BETA

18.07.2010

06:29

עודכן:

עשה ובצלאל תעשה

עונת תערוכות הגמר של מחלקות האמנות נפתחה, והאמנית הדס רשף מגישה לקט עצות להימנעות מקלישאות מביכות

אל תצלם שדה קוצים.

 

אל תצלם שדה קוצים עם מבנה נטוש ברקע.

אל תצלם מבנים נטושים.

גם לא את הבתוכו של המבנים הנטושים.

 

בכלל, צילום מדוקדק של פינה בפנים של בית - פשוט אל. 

אל תצלם רצפה, גם אם נשפך עליה מיץ תפוזים ורואים את תחתית הוילון.

אל תצלם רצפה, גם אם יש עליה פרור אבק.

אל תצלם קיר עם תמונות משפחה.

 

אתה כבר יודע שמטושטש זה לאו דווקא אמנותי.

גם צילום חד ומדויק לא מעניק את התואר הנכסף.

גם לא אם תדפיס ותמסגר באלפי שקלים.

 

אל תזייף אינטימיות, תייצר אינטימיות ואז תצלם.

 

אל תצלם את אבק המדבר בשחור לבן.

 

אל תעשה אנאלוגיה ברורה מדי בין אדם (חיים) לצמח (עדיין חי, קומל, מת).

אל תעשה אנאלוגיה בין איברי אדם ופרחים, אלא אם כן זה מצחיק. חציל על האש זה לא מצחיק.

להשתמש בכללי המחלקה היבשים מניואנסים ולהכניס לשם תוכן, זה מגניב.

 

כדאי שידעו שאתה עשית את העבודה, מדבקת שם קטנה בכניסה למסדרון ארוך - איננה מומלצת. בכלל, עדיף שידעו מי אתה, ויזכרו אותך בין עומס השמות החדשים. ראה איזה כיף לך אחרי ביקור במחלקות אחרות כשיש כרטיסי ביקור וגלויות שאפשר לקחת.

 

הכוונה שלך חשובה  להבנת היצירה שלך. גם טקסט חשוב לשים לצד העובדה. מספר אובייקטים בחלל לא תמיד יבהירו את כוונתך העמוקה שמאחוריהן.

 

לא, שיר אינטואיטיבי לא נחשב.

 

חשיפת אמצעים זה בריא, מעלה את יצר הסקרנות של הצופה ונותן ערך מוסף לעבודה.

מסגרות זהב זה הדיבור. גם קירות צבעוניים.

אינטנסיביות ומגלומניה זה הדבר.

בכלל, להתפרע זה בריא.

גם אינפנטיליות.

 

אם אתה מציג ציור אבל לא יודע לצייר, לך עם זה עד הסוף. מאידך, אתה לא חייב להכניס ציור סמלי כדי שידעו שאתה יודע גם לצייר. הכי גרוע זה להכניס ציור סמלי כשאתה לא יודע לצייר.

 

לתלות 4 ציורים קטנים על קיר גדול בגבהים שונים זה לא להתפרע.

אל תצלם וידאו, תדביק עליו אפקט ותחשוב שזה מגניב. גם לא על צילום. לצייר אפקטים זה דווקא ממש אדיר.

 

אם החלטת להשתמש בפוטושופ בעבודה, אל תשנה רק את צבע השמיים, אתה יכול הרבה יותר.

 

זה נורא מגניב שרמקולים מרעידים את הקירות והרצפה, אבל תפסיק להיות נחמד, תן לזה לשבור כמה דברים, או את הפחד שזה יקרה.

 

אם החלטת לצייר את נופי ירושלים, החומה איננה רק כתם מופשט.

כשלימדו אותך שאסור לצלם ילדים, כלבים וחתולים, היתה לכך סיבה. מאידך, אם זה הופך למיצב פסיכוטי, שברת את הכלים.

 

אל תתן לצופה לרצות להקיא אם אין לכך ממש סיבה.

תחשוב מדי פעם מה הסיכוי שאורח יכנס לחלל שלך, יצא וישכח מיד. אל תתן לצינורות החשופים שצבועים בשלל גוונים להיות מרגשים ממך.

אל תעשה תערוכה נחמדה, בשביל זה יש את הולמרק. אם היית רוצה לעשות לצופה נעים, עדיף לשלוח אותו למסג'.

אל תהיה מנומס.

זין/כוס זה לא כזה פורץ דרך ונועז. גם לא רישום  גופות ערומים שנראה כמו אורגיה.

דיוקנאות יפים או מוזרים, זה תמיד עובד.

דיוקן עצמי זה לא תמיד עובד.

גם לא הסיפור האישי של אבא שלך.

 

לשים נייר צלופן  על כל התקרה בשביל תאורה רכה, זה מגניב.

לשים ציורים על הרצפה ללא סיבה, זה מיותר.

 

עיסוק בטכנולוגיה זה מגניב, אנחנו בכל זאת ב-2010. אבל אל תחשוב שסרט מיוטיוב או דימוי דל רזולוציה זה פורץ דרך, קח את זה צעד קדימה.

 

תחליט אם אתה עושה פיסול או אינסטליישן. מספר אובייקטים  מונחים ברצינות אין קץ בשלוש נקודות בחלל ענק עלולים לבעס.

גזירה והדבקה במספריים ודבק, זה אולד סקול רענן.

 

ואל תשכח: קרו כמה דברים בישראל בשנים האחרונות. אתה חי בזמן ומקום.