדולים מעטרים את קאסט הסדרה, משבצת שידור מרכזית מבטיחה לה חשיפה ראויה או משהו קרוב לזה, ואפילו העונה השנייה כבר בדרך- לפני שמישהו יודע איך (ואם בכלל) תתפוס הראשונה. הצרה היא ש'לאהוב את אנה' סובלת מכל כך הרבה בעיות וחסרונות באופן עשייתה, שכמעט קשה ליהנות ממנה בחלקים רבים. ולא שחסר ממה: כבר מהתרשמות מפרק הראשון, הסדרה מתבלטת בצניעות, היעדר יומרה, ובעיקר רגש חם, אמיתי ועתיר כנות המפעם בה ומחיה את עולמה. וגם אם משה איבגי יצא לכם כבר מכל החורים, אי אפשר להכחיש את התועלת הגדולה המופקת מהצבתו בתפקיד הראשי.

'לאהוב את אנה' כה תמה וחפוית- ראש בגישתה לצופה, שקצת לא נעים להעיר לה על מגבלותיה. אבל מישהו חייב לעשות את העבודה המלוכלכת: מדובר ביצירה בוסרית שחמצמצותה עזה עד צורבת. היא ערוכה למזוויע, מצולמת לא טוב, ונוקטת פתרונות תסריטאיים קלושים לעיתים קרובות מדי. למשל, כדי להעביר את סיפורה של המשפחה בקצרה (האם מתה בלידת הילד הצעיר וכו') ולהציג את הנפשות הפועלות, יש סצנת הקרנה של סרט שמכין בן הזקונים, בכיתה ו', לשיעור בביה"ס בהתאם להוראות המורה. וזה אמין עוד פחות ממה שזה נשמע. גם סצנות הגלישה באינטרנט, המהותיות עלילה (אלמן מבוגר מתאהב בכלה אוקראינית דרך אתר שידוכים), מופרכות להפליא ומזכירות את 'הנפילים' ההזויה שעלתה ב'יס' לפני כשנה ונעלמה עם הזנב בין הרגליים הפיסחות של עצמה.

הכוונות הטובות מוצאות את ביטוין גם ביכולות החלקיות המופגנות כאן- למשל, עיצוב מוצלח למדי של כמה עולמות, ביניהם עולם הקיבוץ והרפת, עולם הצבא והפעילות המבצעית, עולם הריקוד המקצועי וכיו"ב. ועדיין, תעמיסו על זה פסקול הכי לא קשור עם ה'דורז', 'רוקסי מיוזיק', 'בלר' ועוד כאלה- ותצליחו לצאת המן העולם שהובנה בקלות מרגיזה.

בניסיון להתמקד בצד החיובי- המשחק לא רע בחלקו, גם אם מפגין לא מעט חלושעס בדרך לשם; הדיאלוגים מעט פגומים, אבל לרגע לא מביכים; והליהוק- חרף עופר שכטר הבלתי נמנע ואיבגי השחוק- מצליח לרענן, איכשהו. אבל פרט לאלה, קל מאוד לראות שהתסריט והבימוי יצאו תחת אותן ידיים- ידיים שזקוקות לעזרה רבה, שכן אצבעותיהן מגושמות ופרקיהן נטולי ניסיון. במילים אחרות, יוצרים אכלו בוסר ושיני צופים קהו.

שווה לתת צ'אנס ל'לאהוב את אנה', גם אם ההנאה ממנה לא מובטחת כלל. אפילו האנמיה הקלה שהפרק הראשון סובל ממנה צפויה להיעלם עם צבירת התנופה בהופעתה של אותה אנה יפה ומסתורית. אבל מוטב היה לו לקחו אנשים נוספים- מנוסים יותר- חלק מרכזי יותר ביצירתה; במתכונתה הנוכחית, היא נושאת כתובת "שנה א'" באופן בוטה יותר ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה. היא דורשת נטורליזם עז מבע בצביונה ובחזותה הכוללים (מצולמת כולה בלוקיישנים וכו') והלה ממאן להופיע. למזלנו, האיפוק והעידון היחסי שבעשייתה מצליחים למזער חלק מן הנזקים, והופכים את הצפייה לחוויה כמעט חיובית. הניסיון אולי לא הצליח בענק, אבל בכל מקרה לא תובע חותמת 'נכשל'.

לצפייה בפרק הראשון בסדרה