BETA

11.06.2018

14:51

"הסייעת הטיחה אותו בכסא": אימהות חושפות התעללות בילדיהן בגן

סיפורה המזעזע של יסמין וינטה, הפעוטה שסייעת מואשמת בהריגתה בגן בפתח תקווה, עורר גל של סיפורים דומים מצד אמהות בקבוצות פייסבוק סגורות. הנה כמה מהעדויות הקשות

שלושה שבועות עברו מאז אותו מקרה התעללות בלתי נתפס, בו נמחצה למוות הפעוטה יסמין וינטה על ידי סייעת במעון בפתח תקווה - והרשת מסרבת להירגע. דפי פייסבוק ייעודיים הוקמו לצורך ארגון הפגנות, ומאות אמהות מזועזעות שופכות את מחשבותיהן ופחדיהן מהתנהלות הגנים על גבי הפיד. מבין כל הפוסטים הללו בולט במיוחד גל סיפורי הזדהות, אם תרצו Me Too חדש, ששוטף את הרשת: אמהות משתפות בסיפורי ההתעללות בגן שעברו ילדיהן.

 

הילה (שם בדוי) היא אחת האימהות שהחליטו לשתף את סיפורן האישי בקבוצת הפייסבוק "נלחמים ונאבקים למען הילדים!", קבוצת מחאה המארגנת הפגנות בכל הארץ להגברת הפיקוח בגנים.

 

הורים הפגינו: "קשה יותר לפתוח פיצריה מאשר גן"

 

וכך היא כותבת: "היו על הגן רק שמועות טובות, ומרוב ששמעתי עליו רק דברים טובים החלטתי שאני שמה את הבן שלי שם, רק שיהיה לו טוב. בכל זאת, גן ראשון, ילד ראשון והוא כבר בן שנתיים וחצי... עברו כמה חודשים והבן שלי הלך בשמחה לגן, באמת הגננת היתה מדהימה איתו... הוא פשוט אהב את כולם.

 

"יום אחד באתי לקחת אותו ושמתי לב שהוא עם חולצה ארוכה ולכולם החליפו לקצר. שאלתי למה לא החליפו לו, הרי נורא חם, הגננת אמרה שהיא מתנצלת ולהבא תשים לב ותחליף. יום למחרת קרה המקרה שוב ושוב שאלתי למה כולם עם קצר ורק הוא כמו עגבנייה כי חם לו, ופה היא התחילה לצעוק עלי ליד כולם שהוא לא יכולה לשים לב ל-35 ילדים ושאני סתם מגזימה... בחרתי לשתוק, בכל זאת פעם ראשונה גן ובן ראשון. פחדתי שאם אפוצץ את זה יתנהגו לבן שלי ממש מגעיל, אבל לא עבר הרבה זמן ושמתי לב כמה היא שונאת אותו...".

 

"התעללה בפעוטות כדבר שבשגרה": זו הסייעת שמואשמת בהריגה

 

על הרגע שבו התחילה, לדבריה, מסכת השקרים, היא כותבת: "יום אחד הבן שלי התחיל לבכות כל פעם בבוקר וכל פעם שאני אוספת אותו... יום אחד אחרי הגן בדרך הביתה הבן שלי פתאום משום מקום אומר לי אמא אני לא אוהב את (הסייעת), שאלתי למה, והוא אמר 'כי היא מרביצה לי'. עצרתי ת'אוטו בבהלה, הסתובבתי אליו, אמרתי: 'מה, איך היא מרביצה לך?'. הוא מדגים לי על היד שלו, ואני בא לי לבכות. לא יודעת מה לעשות עם כל המידע הזה. לא עובר יומיים ואני שוב שמה אותו בגן בבוקר ושומעת אותו בוכה, עושה 5 צעדים לכיון היציאה ובוחרת לחזור כי הוא לא נרגע.

 

"כשאני חוזרת לדלת יש חלון קטן בצד. הסתכלתי ופתאום אני רואה את אותה הסייעת תופסת אותו חזק מהיד וגוררת אותו, ממש גוררת בכוח, כמעט עד סוף הגן ומטיחה אותו חזק על הכיסא. כשהבן שלי יושב וממשיך לבכות היא הולכת, וכל זה לעיני הגננת כמובן. פה קפאתי, פשוט קפאתי. לא ידעתי מה לעשות. יצאתי משם והתחלתי לבכות ולהתקשר לבעלי ולעוד כול מיני רק שירגיעו אותי, ואז חזרתי דברתי צעקתי השמעתי את כל מה שיש לי. אתן יודעות מה אמרו לי? הגננת אמרה שהיא מצטערת על היחס, 'פשוט הבן שלה עבר איזה בדיקה והיא הייתה בלחץ' ו'בת שלה נסעה ועוד מלא שטויות שלא מצדיקות בכלל את כל מה שהבן שלי עבר שם.

 

"אני מצטערת שלא עשיתי צעדים קיצוניים כי מגיע להם. פשוט הייתי כל כך עסוקה בלהחזיר לבן שלי ת'ביטחון ששמחתי שאני לא שמה אותו שם יותר, ושבחיים לא אשים שם אף ילד שלי לעולם. הן נראות הכי מדהימות שיש מדברות איתך נותנות לך הגשה בטוחה וטובה - אבל הכל שקרים. אין, אין לנו על מי לסמוך וזה כל כך עצוב".

 

 הורי הפעוטה יסמין וינטה
 

הורי הפעוטה יסמין וינטה( חדשות עשר)

 

 

"סיפרתי כדי שעוד אמהות יקשיבו לילדים שלהן"

 

בעקבות סיפורה הנוראי של יסמין וינטה, החלו אימהות אחרות לפתוח את הפצעים הכואבים ולחשוף את הדברים הנוראיים שעברו ילדיהם בגן. גם במקרה הזה, ככל שיותר אימהות חושפות את הסיפורים הכואבים, זה נותן אומץ לחברותיהן לספר את סיפוריהן ולהיפתח.

 

"לא שיתפתי את זה מעולם עם אף אחד חוץ מחברות קרובות. כשנכנסתי לקבוצה וראיתי הרבה פוסטים של אמהות זה נורא נגע בי, אמרתי זה הזמן להוציא את החוצה כי זה יכול להשפיע", מסבירה הילה. "סיפרתי מה שקרה כדי לגרום לעוד אימהות להקשיב לילדים שלהן. אולי אם אני הייתי שומעת סיפורים כאלה לפני אז הייתי מאמינה מההתחלה לבן שלי שניסה להגיד לי בכל דרך אפשרית איך מתנהגים אליו בגן והייתי מוציאה אותו באותו רגע מהגן. אין לי מילים, חוץ מדמעות. לא מאמינה איך הייתי עיוורת והאמנתי לסייעת שאמרה לי שהבן שלי בוכה כי הוא רוצה תשומת לב".

 

גם תמר (שם בדוי) העלתה פוסט בקבוצה שמספר על התעללות שעבר בנה בשלושה גנים פרטיים בהם היה. את הצורך בשיתוף היא מסבירה כך: "ראיתי שאימהות כותבות בקבוצה ורציתי גם לספר את הסיפור שלי, זה היה לי הרבה זמן בפנים ורציתי לפרוק. אף אחד לא האמין לי שהבן שלי עבר התעללות. הבן שלי עם עיכוב שפתי ובגלל שהוא לא ממש מדבר אנשים חשבו שאני ממציאה דברים, מדמיינת".

 

תמר כתבה בפוסט שלה:

 

 פייסבוק

(פייסבוק)

 

הסיפורים, כאמור, רבים ומזעזעים, ונותר רק לקוות שמתן הפומביות לתופעה - בתוספת עונש מרתיע מצד רשויות החוק - יביא למיגורה.