BETA

09.07.2018

11:55

 רוצים להשקיע בסטארפים? הנה מה שאתם צריכים לדעת
רוצים להשקיע בסטארפים? הנה מה שאתם צריכים לדעת,
Fotolia

רוצים להשקיע בסטארטאפים? הנה 5 דברים שאתם צריכים לדעת

כולנו שמענו על האקזיט של מובילאיי, ווכולנו תהינו מה היה קורה אילו רק היינו שותפים בחברה. אז מסתבר שלא צריך יותר לתהות: כך תשקיעו גם אתם בסטארטאפים ישראלים. טור

יצא לכם לקרוא על היזמים והמשקיעים של Waze או Mobileye ולחשוב "גם אני הייתי רוצה"? ובכן, כולנו שמענו על האקזיט של Waze אשר נמכרה לחברת Google בסכום המוערך ב-1.3 מיליארד ד', וכולנו חשבנו מה היה קורה אילו היינו שותפים בחברת Mobileye הישראלית אשר נמכרה בתחילת השנה בכ-15.3 מיליארד ד' - וזה לא נגמר כאן. תעשיית הסטארטאפ הישראלית נחשבת לאחת מהמצליחות בעולם ובעשור האחרון סטארט-אפים ישראלים נמכרו בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. לאורך השנים, השקעה בחברות סטארט-אפ הצריכה הון זמין של עשרות ואף מאות אלפי דולרים, דבר שהוביל להשקעה בלעדית של משקיעים "גדולים" וקרנות הון סיכון (בעיקר זרות), ורק הם אלו שנהנו מהרווחים האדירים. בין חברות הסטארט-אפ הישראליות שנמכרו בשנים האחרונות ניתן למנות את Kite Pharma (11.9 מיליארד ד'), NDS (5 מיליארד ד'), כרומוטיס (4.75 מיליארד ד'), מרקורי (4.5 מיליארד ד'),  Viber ועוד.

 

 

אז איך רוכבים על קטר ההייטק הישראלי? ובכן מסתבר שישנה אפשרות לכולם  להשקיע בסטארט-אפים כחול-לבן, החל מסכום של מאות שקלים ועד לסכומים גדולים יותר. כחלק ממהפיכה שקטה שארעה בקיץ האחרון, נראה כי רוח החדשנות הישראלית הגיעה גם לרשות ניירות ערך שהחלה מקדמת השקעות של הציבור הרחב לטובת כלל התעשייה. למעשה באמצעות תקנות שנחקקו שם, הוסדר הליך חדשני של השקעה באמצעות פלטפורמות אינטרנטית להשקעות המונים. ההשקעות הללו נמצאות תחת פיקוח של רשות ניירות ערך ומיועדות, לכולם, אפילו מי שלא מגדיר עצמו כמשקיע. 

 

כולם יכולים להשקיע בסטארט-אפים כחול-לבן
 

כולם יכולים להשקיע בסטארט-אפים כחול-לבן( fotolia)

 

הנה 5 דברים שכדאי לכם לדעת בנושא:

 

1.

 התקנות החדשות שמאפשרות לכל אחד מאתנו לקחת חלק בתעשיית הסטארטאפ.

 

התקנות האחרונות של רשות ניירות ערך שאושרו ע"י השר משה כחלון יצרו גוף פיננסי חדש בישראל הנקרא "רכז הצעה" ונמצא בפיקוח ישיר של הרשות לניירות ערך. גוף זה הוקם במטרה לפקח על גיוסי ההון ולהגן על המשקיעים (הציבור הרחב).

בין תפקידיו של "רכז ההצעה": לבדוק את החברות המגייסות ואת ההצעה להשקעה בהן, לסנן חברות ולבצע בדיקות על מנת למנוע תרמיות ולוודא שהמשקיעים אכן נרשמים כבעלי מניות בחברות לפי תנאי העסקה. כמו כן, התקנות מגבילות את סכומי ההשקעה של הציבור בכדי למנוע מצב בו אנשים משקיעים מעבר ליכולתם, כך שכל משק בית יוכל להשקיע סכום בהתאם למצבו הפיננסי.

  • משק בית המכניס עד 350,000 ₪ בשנה יהיה רשאי להשקיע עד 10,000 בחברה מסוימת ועד 20,000 ₪ בשנה.
  • משק בית שהכנסתו מגיעה ל-750,000 ₪ יהיה רשאי להשקיע עד 30,000 ₪ בכל חברה ובמהלך השנה כולה.
  • משק בית שהכנסתו מגיעה ל-1.2 מיליון ₪ יוכל להשקיע עד 5% מהכנסתו השנתית.
  • משק בית שמרוויח מעל 1.2 מיליון ₪ בשנה מוגדר כ"משקיע כשיר" ואינו יהיה כפוף למגבלות השקעה במהלך השנה.

היופי בהשקעה דרך רכז הצעה היא שכל אדם יכול להשקיע כפי יכולתו, מן הסתם שבמקרה ותבחרו להשקיע 10,000 ₪ בחברה תרוויחו הרבה יותר כסף ביחס לאלו שהשקיעו באותה חברה 500 ₪ אך הסיכון שאתם נוטלים גם הוא גבוה יותר.

נכון להיום, שלוש חברות נרשמו כרכזי הצעה ברשות ניירות ערך: פיפלביז, קניאטה ופאנד-איט, כאשר פיפלביז היא היחידה שפעילה.

 


 

2.

איך מרוויחים מההשקעה?

 

ישנן 4 דרכים עיקריות להרוויח מההשקעה:

אקזיט – כאשר החברה מבצעת אקזיט אתם תרוויחו לפי חלקכם בחברה, ככל שיהיה יותר גדול, כך תרוויחו יותר.

הנפקה ציבורית (IPO) – הנפקה בבורסה היא אירוע נזילות שמאפשר לכם למכור את המניות בפשטות לפי מחיר השוק העדכני (לרוב, חברות מנפיקות בבורסה בשוויים גבוהים מאוד)

חלוקת דיבידנד – בחלוקת דיבידנד אתם זכאים לחלקכם היחסי בהתאם לתנאי העסקה.

אקזיט אישי –תוכלו למכור את מניותיכם לצד שלישי ולבצע אקזיט אישי (המכירה מותנת בהסכמת הקונה לשווי רצוי).

 

 רווח בסטארט אפים אינו נמדד באחוזים אלא במכפיל X
 

רווח בסטארט אפים אינו נמדד באחוזים אלא במכפיל איקס ( fotolia)

 

3.

כיצד מחשבים רווח בהשקעות בסטארט אפים?

 

רווח בסטארטאפים אינו נמדד באחוזים אלא במכפיל X. כלומר, כמה פעמים הכסף הכפיל את עצמו (X=100%). אם  למשל תשקיעו היום בחברה 10,000 ₪ לדוגמה וזו תעשה אקזיט במכפיל X50 (5,000%) אתם תקבלו חזרה 500,000 ₪. אם ניקח את WAZE כדוגמת קיצון של הצלחה, משקיעים שהשקיעו בחברה בתחילת דרכה (כשזו הייתה שווה מיליון ד') זכו לראות אותה נמכרת בקרוב ל-1.3 מיליארד ד' (כ-X1,300). יש לזכור ש WAZE היא מקרה קיצון ורוב האקזיטים "קטנים" יותר ועומדים על 50-100 מיליון ד' וגם לא מעט סטארטאפים נכשלים בדרך.

 

4.

האם עדיף להשקיע בתיק מניות בבנק או בסטארט-אפים? מה ההבדל?

 

הכלל הבסיסי ביותר בעולם ההשקעות הוא פיזור סיכונים. השקעה מסורתית בתיקי מניות אינה סותרת השקעה בסטארט-אפים, להפך. כדי לשדרג את פיזור הסיכונים (וכך גם להגדיל את פוטנציאל הרווח) כל יועץ השקעות מתחיל ימליץ להשקיע בתחומים נוספים הקשורים כמה שפחות זה לזה. ההשקעות דרך רכז ההצעה מאפשרות למשקיעים לבחור אילו סכומים הם מעוניינים להשקיע בסטארט-אפים ואף לפזר את השקעתם על מספר גדול של סטארט-אפים שונים, מה שמעלה את הסיכוי להשקיע בחברה שאכן תצליח.

 

5.

יש לי סטארט-אפ – מה ההשקעה שאקבל מהציבור?

 

חברות ישראליות שיעברו את הסינון של רכזי ההצעה יוכלו לגייס סכומים שנעים בין 4-6 מיליון ₪ ממספר בלתי מוגבל של משקיעים פרטיים. חברות אשר ירצו לגייס מעל 4 מיליון ₪ יצטרכו להיות בליוויו של משקיע מוביל (משקיעים מקצועיים או קרנות הון סיכון) או שיצטרכו לקבל דו"ח בדיקה מ"רשות החדשנות" (לשעבר המדען הראשי) או משרד הכלכלה.

 


אלירן דורון הוא מייסד משותף בפלטפורמה להשקעות המונים, פיפלביז. פיפלביז הינה רכז ההצעה הראשון בישראל, ועד היום גייסה כ-20 מיליון ₪ באמצעות הציבור עבור למעלה מ-20 חברות סטארט-אפ ישראליות.