BETA

18.11.2018

14:09

סטן לי ואיש העכביש...הלא הוא ספיידרמן
סטן לי ואיש העכביש...הלא הוא ספיידרמן,
מארוול

היקומים שברא סטן לי: כשהמדע והבדיוני נפגשו על דפי הקומיקס

סטן לי, בורא יקום הקומיקס של מארוול, הלך לעולמו בגיל 95 כשהוא הותיר אחריו מורשת אדירה שהעניקה השראה למליוני מעריצים ואמנים ברחבי העולם, ומסתבר שגם למדענים רבים

ענק הקומיקס סטן לי (Lee) הלך לעולמו  בשבוע שעבר, ה-12 בנובמבר 2018, והוא בן 95. לי, ששמו המקורי סטנלי מרטין ליבר (Lieber), השפיע על עולם הקומיקס כולו במשך עשרות שנים והיה מעורב ביצירתן של דמויות רבות ומוכרות, בהן ארבעת המופלאים, אקס-מן, איירון מן, ת'ור וספיידרמן. הוא החל את דרכו בעולם הקומיקס בשנת 1939, כעוזר של מרטין גודמן, מוציא לאור ומייסדה של חברה חדשה בשם "טיימלי קומיקס". בשנת 1951 החברה החליפה את שמה ל"אטלס קומיקס" וב-1961 הפכה לחברה המוכרת "מארוול קומיקס" (Marvel). 

 

לעוד כתבות מבית מכון דודיסון שיעניינו אתכם:

 

 מה היה לפני המפץ הגדול ומה גרם לו?

הקורים המלאכותיים של איש העכביש

 

במשך השנים מילא לי שורה ארוכה של תפקידים במארוול: כותב, עורך, מוציא לאור, עורך ראשי, יושב ראש ועוד. גם אחרי שעזב את החברה שהפכה לאימפריה הוא נותר אחד מסמליה, הדמות המזוהה ביותר עמה, ואף הופיע בתפקידי אורח קטנטנים (cameo) ברוב הסרטים שבהם מככבות דמויות מחוברות הקומיקס של מארוול. הופעות קמע אלו ימשכו, לפחות לזמן מה, גם בסרטים שיצאו לאחר מותו (הכינו את הממחטות לפני היציאה לקולנוע).

 

 סטן לי

סטן לי ( וויקפדיה)

 

 

ראשית היקום הפלאי של לי

 

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת המתחרה הנכבדת  של מארוול, חברת הקומיקס שלימים תיקרא די-סי, הצליחה להחיות את סוגת גיבורי העל ואף פרסמה חוברות קומיקס שבהן כמה גיבורי-על שיתפו פעולה כקבוצה, תחת השם "ליגת הצדק". בתגובה ביקש גודמן מלי שייצור קבוצה של גיבורי על בשביל מארוול.

 

הקומיקס וגיבורי העל באותה תקופה היו מביכים בעיני סטן לי. הגיבורים דיברו בצורה מוזרה, היו שטוחים ביותר וחיו בעולם של שחור ולבן, רע מוחלט מול טוב מוחלט. לי רצה לפרוש מהעולם הזה, וכשנענה לאתגר, עודדה אותו רעייתו, ג'ואן, ליצור את הגיבורים והנבלים המורכבים שהוא עצמו היה רוצה לראות. במקרה הלא באמת גרוע – יפוטר. לי יצר, עם האמן ג'ק קירבי (Kirby), את קבוצת גיבורי העל "ארבעת המופלאים", ארבעה אסטרונאוטים שקיבלו כוחות על כשנחשפו לקרניים קוסמיות. בניגוד לגיבורי העל הישנים, ארבעת המופלאים היו רחוקים מלהיות מושלמים. הם רבו זה עם זה ועם ההורים, חיפשו עבודה או היו נואשים למצוא בת זוג. האישה שבחבורה לא הייתה סתם חסרת ישע שצריך להציל, אלא בעלת מעמד שווה וכוחות המשתווים לכוחות הגברים או אף מתעלים עליהם. ארבעת המופלאים גם לא הסתירו את זהותם: בניגוד לסופרמן או לבאטמן של החברה המתחרה, הם נהנו ממעמדם כידוענים, לטוב ולרע.

 

סטן לי היה בלתי רגיל כמו הדמויות שיצר. גיבור על בזכות עצמו עבור מעריצי מארוול ברחבי העולם, לסטן היה הכח לעורר השראה, לבדר ולחבר. הוא לא היה רק בעל דמיון רחב, אלא בעל לב רחב עוד יותר" – יו"ר ומנכ"ל דיסני, בוב איגר 

הגיבורים הרגישים

ארבעת המופלאים שיצרו לי וקירבי הם גיבורים שאפשר להזדהות עמם ולהיקשר אליהם, גיבורים פגיעים ומורכבים שגם מבוגרים יכולים ליהנות מהם. התגובות לכך לא איחרו להגיע. מכירות הקומיקס של החברה זינקו, ולראשונה מעריצים שאינם ילדים שלחו מכתבים למארוול. לי, שלדבריו קרא כל מכתב, החל עד מהרה לפרסם בחוברות הקומיקס חלק מהמכתבים ותגובות להם וכן טורי דעה. גם אם לא תמיד הסתדר עם שותפיו (והוא לא), הוא תמיד השתדל לשמור על קשר חיובי וטוב עם המעריצים, גם דרך הקומיקס וגם כשפגש אותם בעולם האמיתי.

 

במהלך השנים לי התייחס בטורי הדעה שלו לנושאים חברתיים מורכבים, ונאבק באפליה ובגזענות הרבה לפני שכותבי טורי הדעה בעיתונים אזרו אומץ להתקרב לנושאים כאלה. בשנת 1966, כחלק ממאבק זה, הוא וקירבי הציגו לקוראי "ארבעת המופלאים" את גיבור העל השחור הראשון בתולדות הקומיקס האמריקאי, "הפנתר השחור" – מדען בעל כוחות-על מיסטיים ודוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת אוקספורד, שהיה גם המלך של המדינה האפריקאית הדמיונית והמתקדמת טכנולוגית וַקַאנְדָה. עוד לפני כן, בשנת 1963, לי וקירבי יצרו את האקס-מֶן, גיבורים בעלי כוחות-על מולדים, שלא הגיעו ממקור חיצוני, ורוב העולם שונא אותם ורודף אותם רק כי נולדו שונים. מנהיגם הוא פרופסור צ'ארלס אקסבייר, מוטנט נכה המרותק לכסא גלגלים ומדען בעל תארים רבים. האקס-מן הם בין היתר אלגוריה לגזענות, אנטישמיות, הומופוביה ורדיפת מיעוטים.

 

 טור של סטן לי נגד אי-סובלנות וגזענות, מדצמבר 1968

טור של סטן לי נגד אי-סובלנות וגזענות, מדצמבר 1968 ( צילום מסך)

 

 

העכביש המפתיע

 

גיבור העל המוכר ביותר של מארוול ושל סטן לי הוא נער מתבגר ולא מקובל חברתית שגודמן התנגד ליצירתו. גודמן אמנם התלהב מהצלחתם של הגיבורים האנושיים והלא מושלמים של לי, אך לא הצליח להבין אילו קוראים ימשכו למתבגר מלא חרדה, תלמיד מדעים חנון בעל קשיים כלכליים וחברתיים, שהופך לספיידרמן, מעין איש-עכביש. אחרי הכל, אנשים רבים נרתעים מעכבישים.

 

לי והאמן סטיב דיטקו (Ditko, עוד ענק קומיקס שנפטר השנה), שותפו בעיצוב גיבור העל החדש, הצליחו ב-1962 לשכנע את גודמן לאפשר להם לפרסם את סיפורו של פיטר פרקר, המתבגר שהופך לגיבור-על בעל חוש הומור, ב-Amazing Fantasy 15, הגיליון האחרון  של סדרת הקומיקס שנועדה לקהל בוגר. מכירות הגיליון היו הגבוהות ביותר בהיסטוריה של Amazing Fantasy וההצלחה הולידה במהרה את The Amazing Spider-Man, סדרת קומיקס המתארת את עלילותיו של ספיידרמן.

בחוברת הראשונה ספיידרמן אף פגש את ארבעת המופלאים, כחלק מהרעיון הגאוני של לי לברוא יקום משותף, שבו כל הדמויות מתקיימות יחד ובמקביל. ביקום כזה העלילה של חוברת קומיקס אחת משפיעה גם על עולמן של הדמויות בחוברות האחרות. רעיון זה הועתק בהצלחה גם ליקום הקולנועי של מארוול, ובסופו של דבר חיקו אותו גם המתחרים.

 

כמו גיבורי העל שכבר הזכרנו, פיטר פארקר הוא דוגמה לגיבור אנושי ורחוק משלמות שמשלב כוחות על-טבעיים עם אינטליגנציה גבוהה ומשיכה למדעים והנדסה. הוא אמנם הופך לספיידרמן ומקבל את כוחותיו בעקבות נשיכה של עכביש רדיואקטיבי (אל תנסו את זה בבית, לחלק הזה אין שום בסיס מדעי) אבל הוא משלים אותם בעזרת הידע המדעי הנרחב שלו. עוד בהיותו תלמיד תיכון, למשל, הוא ממציא ובונה את המכשירים המאפשרים לו לירות קורי עכביש חזקים וגמישים מפרקי ידיו.

 

תחושה מדעית

 

נוכחותם הנרחבת של מדע, מדענים, מהנדסים, רופאים ואנשים בעלי אוריינטציה מדעית בקרב גיבורי העל (ונבלי העל) של לי אינה מקרית. בראיון לערוץ הציבורי PBS על המדע של גיבורי העל בקומיקס אמר לי: "כשסופרמן עף, אין לו שום אמצעי תעופה נראה לעין... הוא פשוט שוכב באוויר. לא אנחנו. במארוול, אנחנו מדעיים. רציתי שת'ור יעוף, אז יש לו את הפטיש הזה, והוא מסובב אותו במהירות כמו פרופלור. אז הוא עוזב אותו! עכשיו, הפטיש מחובר לפרק כף היד שלו, אז כשהפטיש עף אל החלל, הוא לוקח את תור איתו! ככה הוא עף. עובדה מדעית בלתי ניתנת לערעור! וזה ההבדל ביננו לבין המתחרים".

 

העובדה "המדעית" הזו בלתי ניתנת לערעור בערך כמו טענתו של הברון מינכהאוזן שמשה את עצמו ואת סוסו מהבוץ על ידי כך שמשך בשיער ראשו. עם זאת, אפשר לסלוח ללי על כך, מאחר שהוא הודה בעצמו שהוא אמנם אוהב מדע ומדע בדיוני, אבל "אין מישהו שיודע על מדע פחות ממני". כמו כן, דבריו של לי מראים את החשיבות שנתן לכך שהדברים (הלא מיסטיים) שמתרחשים בקומיקס  ייראו מדעיים או יתנו תחושה מדעית. ספיידרמן, הענק המדהים, וארבעת המופלאים קיבלו את כוחותיהם בזכות קרינה, קפטן אמריקה נוצר משילוב של סרום מיוחד (שפיתח מדען) וקרינה, דמותה של קפטן מארוול (קרול דנברס) – שאמנם לא  לי יצר אותה – מקבלת את כוחותיה בזכות קרינה ושילוב של החומר הגנטי שלה עם זה של חייזר, והאקס-מן נולדים עם גֵן מיוחד. אפילו למכשף העל שדיטקו ולי יצרו בעבור מארוול, דוקטור סטריינג', שכוחותיו הם מיסטיים, יש קשר למדע: הוא מנתח מוח בעל דוקטורט במדעים.

 

 

 

המדענים של מארוול

 

בדיחה ישנה טוענת ש"המדען המטורף" המופיע בספרים ובסרטים רבים הוא בעצם "מהנדס מטורף": הוא לרוב לא ממש מעוניין במחקרים מסודרים, קבוצות ביקורת וחזרות, והמניע העיקרי שלו הוא לא להפריך או לאשש את התיאוריה שלו על העולם, אלא להשתלט עליו. לצורך כך הוא בונה, או ליתר דיוק מהנדס, מכונות מורכבות וקטלניות.

 

זה המצב גם עם רבים מהגאונים (המטורפים או לא, ופעמים רבות ההבחנה ביניהם דקה למדי) בעולמות של מארוול. גם הגיבורים בעלי כוחות העל נעזרים לעתים קרובות באמצעים טכנולוגיים כשהם נלחמים ביריביהם, ובשביל אמצעים טכנולוגיים צריך מהנדסים.

 

הדוגמה הטובה ביותר לכך היא טוני סטארק, מיליונר ואלכוהוליסט לשעבר המוכר יותר בתור איירון מן. כוחות העל שלו אינם על טבעיים, אלא תוצאה של שימוש בטכנולוגיה: הוא מסוגל לעוף כל עוד הוא נעזר בחליפה. לסטארק יש תארים בהנדסת אלקטרוניקה, בהנדסת מכונות ובפיזיקה, ואין שום ספק שהוא מתמקד יותר בחלק המעשי של לימודיו. את הבנת טבע היקום הוא משאיר לאחרים, בעוד הוא מפתח כלי נשק, ובעיקר את החליפה המהוללת שלו.

 

אולי היחיד שעולה עליו בגאונותו ובכושר ההמצאה שלו הוא ריד ריצ'רדס, או מיסטר פנטסטיק, מארבעת המופלאים. בניגוד לסטארק, לריצ'רדס יש כוחות-על של ממש, שכאמור קיבל כשנחשף לקרינה, כנהוג בספרי קומיקס. אך כפי שאמר פעם לספיידרמן, הכוח החשוב לו ביותר הוא האינטלקט שלו. לריצ'רדס יש תוארי דוקטור במתמטיקה, בפיזיקה ובהנדסה, ושוב, נראה שאת רוב זמנו הוא מעדיף להשקיע בתחום ההנדסה. הוא פיתח מכונות ומכשירים בתחומים מגוונים, מטיסות חלל, דרך רובוטיקה ועד ליצירת הולוגרמות והקמת הבניין החכם הראשון. ביקום של מארוול הידוע כ"אולטימייט מארוול" בת הזוג של ריד (לתקופה מסוימת), סו סטורם, היא גאון עם דוקטורט בביוכימיה.

 

ספיידרמן וארבעת המופלאים

ספיידרמן וארבעת המופלאים ( מארוול)

 

 

היקום הקולנועי של מארוול הביא אלינו עוד מהנדסת מבריקה: שורי, אחותו של הפנתר השחור ט'צ'אלה. בקומיקס היא לוחמת, אך בסרטים היא "המדענית של ווקאנדה", ומתפקדת לא רק כמהנדסת וממציאה אלא גם כרופאה מנתחת. שורי היא זו שמפתחת ומשפרת את החליפות הסופר-טכנולוגיות שאחיה לובש, לצד כלי נשק מתוחכמים אחרים.

 

יש למארוול אמנם דמויות שעוסקות ממש במדע, לא בהנדסה, אך נראה שגם הן לא מסוגלות לעצור את עצמן מלהמציא משהו, פה ושם. מנהיג ומייסד האקס-מן, צ'ארלס אקסבייר, המכונה פרופסור X, הוא בעל שורה של דוקטורטים, בגנטיקה, ביופיזיקה, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, כשההתמחות העיקרית שלו היא במוטציות והגורמים להן. הוא גם פסיכיאטר. וכמובן, הוא גם המציא את סרברו, המכשיר המאפשר לו לאתר מוטנטים.

 

הנרי "האנק" פים, אנטמן המקורי, גם הוא גאון מדעי. מירמקולוג (חוקר נמלים) עם דוקטורט בביוכימיה ובננוטכנולוגיה והתמחות, איך לא, בתיאוריית הקוואנטים. פים הוא חוקר של ממש, ואפילו גילה חלקיקים הנקראים על שמו. זאת מלבד העיסוק הצדדי שלו בתכנון ויצירת מכשירים המשנים את הגודל של חפצים ובני אדם. בקומיקס הוא גם זה שיצר את הרובוט בעל הבינה המלאכותית, אולטרון.

 

ברוס באנר דומה למדענים אלו מבחינות מסוימות, אך שונה מאוד מבחינות אחרות. עוד אחד מהגאונים הגדולים ביקום של מארוול, באנר התמחה בפיזיקה ובכימיה וגם בביולוגיה וברפואה. גם הוא לא נמנע מפיתוח שלל טכנולוגיות חדישות, שמכונות "באנר-טק". את הכוחות שלו כענק המדהים קיבל באנר כתוצאה מתאונה (או יותר נכון, חבלה) בשעת ניסוי, כאשר נחשף לקרני גמא. בניגוד לגיבורים האחרים של מארוול באנר לא משלב את המצאותיו עם הכוחות שלו, ולמעשה כשהוא הופך לענק הוא לרוב מאבד את הכוח העיקרי שיש לו כברוס באנר – האינטלקט שלו.

 

הכישורים האינטלקטואלים לא שמורים רק לגיבורים ביקום של מארוול. גם חלק מהנבלים הבולטים הם גאונים של ממש, עם ידע נרחב במדעים ובהנדסה. הדוגמה הבולטת ביותר היא דוקטור דום – גאון שמעולם לא סיים את הדוקטורט שלו, מכשף ויריבו העיקרי של ריד ריצ'רדס – שמלבד שורה של רובוטים אינטליגנטיים בנה גם, בין השאר, מכונת זמן. גם לגובלין הירוק, יריבו של ספיידרמן, יש כישרון טכני ניכר וידע בהנדסה ובכימיה, המאפשרים לו לבנות ולתפעל את הגאדג'טים השונים שלו.

 

המדע של מארוול

 

גיבורי העל של מארוול והמדע שלהם לא נותרו מוגבלים ליקום הדמיוני של הקומיקס והסרטים. הם השפיעו גם על אנשים בעולם שלנו. כשביל גייטס, למשל, הודיע בשנת 2006 על פרישתו מתפקיד יושב ראש מיקרוסופט כדי להתמקד בפילנתרופיה הוא אמר ש"עם עושר גדול באה אחריות גדולה", וזה משפט שמלווה את הקרן שהוא ואשתו הקימו כדי לשפר את רמת הבריאות בעולם, להפחית את העוני ולהרחיב את הגישה לטכנולוגיית מידע. מקור המשפט הוא המוטו שמלווה את ספיידרמן כבר מהופעתו הראשונה בקומיקס: "עם כוח גדול באה אחריות גדולה". גם ב-NASA לא חסרים מעריצים לחנון הלא מקובל שהפך לגיבור על, חלקם על מאדים.

 

מעריצי ספיידרמן עובדים על פיתוח קורים מלאכותיים וחליפות שיעניקו כוחות כמו שלו, או סתם מנסים לגלות אם בני אדם יוכלו יום אחד לטפס על קירות כמוהו, או כמו שממיות (התשובה: לא). איירון מן ומיסטר פנטסטיק, מהנדסים ומדענים מוכשרים, שימשו השראה ליזמים ומהנדסים שונים בפיתוח שלד חיצוני רובוטי ופרוטזות טובות יותר, והשפיעו על בחירתם ללמוד מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. חברת מארוול אף מודעת להשפעתה ומנסה לעודד במכוון נערים, ובמיוחד נערות, להתעניין במקצועות אלה.

 

מארוול קומיקס

מארוול קומיקס ( מארוול)

 

 

המדע, או כמעט מדע, שיש בחוברות הקומיקס מעניק הזדמנות למורי מדעים ולעוסקים בתקשורת מדע להעביר רעיונות מורכבים, הנחשבים לעתים כ"יבשים", בצורה שונה ומעניינת לקהל הרחב. למשל קייל היל (Hill), המגיש תכניות מדע בטלוויזיה ובאינטרנט, מציג את המדע שמסתתר בקומיקס של מארוול ובמקומות אחרים. הוא מנסה להבין איך עובד "חוש העכביש" שמזהיר את ספיידרמן מפני סכנה, או לחשב אם הענק יכול לקפוץ לחלל. אחרים כתבו ספרים שלמים על המדע של מארוול ושל גיבורי על בכלל.

 

 

כוחות-על מדעיים

 

כדוגמה למדע בקומיקס אפשר להסתכל על דרדוויל, שיצרו לי וביל אוורט (Everett), גיבור העל העיוור הראשון בעל כח העל... ראייה. הוא איבד את ראייתו בצעירותו כשהציל אדם ממשאית והמטען שלה, חביות של חומר רדיואקטיבי, נשפך ועיוור אותו (זו אולי הדוגמה היחידה בספרי הקומיקס שבה חומר רדיואקטיבי גורם לנזק, שאמנם הגיוני שהוא יגרום לו, במקום להעניק כוחות מיוחדים). בתגובה חושיו האחרים התחדדו והוא פיתח "חוש רדאר" המאפשר לו לראות את סביבתו. בחלק מגרסאות הקומיקס חוש זה עובד כמו איכּון ההד (אקולוקציה) של הדולפינים ולווייתני השיניים האחרים ושל העטלפים, ומספק הזדמנות להסביר על יכולת זו.

 

איכון הד מאפשר "לראות" באמצעות קול על פי ההד החוזר מעצמים בסביבה. חיות שמשתמשות באיכון הד משמיעות צלילים ומקשיבות להד החוזר. כיוון ההד, הזמן שנדרש לו לחזור והתדר שבו הוא חוזר מאפשרים לחיה המנווטת באמצעותו לקבוע היכן נמצאים עצמים שונים בסביבתה ואת צורתם וממדיהם. על פי מידע זה בונה החיה בראשה את תמונת המרחב הסובב אותה. אפילו בעולם האמיתי יש בני אדם שמסוגלים לנווט בסביבה בעזרת סוג של איכון הד.

 

עטלפים אמנם אינם עיוורים, אך מאחר שהם וגיבור העל העיוור "רואים" את הסביבה באופן דומה נראה שהיה עדיף לו היו קוראים לו על שמם. לעומת זאת, לבאטמן, גיבור העל של החברה המתחרה הנכבדת, הנוטה לקחת על עצמו סיכונים, יכלו לתת שם שהולם את אומץ ליבו. אולי דרדוויל.

 

אנטמן, דמות שיצר לי עם אחיו, לארי ליבר, ועם קירבי, המציא קסדה שמאפשרת לו לשלוט על נמלים וחרקים חברתיים אחרים. אחד ההסברים הוא שהקסדה מפעילה אזורים במערכת העצבים של החרקים שלרוב מופעלים באמצעות פֶרוֹמוֹנִים, הורמונים נדיפים שאורגניזם מפריש ושמשפיעים על התנהגותם של אורגניזמים אחרים מאותו מין ביולוגי. נמלים, למשל, משתמשות בפרומונים לסמן את הדרך אל המזון שמצאו כדי שחברותיהן לקן ימצאו את דרכן אליו. יש להן פרומונים שמסמנים את המושבה שאליה הן שייכות ובדרך כלל הן יתקפו נמלה בעלת ריח אחר.  פרומונים אחרים מזעיקים עזרה כשחברת קן נקלעת לצרה, ועוד ועוד.

 

לחלק מהכוחות של דמויות הקומיקס אפשר למצוא מקבילות בטבע. וולברין ודדפול יכולים לעבור רגנרציה, לגדל מחדש חלקי גוף שנקטעו. הם חולקים יכולת זו עם לטאות שיכולות להצמיח מחדש את זנבן, כוכבי ים שמסוגלים לגדל מחדש זרועות, וסלמנדרות שחלקן מסוגלות לגדל מחדש עיניים ואף חלקי מוח.

 

 

חיבתו של סטן לי למדע ולדמויות מורכבות ואנושיות עיצבה את הקומיקס כפי שהוא כיום, לא רק של חברת מארוול, ואת כל היצירות האחרות שנבעו ממנו. היצירות של לי השפיעו על אנשים רבים, בהם אמנים, חוקרים ומדענים, והוא ימשיך לחיות דרכם ודרכנו. כפי שכריס אוונס (Evans), שגילם את קפטן אמריקה בסרטי מארוול, כתב: "לעולם לא יהיה עוד סטן לי. במשך עשורים הוא סיפק לצעירים ולזקנים הרפתקה, בריחה, נחמה, ביטחון, השראה, כח, חברות ושמחה. הוא הקרין אהבה וטוּב לב וישאיר חותם בל יימחה על חייהם של בני אדם רבים. כה רבים. אקסלסיור!"

 


 

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון וייצמן למדע