BETA

27.07.2018

09:19

המדריך לאסטרונום המתחיל: מה עוד לראות הלילה בזמן ליקוי הירח

הירח האדום זה לא הכול. הליקוי הוא גם הזדמנות נאה לצפות בכוכבי הלכת השכנים ולהכיר טוב יותר את השמיים שלנו. טור מיוחד של ד"ר דוד פולישוק ממכון דוידסון

ב-27 ביולי ייראה מישראל ליקוי ירח מלא, שיציע מופע אסטרונומי מרהיב לכל המשפחה. במהלך הליקוי, הירח המלא ייכנס לאיטו אל צילו של כדור הארץ, ולכן אור השמש לא יגיע אליו ישירות והוא ילך ויחשיך עד שלצופה ידמה כאילו הירח נעלם. אבל בטרם ייעלם סופית, הירח יאדים מאוד.

 

למה יאדים? מכיוון שמעט אור שמש עדיין יצליח להגיע אליו, אחרי שיעבור בזווית שטוחה באטמוספרה של כדור הארץ, שתהפוך למעין מסנן שמעביר רק את החלק האדום של אור השמש ומפזר את שאר הצבעים לכל הכיוונים. תופעה דומה מתרחשת כשהשמש שוקעת ואורה עובר שכבת אוויר עבה יותר.

 

בהנחה שעננים לא יפריעו לתצפיות, צפייה בליקוי תהיה חוויה מרשימה בלי צורך לצאת מהעיר או להשתמש בציוד מיוחד – מספיק שתרימו את ראשכם ותביטו לכיוון דרום-מזרח, שם יימצא הירח כשהליקוי יתחיל ב-21:24. הליקוי יגיע לשיאו ב-23:23, ויסתיים ב-1:20 לפנות בוקר, כשהירח כבר יעבור לצד המערבי של השמיים.

 

 כך נוצר ליקוי לבנה: כדור הארץ עובר בין השמש לירח, והצל שלו נופל על הירח המלא

כך נוצר ליקוי לבנה: כדור הארץ עובר בין השמש לירח, והצל שלו נופל על הירח המלא( איור: Science Photo Library)

 

 

מצעד של כוכבי לכת

 

אם אתם כבר בחוץ, או לפחות על המרפסת, למה שלא תהנו מעוד כמה תופעות אסטרונומיות? הקיץ, למשל, כוכבי הלכת מסודרים במצעד מרשים לרווחת הצופה. עם השקיעה תוכלו לזהות בקלות במערב את כוכב הלכת נוגה, שיהיה הכוכב הבהיר ביותר בשמיים. מכיוון שמסלולו נמצא בין השמש לכדור הארץ, הוא תמיד ייראה מכאן קרוב יחסית לשמש: מזרחית (או משמאל) לשמש השוקעת, או מערבית (מימין) לה בזמן הזריחה. בקיץ הזה נוגה שוקע אחרי השמש, והמרחק הזוויתי המרבי בינו לבין השמש מגיע לכ-45 מעלות, מה שיאפשר לנו לצפות בו לכמה שעות בין שקיעת החמה לשקיעת נוגה עצמו.

אם תסבו את מבטכם מזרחה, בשמיים הדרומיים, תבחינו בקלות בכוכב הלכת צדק, שגם הוא בהיר מאוד בתקופה הזאת. בזמן שקיעת השמש הוא יימצא בדרום, כמעט בשיא גובהו. בגלל גודלו העצום, שטח הפנים של צדק מחזיר קרינת שמש רבה ואפשר להבחין בו אפילו כשברקע זורח אורו החזק של הירח המלא.

 

אם תצפו בצדק בטלסקופ קטן, תוכלו להבחין בארבעת הירחים הגדולים שלו – איו, אירופה, גנימדס וקליסטו. מכיוון שמישור התנועה שלהם סביב צדק כמעט חופף למישור המילקה, שהוא המישור שבו נעים בין השאר כדור הארץ וצדק, נדמה במהלך הצפייה כאילו ארבעת הירחים נעים על קו ישר שעובר דרך כוכב הלכת הגדול.

 

כעת אתם מוזמנים להפנות את מבטכם עוד יותר מזרחה. בערך בשני שליש הדרך בין צדק לירח תגלו את שבתאי. אורו יהיה חלש יותר מזה של צדק, אבל תוכלו לזהות אם תחפשו היטב לאורך אותה קשת דמיונית שמחברת את צדק לירח.

 

 נראה בין צדק לשבתאי, אך נמצא הרחק מחוץ למערכת השמש שלנו. הכוכב אנטארס

נראה בין צדק לשבתאי, אך נמצא הרחק מחוץ למערכת השמש שלנו. הכוכב אנטארס( צילום: Science Photo Library)

 

 

כוכבים בחוץ

 

אל תתבלבלו בין שבתאי לכוכב אחר שבהירותו דומה לשבתאי ונמצא באמצע הדרך בין צדק לשבתאי צדק. זהו אנטארֵס, כוכב אדום, ענק בסוף חייו, שנמצא הרחק מחוץ למערכת השמש שלנו. כדי להבדיל ביניהם שימו לב שאנטארס אדום יותר משבתאי, ונמצא מתחת לקשת הדמיונית שמחברת את כוכבי הלכת.

 

אנטארס הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת עקרב, אבל אורו הבהיר של הירח המלא יקשה עליכם לראות את שאר כוכבי הקבוצה. ובכל זאת, בעיצומו של ליקוי הירח המלא, כשעוצמת אורו של הירח תפחת משמעותית, תוכלו לנסות לזהות את שאר הכוכבים בקבוצה, שנמתחים בקו דמיוני מאנטארס לכיוון דרום-מזרח בצורת סימן שאלה – העוקץ של העקרב.

 

אדום וקרוב

 

מאנטארס ושבתאי המשיכו מזרחה עד לירח המלא. ממש מתחת לו תמצאו כוכב בהיר מאוד שצבעו כתמתם. זהו מאדים, שכנו הקרוב של כדור הארץ. ב-27 ביולי יגיע כוכב הלכת לשיא בהירותו מאז אוגוסט 2003.

 

יש קשר ישיר בין העובדה שמאדים כל כך בהיר בערב הזה לכך שליקוי הלבנה מתקיים באותו מועד – בשני המקרים העצם חייב להימצא ב"ניגוד" (opposition), כלומר מבחינת מי שצופה מכדור הארץ, הירח ומאדים יהיו בדיוק בכיוון ההפוך לכיוונה של השמש. במצב של ניגוד נראה מכאן את כל חציו המואר של מאדים, ורק במצב של ניגוד הירח יכול להיכנס לצילו של כדור הארץ. שימו לב שבעוד הירח נמצא בניגוד פעם בחודש (29.5 ימים ליתר דיוק), מאדים נמצא באותו מצב רק פעם ב-779 ימים. כלומר תופעה כזאת, שבה הירח ומאדים שניהם יחד בניגוד, תחזור על עצמה רק בעוד כ-60 שנה.

 

לבסוף הפנו את המבט בחזרה מערבה וחברו בקשת דמיונית את השמש ששקעה, נוגה, צדק, שבתאי, מאדים והירח. נסו לדמיין שהקשת הזאת היא חתך של מישור עם שמי הלילה, שכוכבי הלכת והשמש נמצאים על פניו ונעים בו. זהו מישור המילקה, או מישור הליקויים, שקיבל את שמו מאחר שכאשר הירח חוצה אותו ייתכנו ליקויי ירח או ליקויי חמה. כשכוכבי הלכת מסודרים זה אחר זה לנוחיות הצופה, קל לזהות את מיקומה של מערכת השמש בשמיים, ולהפנים עד כמה גדולה השכונה החללית שלנו.


 


 

הכתבה פורסמה לראשונה באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע