BETA

21.06.2018

11:05

 הכתב השוודי מהסרטון הויראלי
הכתב השוודי מהסרטון הויראלי,
ערוץ 4 השוודי

איפה הרצל או איפה החמלה? כשמדינה שלמה עוסקת בשיימינג מכוער

אין ספק שהסרטון הויראלי עם הכתב השוודי והגברת שנתקעת לו בפריים ומחפשת את הרצל קורע מצחוק, אבל מה שהתרחש אחר כך הוא בדיוק ההיפך מכך. טור עצבני

זה התחיל בסרטון שרץ בוואטסאפ, עבר לפייסבוק - ומשם כבר לא ניתן היה לעצור את זה. אתמול, בשלב די מוקדם של היום מדינה שלמה כבר הספיקה להסתלבט על גברת מבוגרת שכל חטאה היה שנקלעה לפריים של מצלמתו של כתב זר (במקרה או שלא במקרה) ושחסרות לה כמה שיניים. מה שהתחיל כסרטון משעשע מעדת ה"פספוסים" הפך לקרב תרנגולים אכזרי ברשת ובו עמודים, דפים וכל מיני כוכבי רשת מטעם עצמם ניהלו ביניהם תחרות עלובה ביותר – מי יצליח לרדת נמוך יותר וללעוג למישהי שבקלות יכלה להיות אמא שלהם.

 

אמרנו כוכבי רשת?  אז זהו, שבין כל אלו שהצטרפו לחגיגה היו גם מי שאמורים להיות "המבוגרים האחראיים כמו:

 

עמוד הפייסבוק של "ידיעות אחרונות"

 

 

 וואלה! חדשות

 

 

וגם עוד כל מיני דמויות כמו חנוך דאום (לא שציפינו מהאיש הזה להתנהגות אחרת)

 

 

אלי פיניש, שקידם את סיבוב ההופעות על גבי הסרטון הזה

 

 

וגם בשידורי קשת חגגו עם זה:

 

 

ולצערי הרב אפילו הצינור, פה בערוץ עשר, זינקו לחגיגה המפוקפקת הזו עם כתבה ששודרה אמש ומיחזור של פוסט ויראלי אחר:

 

 

הגדילו לעשות בערוץ המתחרה כשבתוכנית החדשותית של עודד בן עמי העלו לשידור את הכתב השוודי (שכאמור, התראיין בהמשך גם ב"הצינור"), משל היה זה אירוע לאומי, 

 

 

ובמקביל בעמוד הפייסבוק של גיא לרר (כן, אותו עמוד פייסבוק שהבעלים של הפלטפורמה הזו היו מסוכסכים עימו במשפט מכוער על בעלות אותו העמוד) הגדילו לעשות ולא רק ששיתפו את הסרטון

 

 

אלא אף ניסו לאתר את האישה – ככול הנראה כדי להמשיך את הדאחקה:

 

 

ולאחר שיצאו למצוד אונליין הם נתקלו "למרבה ההפתעה" במשפחה, שלא רוצה את הבלאגן הזה סביבה ולא נהנית מההמולה סביבה:

 

 

כמובן שהאירוניה כאן לא נעלמה מעיני הגולשים, שמילאו את הפוסט הזה בתגובות כמו: "...כתב העמוד שהפיץ את הסרטון למיליון אנשים" או "העמוד הזה הוא העמוד הכי מגוחך בפייסבוק. כמו ערסים בבית ספר שיורדים על מישהו ואז כשאחרים מתחילים לצחוק הם אומרים 'די די מסכן אל תצחקו'", וגם "אתם אמיתיים?? אתם הפצתם את הסרטון וביישתם את האישה המסכנה מול מדינה שלמה! חצופים". 

 

מה גרם לאותם עמודים וגופים שבימים כבשגרה מטיפים לנו על נזקי השיימינג, לעסוק בכך בעצמם? איפה הסובלנות והאמפתיה לאחר? האם באמת הכל מקדש את הלייק? ואיפה המעצורים של כל מי שהיו מעורבים ב"ביוש" ההמוני הזה, שעד לאתמול בערב נראה בכלל כסוג של משימה לאומית. מחישוב קצר עולה שרק בפייסבוק הסרטון הזה נצפה יותר ממליון פעמים בפחות מיממה - תוסיפו לכל אלו את מאות הממים והבדיחות ברשת כמו גם את צי התחקירנים שניסו לאתר את "גיבורת היום"  - ונשאלת השאלה האם מצליחים אפילו להבין את גודל הנזק שנעשה לגברת? האם זו הקלות שבה אנחנו הורסים חייהם של מי שלא חיפשו אפילו להתפרסם? 

 

1,000 שקל, מישהו?

 

שפל נוסף הגיע הבוקר (חמישי) כשמשרד פרסום ציני וקר בשם פרפל הניח פרס כספי על ראשה של האישה, ויעניק 1,000 שקל תמורת המידע שיקשר אותה עם המשרד. אתם מבינים? אם עד עכשיו השימוש במילה "ציד" היה מטאפורה, הרי שהבוקר הדבר הזה הפך לאמיתי וממש לא מצחיק. וזו לשון ההודעה שנשלחה לכל גופי התקשורת בארץ: "מי שמכיר את האישה הצועקת הרצל בסרטון הפופולארי מהכותל, יכול לקבל פרס כספי של 1,000 שקל תמורת המידע שיקשר אותה עם משרד הפרסום פרפל. הגברת מהכותל היא בדיוק הדמות הדרושה לקמפיין חדש בימים אלו עבור לקוח גדול של המשרד, לכן מוכנים לתגמל את מי שיסייע במציאתה". כן, ההודעה המזעזעת הזו באמת, באמת הופצה לכל גופי התקשורת בארץ.

 

אתם מבינים? מדובר בזן הזה של משרדי הפירסום מהאסכולה הפסאודו-בועטת והפסאודו-מגניבה, הגורסת שאין דבר שכזה פירסום רע - כן, גם אם בדרך ירמסו שם את כבודה של גברת שנקלעה לסיטואציה בעל כורחה. אז אולי עבור המשרד הזה מדובר בצעד מחושב שכביכול אין להם ממה להפסיד בגללו ("הנה כתבו עלינו"), אבל אני מניח שעבור הלקוחות שלהם כבר מדובר בכאב ראש אחר. במידה ותרצו ליידע את הלקוחות של המשרד כי הצעד הזה שגוי, דעו שהמשרד מחזיק בתיקים של מותגים כמו אדידס, קבוצת עזריאלי, הודיס, ה.שטרן, eBay ועוד ( כפי שהוצהר ביהירות רבה באותה ההודעה שהופצה לתקשורת). ואם מישהו, לדוגמא, בקבוצת עזריאלי עלול לחשוב שהתשובה לשאלה "איפה הרצל" היא "בקניון עזריאלי" - כדאי שיחשוב שנית, כי לא בטוח שהציבור יאהב את הרעיון.

 

ואגב משרד הפירסום פרפל, עובדה מעניינת היא שאחד העומדים בראשו הוא פליט בית האח הגדול מר יואב מאור, שבאופן אירוני כתב טור למאקו שעסק בשיימינג שנקרא "בעזרת הSHAME". והאירוניה לא עוצרת פה, למעשה נדמה שבמקרה של פרפל הבלמים שלה נחתכו והיא דוהרת במורד חלקלק משום שאותו האיש, מר מאור,  הוביל לפני חצי שנה מיזם בשם "זה הדיבור (ZEHADIBUR) שנועד למגר את הבריונות ברשת (מריחים את הבלמים השרופים של האירוניה כאן?).

 

וכך הוא כתב על המיזם ההוא: " זהדיבור" (Zehadibur) הוא פרויקט ללא מטרת רווח שיש לו מטרה אחת: למגר מהיסוד את בריונות הרשת בישראל, וליצור תרבות שיחה חדשה, מכבדת, כנה ופתוחה, גם (ואולי בעיקר) כשאין הסכמה על תוכן הדברים. המטרה היא לא מתפשרת: לעשות לבריונות רשת את מה ש-MeToo עשה להטרדות מיניות, להפוך את זה לתופעה שפשוט לא יכולה לקרות יותר, להדליק לכל אדם נורה אדומה כשהוא נתקל בבריונות רשת (גם כשהיא לא מכוונת כלפיו) ולגרום לכל אחד ואחת לשתף באומץ את מה שבריונות רשת, קלה ככבדה, עשתה לנו בחיים, ולמה פשוט אסור שהיא תמשיך להיות חלק מהנוף האינטרנטי, אפילו ש… קצת עצוב לומר, כבר קצת התרגלנו לזה". אולי כדאי שמישהו ישלח ליואב מאור את הקישור לפודקאסט הזה שבו הוא עצמו מבקש מהמאזינים לחשוב "עשר פעמים לפני שאתם מטנפים על מישהו ברשת".

 

ומילה נוספת למנהלי המדיה החברתית של  אופטיקנה, גולן טלקום, טיב טעם, השחר העולה ואם יש עוד איזה כוכב שפספסתי אני ממש מתנצל – כל הכבוד לכם, אתם ממש שנונים וחדים, הגבתם בזמנם ואפילו יצרתם ממים חמודים וסרטונים מצחיקים שלועגים לסרטון ההוא בפרק זמן מרשים. אני רק תוהה אם אלו הערכים שבעלי המותגים שאתם מייצגים היו רוצים להיות מזוהים עימם. לדוגמא: אופטיקנה ושיימינג על לקוחה שלא ראתה את המצלמה, טיב טעם ודחקות על לקוחות, וגולן טלקום שבאופן ממש מעניין (בעיקר לאור ההיסטוריה של החברה בשנה האחרונה) חשה שהיא בעמדה שהיא יכולה לצחוק על קהל הלקוחות הפוטנציאלי שלה.

 

האישה הזו מעולם לא חיפשה את הפירסום ולא רצתה את זה, ולמרות זו הפכה לבדיחה של מדינה שלמה, לשק חבטות של כל בדרן בעיני עצמו - ובשביל מה? בשביל עוד לייק פאתטי? הסיטואציה אליה נקלעה האישה מצחיקה, אי אפשר להתכחש לזה. אבל ה"עליהום" התקשורתי הוא אקט בריוני לכל דבר וכחברה עלינו למתוח גבול ברור ולומר "תעצרו, זה לא בסדר" ברור כשהקו הזה נחצה. אתמול זו היתה גברת שמחפשת את הרצל, מחר זה יהיה הילד שלכם או אתם. "איפה הרצל?" שואל כל סטטוס במדינה, אולי כדאי שבמקום זה תשאלו את עצמכם "איפה החמלה?".