BETA

20.05.2010

21:27

עודכן:

מזמוז באוזן

אלבום הסולו הראשון של ישי קיצ'לס, איש "פוריטנים צעירים" ו"יאפים עם ג'יפים", חושף רצף של דימויים מורכבים על חיכוך בין בני אדם והדברים שהם עושים זה לזה

אש נראתה לאדם הקדמון ככוח טבע הרסני שאי אפשר לשלוט בו, ורק לפני כ-180 אלף שנה גילו אנשים שחיכוך יוצר אש. אלבום הסולו הראשון של ישי קיצ'לס (מלהקת "פוריטנים צעירים"), "מוזיקה למזמוזים" עוסק בנקודות חיכוך – בחיכוך שביחסים, זה שמוליד צרימה בלתי נסבלת, בנקודת החיכוך שבין האדם לבין חייו.

אני לא יודעת מה אתם מצפים לקבל ממוזיקת חדר המיטות שלכם, אבל אין לקחת את שם האלבום הזה כפשוטו. לא מדובר בתקליט נוטף ארוטיקה רכה. זה אלבום המספר על החלום ושברו. "יש תקווה את מקווה אבל יודעת ש / צפויים אסונות ובגידות הרבה / מאבן לאבן בין השקרים / לך נשבעתי אמונים" – שר קיצ'לס בפתח האלבום, בהתרסה את גסיסתה הצפויה של האהבה וממשיך בתיאור שילוב בין הדוניזם להתפוררות מוסרית: "טוטאל טוטאליטריות / רפובליקה של וולגריות / סקול את הסבל / חנוט את האבל / נגוס בעסיס / טבול בנהר". "מאבן לאבן", קוראים לשיר הזה, שנשמע עליז אך מספר על ניוון ידוע מראש של חיים ושל אהבה. לא בדיוק אפרודיזיאק קלאסי.

החיים של כל אחד מאתנו מלווים במידה מסוימת של צרימה שאנו מסכינים איתה כדי לשרוד את המציאות. ב"מוזיקה למזמוזים" קיצ'לס מסרב לצרימה הזו, הוא מתמקד בה, מגדיל אותה, ומשתמש בה כחומר גלם ליצירה שלו. הוא מנסח אותה ברהיטות חסרת בושה ומציב אותה בקדמת הבמה, כשהיא עטופה ברוק מלודי. קיצ'לס מכוון זכוכית מגדלת אל נקודות החיכוך, הוא שואב מהן להט והשראה, הוא מתאר סיטואציות מגושמות וגסות בנינוחות שעלולה לעורר בכם אי נוחות – וזו גדולת האלבום.

והספינה שוקעת

"לערך אין ערך / לערב אין סוף / לרפש אין רגש / לתחתונים אין גומי / אל תקומי / אני גם ככה קם" הוא שר ברצועה בנושאת את השם החד "אהבה אחרי שקיעה". הכוונה אינה לשקיעת שמש סכרינית בגווני פסטל, אלא לשקיעה מוסרית ורגשית. קיצ'לס הוא אשף מילים, וכדאי לקרוא את מילות השירים לצד השמיעה כדי לא לפסוח על משחקי מילים נהדרים כמו: "האוויר לא נשים והנשים לא יפות", משפט שמופיע בשיר ב"פום פריץ" הטום ווייטסי והנהדר, ותיאור פרידה כ"תנוחה לא נוחה בכלל" באחת מפסגות האלבום המצוין הזה.

משם ייקח אתכם קיצ'לס לתיאור זרות נהדר ב"נינג'ה אמריקאי בפריז" – אוונגרד הרמוני ונהדר. כפי שעשה עם פוריטנים צעירים, גם הפעם מבצע קיצ'לס שירי משוררים – הפעם מדובר ב"גלולת מרץ (כדי להיכנס לקצב האחרון)" – של דוד אבידן, שקיצ'לס מעניק לו פרשנות מסעירה. לא רק אירוניה ומשחקי לשון יש בתקליט הזה, גם הרבה מאד רגש מזוקק, כמו זה שתשמעו ב"הנה בא הכאב" החזק והפוצע.

אחרי הכל, "מוזיקה למזמוזים" הוא דווקא אלבום סקסי מאד, דווקא משום שהוא מתמקד בנקודות החיכוך, בצרימה ובכיעור. בחיים, במיניות ובאהבה כמו שהם באמת, לא באוטופיה, אלא במיטה שלכם.

"מוזיקה למזמוזים" / ישי קיצ'לס
Hiss Records

>>> להאזנה לאלבום המלא