BETA

30.09.2016

02:42

עודכן:

לא קרובים לשיאם. אמה תומפסון וברנדן גליסון ב"לבד בברלין"
לא קרובים לשיאם. אמה תומפסון וברנדן גליסון ב"לבד בברלין"
,יחסי ציבור

"לבד בברלין": הפוטנציאל עצום, הסרט לא מתקרב לזה

הייתם מצפים שסרט שיתבסס על אחד הספרים המצליחים ביותר בעולם בעשור האחרון יעשה את כל הדברים הנכונים, אבל "לבד בברלין" מאוד רחוק מזה. הסיפור לא מצליח להתניע, המשחק של אמה תומפסון וברנדן גליסון לא מוצלח והחפיפניקיות שבסרט גורמת לו להיות אנמי וסתמי

<p></p>

 

ז'אנר הדרמה ההיסטורית הוא אחד מהז'אנרים האהובים ביותר בהוליווד. הסרטים האלה לא חייבים להיות מבוססים על מקרים אמיתיים והם יכולים להתקיים בכל מיני תקופות, ולקהל זה לא ישנה כי מסיבה כלשהי הצופים בעולם אוהבים לצפות באירועים שהתרחשו בתקופות בהם הם לא חיו. נו, יצר הדמיון וכל זה.

 

המקרה של "לבד בברלין" אינו שונה: זוהי דרמה תקופתית שמתרחשת במהלך מלחמת העולם השנייה, העוקבת אחר סיפורם של אוטו ואנה קוונגל הברלינאים, שמחליטים לפעול נגד המשטר הנאצי בצורה שקטה ולא אלימה: פיזור ברחבי העיר של גלויות עליהן נכתבו אמירות היוצאות נגד המשטר בכלל והיטלר בפרט, וזאת כמובן בלי להסגיר את פרטיהם. במשך תקופה ארוכה הם מפזרים מאות גלויות כאלו, וכשהמשטר מתחיל לנסות לתפוס את "השדון", הכינוי שלהם למי שהניח את הגלויות, הם מרגישים כי חבל התלייה מתהדק על צווארם יותר ויותר.

 

את הקוונגלים מגלמים ברנדן גליסון ואמה תומפסון, שני שחקנים מוכשרים במיוחד שלא מצליחים להפגין בסרט הזה את הכוח האדיר שהם הציגו בעבר כל כך הרבה פעמים. הם זוג שתקנים שלא מדברים הרבה, אך הכימיה ביניהם לא אמינה מספיק כדי לגרום לנו להאמין שאכן מדובר בזוג ותיק שהתייאש מהמצב הנוראי בגרמניה. גם הרגעים בהם הם לא מופיעים יחד על המסך, למשל כשדמותו של אוטו מגיעה למפעל בו הוא עובד, לא ממש נותנים את התחושה שהם נמצאים אפילו קרוב לשיאם.

 

אבל הפרופיל של הסרט גבוה במיוחד, הוא אפילו התחרה בפסטיבל ברלין האחרון, ולכן הגיוני שהשניים ירצו להשתתף בו, בשביל היוקרה וכל מה שמסביב. הסרט הרי מתבסס על הספר הידוע של הנס פאלאדה, שבעצמו התבסס על סיפורם האמיתי של הזוג אנה ואליזה האמפל. כשהספר יצא ב-1947, זמן קצר יחסית אחרי סיום המלחמה ומותו של פאלאדה, הוא הפך להצלחה ענקית והפך לספר חובה בגרמניה, אך רק לפני כמה שנים הוא הופץ ברחבי העולם - וגם אז הוא הפך להצלחה ענקית. זה היה עניין של זמן עד שהספר יעובד למסך הגדול.

 

את המושכות לבימוי הסרט לקח לידיו וינסנט פרז, שחקן שוויצרי מוערך שזהו הסרט הגדול ביותר שהוא ביים, אך הוא פספס את ההזדמנות שחמקה לו בין הידיים. הוא העמיס את המסך בפרטים שאמורים להעניק לצופים את התחושה שאנו צופים בדרמה תקופתית, אך זה לא משנה כשבחלקים מסוימים זה נראה כמעט חובבני. יותר גרוע מכך, הוא ביים בגסות את השחקנים המובילים שלו, ובמיוחד את השחקן הגרמני דניאל ברוהל, או "השחקן הגרמני הזה שמופיע כגרמני בכל הפקה הוליוודית אפשרית", שנותן הופעה מוגזמת, לא אמינה ובעיקר דרמטית יתר על המידה כחוקר המנסה לתפוס את "השדון".

 

 

הזדמנות שהתפספסה. ברנדן גליסון ודניאל ברוהל ב
 

הזדמנות שהתפספסה. ברנדן גליסון ודניאל ברוהל ב"לבד בברלין"(יחסי ציבור)

 

זה כל כך חבל שסרט עם פוטנציאל לא פחות מעצום מתבזבז על סרט פשוט אנמי וסתמי. הסיפור לא מצליח להתניע, כמעט בלתי אפשרי להתחבר אל הדמויות וגם ההזדמנויות ליצור רגעים מעניינים באמת הולכים לפח יותר מהר מאשר שהגלויות הגיעו אל המשטרה הנאצית. נכון שיש בו מסר לאופטימיות ואמונה בטוב, אבל זה לא מחפה על כך ש"לבד בברלין" כמעט חפיפניקי בעשייה שלו. במאי מוצלח יותר יכול היה ליצור מהספר יצירת מופת, אך במקום זאת אנחנו נאלצים להסתפק בשאריות לא מחוממות שקפאו בקור הברלינאי.

 

ציון: 2 כוכבים.

 

 

הופעה מוגזמת. דניאל ברוהל ב
 

הופעה מוגזמת. דניאל ברוהל ב"לבד בברלין"(יחסי ציבור)