BETA

22.08.2018

15:47

עידו ברטל בסרטון "סקירה" לפרטנר
עידו ברטל בסרטון "סקירה" לפרטנר,
עמוד הפייסבוק של פרטנר

זה הולך כמו פרסומת ונראה כמו פרסומת - אז מה זה, פרטנר?

בפרטנר העלו בחודשים האחרונים סדרת סרטונים המתיימרת להשתייך לז'אנר סקירות המוצרים. לכאורה מדובר בשיטת שיווק נפוצה, אלא שנראה כי הסרטון האחרון שלהם הלך רחוק מדי

השאלות הבאות נפוצות למדי בעולם האתיקה והפרסום: האם פרסומת נחשבת כביקורת? ולמעשה  - מה מגדיר משהו כפרסומת? במהלך החודשים האחרונים נראה שבפרטנר מנסים מהלך שיווקי חדש: סרטונים שיווקיים שממש מתאמצים לרכוש את אמונכם במסווה של סקירות פסאודו-עיתונאיות, ובדרך מטשטשים במכוון, בחלק מהמקרים, כל אינדיקציה כי מדובר בתוכן שיווקי לחלוטין.

 

בסדרת סרטונים שהועלו בשנה האחרונה ברשתות החברתיות על ידי "פרטנר", נראה השחקן המוכשר עידו ברטל ("עלובי החיים" בהבימה, "אביב מתעורר" בתיאטרון בית ליסין וגם הסדרה "נויורק") כשהוא מעביר "סקירות" על מוצרים שפרטנר מוכרת.

 

 מה בשקית?

מה בשקית? (עמוד הפייסבוק של פרטנר)

 

 

בחלקי מהסקירות הלוגו של פרטנר מופיע בצורה מודגשת, ובחלק לא

 

 פרטנרים: עידו ברטל בסרטון סקירה לפרטנר

פרטנרים: עידו ברטל בסרטון לפרטנר (עמוד הפייסבוק של פרטנר )

 

 

וכמעט כל סקירה נחתמת במילים "תודה פרטנר"

 

תודה פרטנר!

תודה פרטנר! 

 

 

 תודה פרטנר!

תודה פרטנר!

 

 

עד כאן, הכל בסדר - אבל היה זה הסרטון האחרון שהעלו שם, שמתח את החבל הדק שבפרטנר מנסים להלך עליו. 

 

בסרטון שעלה ברשתות החברתיות של החברה בסוף השבוע שעבר, נראה השחקן כשהוא מציג את סמארטפון הנוט 9 של סמסונג, שהושק רק 48 שעות לפני כן בניו יורק. "טוב, אתם מכירים את הנוהל" פותח השחקן עידו ברטל את הסרטון,  "פרטנר שולחים לי מכשיר, אני בודק אותו ואומר לכם מה אני חושב עליו".

 

 איזה נוהל? ומי מכיר אותו?

 

 

 

"הפעם זה היה קצת מסובך" מסביר ברטל. "הבייבי הזה הגיע אלי לארץ עכשיו -  פרטנר נתנו לי אותו ל-24 שעות בשביל הביקורת הזאת".   

 

 ביקורת או פרסומת?

 

 

 

רגע, רגע, רגע – נוהל? ביקורת? מה זאת אומרת? האם פרטנר באמת מציגים לצרכנים סרטון שנוצר מטעמם - כביקורת מוצר לגיטימית? מתברר שכן. 

 

אז מה זה בעצם סקירת מוצר או  “product review”? ובכן, אוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית, אחת מעשר האוניברסיטאות המובילות בעולם, מגדירה את המונח כך: "דיווח בעיתון, מגזין או תוכנית, ובמסגרתו מומחה מעניק את חוות דעתו על מוצר מסויים או משווה כמה מוצרים דומים". 

 

אז נכון, אנחנו נמצאים בעידן ובו לכל אחד יש דיעה, יוטיוברים הם כוכבי המדיה החדשים ובלוגרים ו-ולוגרים רבים הצליחו לשבור את המסגרת הצרה ולהפוך לכח משפיע ומעצב בעיתונות הטכנולוגית העולמית. אבל האם זה המצב בפרסומת של פרטנר? לא בטוח. למעשה, נראה כי ייתכן ובחברה נוקטים בגישה הזו במטרה שהפרסומת שלהם תתקבל עם פחות התנגדויות מאשר סרטון שנראה במובהק כפרסומת – דוגמת זה של פלאפון. בחברה המתחרה ההיא העלו סרטון פירסומת למכירת הנוט 9 ובו פרזנטור מחופש לגיבור על ש"סוקר" את התכונות של המכשיר. בשום רגע בפירסומת ההיא הצופה אינו נתון תחת המחשבה כי מדובר במשהו אחר מלבד פרסומת, עובדה שכאמור בפרטנר נראה שביקשו לטשטש.

 

 הסרטון של פלאפון: גיבור על שעושה אנבוקסינג

הסרטון של פלאפון: גיבור על שעושה אנבוקסינג ( פלאפון/צילום מסך)

 

 

וזה לא נעצר כאן, בחברה הגישו לקהל הגולשים בפייסבוק את הפירסומת שלהם תחת הכותרת ה"פסאודו עיתונאית" (כן, אני אשתמש במילה הזו עוד כמה פעמים), "הסקירה הראשונה בעברית של ה Samsung galaxy note 9 " . אם נפריד לרגע את העובדה שלא מדובר כלל וכלל בסקירה הראשונה בעברית של המכשיר - הכבוד הזה שמור לעמיתיי ב-Ynet ובוואלה - הרי שלכאורה אין חוק במדינת ישראל שממש מסדיר את נושא הפירסום ברשת באופן דקדקני, ונראה שבפרטנר יודעים את זה טוב מאוד.

 

באחד הסרטונים שצילם ברטל עבור פרטנר (סקירת ה DECO M5) הוא אומר "כן, אני יודע שזה מריח כמו פרסומת, אני באמת קיבלתי את זה במתנה אבל הסכמתי לכל הדבר הזה רק בתנאי שאני אומר לכם את האמת ורק את האמת".

 

 בעיוד ברטל

 

 

 

 פרטנר

 

 

ובכן עידו, אם זה מריח כמו פרסומת ומוגש כפרסומת – הרי שזו פרסומת לכל דבר. חשוב לציין שהרגע הזה של מה שיכול להיות מתואר כסוג של גילוי נאות אינו חוזר בסרטונים האחרים. ומיותר לציין שמבדיקה מדגמית שלנו - לאף מוצר ש"נסקר" על ידי השחקן אין ממש צדדים שליליים; נתון מדהים לכל הדיעות, ומנסיון כותב שורות אלו - כמעט דמיוני בתחום הזה.

 

נתון מעניין נוסף הוא שהסרטונים הללו עולים רק בפלטפורמות החברתיות של פרטנר - בדגש על יוטיוב ופייסבוק, כשהשחקן עצמו אינו מעלה אותם לעמוד היוטיוב שלו ורק משתף אותם מהעמוד של פרטנר בפייסבוק.

 

עוד פרט חשוב הוא שבעוד שנראה כי השחקן חובב טכנולוגיה, די ברור שזה אינו תחום העיסוק העיקרי שלו:

 

 יש פרטנר

 

 

 

 פרטנר

 

 

פנינו לפרטנר בנסיון להבין  מדוע הקמפיין הפירסומי שלהם מוצג כביקורת, וכצפוי, בחברה לא ממש ששו לשתף פעולה. למרות שעבר יותר משבוע מאז שביקשנו מהם תגובה, נראה שבחרו שם להתעלם מהפניה שלנו.

 

"חיזוק המצג שלפיו מדובר בסקירה ולא בפרסומת - הטעיית הצופים"

 

מכיוון שבחברה לא הבינו היכן הבעייתיות, פנינו לעורך הדין סער גרשוני, מומחה לזכויות יוצרים ולשון הרע, שהסביר לנו כמה דברים. "ככלל כאשר משדרים פרסומת יש חובה לציין שמדובר בפרסומת. במקרה זה לא רק שלא מציינים כי מדובר בפרסומת וכי המציג הינו שחקן, אלא, פרטנר ו/או יוצרי ומפיקי הסרטון דאגו ליצור מצג כאילו מדובר בביקורת", אומר עורך דין גרשוני.

 

"כך, מתחת לפרסומת רשום במפורש 'הסקירה הראשונה בעברית של...'" אומר גרשוני. "בנוסף, לא נרשם בשום מקום שהמציג הינו שחקן, כפי שמתחייב מכללי הפרסום של הרשות השניה. בנוסף השחקן בפתיחה אומר 'טוב, אתם מכירים את הנוהל, פרטנר שולחים לי מכשיר, אני בודק אותו ואומר לכם...', שוב, מלל שמטרתו להציג לצופה מצג כאילו מדובר באדם העוסק בתחום ורגיל לתת חוות דעת על מכשירים. גם בסיום הסרטון השחקן אומר 'לא היה לי הרבה זמן איתו אך הוא בהחלט הצליח לעשות עליי רושם', שוב, חיזוק המצג כאילו מדובר בסקירה או ביקורת ולא בפרסומת. לטעמי מדובר בהטעיית הצופים ובפרסומת אסורה". 

 

אז נכון, שכללי הרשות השנייה לאתיקה לא ממשים חלים על פירסום ברשת, למרות שיש להם השפעה אתית שזולגת גם לעולם הרשתות החברתיות. בדיקה קצרה בכללים הללו מעלה סעיפים דוגמת: "במידה והבדיקה/הסקר נעשה על ידי המפרסם עצמו יש לציין עובדה זו בתשדיר הפרסומת", וגם, "בעל זיכיון לא ישדר ביודעין או ברשלנות תשדיר פרסומת המכיל במפורש או במשתמע, טענה שיש בה כדי להטעות מאזין סביר או תשדיר פרסומת המציג מידע חלקי באופן העלול להטעות מאזין סביר". סעיף אחר הקובע כי "אם בתשדיר למוצר כלשהו מופיע מומחה (של ממש, לא שחקן) בתחום המוצר, וממליץ על המוצר, שעה שיש לו אינטרס אישי, כלכלי או אחר בעידוד מכירתו של המוצר, יהיה בכך ניגוד עניינים, הפוסל את השתתפותו של המומחה בתשדיר". 

 

אין ספק שבעידן הרשתות החברתיות היד חופשית מבעבר, ואין בזה דבר רע. להפך, החופש הזה מאפשר ליצור ולהתנהל באופן שלא ניתן היה עד היום במדיה המסורתית. ועדיין, ולמרות זאת - ישנם כמה כללים שרצוי שעסקים ומפרסמים לעולם לא יחצו, ונראה שבראש כל אלו עומד ערך האמינות. עסק שלא השכיל להבין את זה - ילמד את זה בדרך הקשה, ומספיק להציץ בתגובות לסרטונים הללו כדי להבין את הנזק שהתנהלות שכזו גורמת.

 

כאמור, פנינו לפרטנר שיבהירו לנו את העניין, אך שם סירבו להגיב לדברים.

 

 בפרטנר סירבו להתייחס לדברים

בפרטנר סירבו להתייחס לדברים ( פרטנר/יוטיוב)