BETA

30.07.2018

11:08

תאי דם אדומים
תאי דם אדומים,
fotolia

הטיפול שנכנס לראש: תקווה חדשה לחולי אלצהיימר

בניסוי קליני קטן הצליחו חוקרים לפתוח בעזרת אולטרסאונד את מחסום הדם-מוח, צעד שעשוי לאפשר בעתיד החדרת תרופות יעילה למוח עצמו. ד"ר עידו מגן ממכון דוידסון מסביר

אולטרסאונד ממוקד שהונחה בסיוע תהודה מגנטית הצליח לפתוח את המחסום דם-מוח (BBB) אצל חמישה חולי אלצהיימר בשלב מוקדם. הניסוי בוצע במסגרת השלב הראשון של מחקר קליני, הבוחן את בטיחות הטיפול. אצל כל החולים נפתח המחסום באופן הפיך וההליך היה בטוח ונעשה פעמיים, ללא תופעות לוואי או החמרה בתפקוד השכלי כמה חודשים לאחר ההליך הרפואי. התוצאות תומכות בהמשך המחקר, שיבחן את יעילות הטכניקה כאסטרטגיה למתן תרופות לחולי אלצהיימר.

נכון להיום, אין בנמצא טיפול למחלת אלצהיימר. מחסום הדם-מוח (BBB) שמונע כניסה של מולקולות גדולות או בעלות תכונות כימיות מסוימות מזרם הדם אל רקמת המוח  הוא מכשלה עיקרית בפני מתן תרופה למוח. דרכים שונות נוסו כדי להתגבר על בעיה זו, בהן הזרקה ישירה למוח דרך הגולגולת, אך אלו נכשלו בשל חוסר ספציפיות, מגבלות בטיחות, והעובדה שריכוזי התרופה שהגיעו בסופו של דבר למוח לא היו מספיקים.

 

סיכול ממוקד למחסום

 

אולטרסאונד (על-שמע) ממוקד מונחה תהודה מגנטית הוא הליך לא פולשני שיכול לפתוח את ה-BBB בתזמון מסוים ובאזור ממוקד במוח, עד כדי דיוק של פחות ממילימטר. השיטה מבוססת על הפעלת שדה מגנטי שמכוון את האולטרסאונד – תדר צליל מעל לטווח השמיעה של האדם - לאזור הרצוי במוח, וכן על שימוש במתמר – מכשיר שממיר אות חשמלי לאות פיזיולוגי - שמקבל משוב בזמן אמת ויכול לתקן את עצמו.

 

השיטה הזו הצליחה לפתוח את ה-BBB לזמן קצר בארנבים, ובמודלים עכבריים של מחלת אלצהיימר השתמשו בה להחדרת נוגדנים נגד עמילואיד-בטא, חלבון שמצטבר באופן פתולוגי במחלה. הנוגדנים הפחיתו את הצטברות החלבון וגם שיפרו זיכרון אצל עכברים.

 

במחקר הנוכחי, פרי שיתוף פעולה של מדענים מאוניברסיטת טורונטו ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור,  ניסו החוקרים לפתוח את ה-BBB בחולי אלצהיימר קל עד מתון, עם פתולוגיה של עמילואידים. המטרה הראשונית הייתה לבדוק את ההיתכנות הטכנית של השיטה ואת בטיחותה, ומטרה משנית היתה לבדוק את השפעתה על הצטברות עמילואיד בטא.

 

 נפתח לזמן קצר ונסגר אחר-כך כפי שקיוו. מחסום דם מוח בצילום במיקרוסקופ אור
 

נפתח לזמן קצר ונסגר אחר-כך כפי שקיוו. מחסום דם מוח בצילום במיקרוסקופ אור( Science Photo Library)

 

האם פריצת המחסום היא גם פריצת דרך?

 

אצל כל החולים, למעט אחד שפיתח זיהום ובעיות נשימה (והיה מבוגר משמעותית מארבעת האחרים), פתיחת ה-BBB נעשתה פעמיים באותו מקום, אלא שבפעם השניה, חודש לאחר הראשונה, נפתח נפח גדול פי שניים מאשר בפעם הראשונה. דימות תהודה מגנטית (MRI) שנעשה מיד לאחר ההליך הראה שאכן היתה פתיחה של ה-BBB - כפי שהעידה חדירה של חומר ניגוד שהוזרק לדם  אל המוח באזור שבו נפתח המחסום – האונה הפרונטלית הימנית. עם זאת, יממה לאחר ההליך ה-BBB נסגר מחדש, כפי שקיוו החוקרים. תוצאות אלו חזרו על עצמן גם בפתיחה השנייה של המחסום.

 

לאחר כל פתיחה של המחסום נבדק התפקוד השכלי של משתתפי הניסוי, כדי לוודא שלא הידרדר בעקבות ההליך. הבדיקה הראשונה נעשתה שבוע לאחר כל פתיחה והשנייה – חודש אחריה. כמו כן נבדקו תופעות לוואי נוספות, אך החוקרים והרופאים לא מצאו עדויות להידרדרות שכלית, לדימומים תוך מוחיים או לירידה בתפקוד היומיומי. ואולם, למרות ההצלחה של ההליך בפתיחת ה-BBB והיעדר תופעות לוואי, לא נמצאו שינויים ברמות העמילואידים. לעומת זאת אצל עכברים ראו החוקרים ירידה בפתולוגיה, גם כשלא הוחדרו למוחם נוגדנים, אלא רק בעקבות עצם פתיחתו של המחסום.

 

המחקר הנוכחי הוא ראשוני ונעשה על מעט מאוד חולים. כמו-כן, ארבעת החולים שעברו את ההליך פעמיים היומתחת לגיל 65, שבו שכיחות המחלה פחותה מאחוז אחד – לעומת כחמישה אחוזים, למשל, בגילים 79-75. לכן חולים בגיל זה מייצגים מיעוט מכלל חולי האלצהיימר ולא ברור עד כמה מסקנות המחקר הנוכחי תקפות לגבי כלל החולים. כמו כן, פתיחת ה-BBB נעשתה באזור שאינו אחראי על תפקודי שפה או תפקודים חושיים או מוטוריים ואין לדעת איזו השפעה תהיה לפתיחת ה-BBB באזורים קריטיים יותר לתפקודים אלה.

 

עם זאת, אפשר לשאוב עידוד מכך שפתיחת ה-BBB לא גרמה נזק - לפחות לא נזק שזוהה בבדיקות - או תופעות לוואי, ומכך שהשיטה אינה פולשנית ואינה מחייבת החדרת התקן כלשהו למוח. העובדה שאפשר לשלוט בדיוק רב על מיקום אזור המטרה מעודדת מכיוון שהיא מעלה תקווה לאפשרות של פתיחת ה-BBB באזורים בעלי אנטומיה מסובכת כמו ההיפוקמפוס. כמובן דרושים מחקרים נוספים – על מספר רב יותר של חולים, על חולים מבוגרים יותר וגם כאלו שישלבו פתיחה של ה-BBB עם מתן תרופות. מחקרים כאלו יאפשרו לקבוע אם מדובר בשיטה שיכולה לאפשר החדרת תרופה למוח בלי צורך בהזרקה ישירה או בפתיחת הגולגולת - דבר שעשוי להיות פריצת דרך לטיפול לא רק באלצהיימר אלא גם במחלות מוח אחרות.

 


הכתבה פורסמה לראשונה באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע