BETA

07.06.2018

11:16

 שנקר
שנקר,
שנקר

לא מה שחשבתם: הכירו את הסוד השמור של שנקר

כשחושבים על שנקר, בדרך כלל עולות לראש מילים כמו עיצוב ואופנה, אבל מסתבר שבשקט בשקט בית הספר, שגם מחזיק מכללה טכנולוגית, הפך לאימפריה באחד התחומים הכי מבוקשים

היום מתקיים בשנקר הכנס החצי שנתי של "האגודה הישראלית לפולימרים ופלסטיקה" תחת הנושא "טכנולוגיות וחומרים חכמים לתעשיית הפולימרים". בכנס משתתפות חברות פלסטיקה ופולימרים מהתעשייה המסורתית, תעשיית ההייטק, התעשייה הביטחונית, והתעשייה הרפואית. במסגרת הכנס יוצגו חידושים וטכנולוגיות פורצות דרך בקשת רחבה של יישומים. רגע, אתם ודאי תוהים - מדוע כנס שמתעסק בכימיה ובהנדסה מתקיים בשנקר? ובכן מסתבר שמבלי לעשות יותר מדי רעש, בשנקר פועלת לה המחלקה היחידה בארץ שמתמקדת בתחום הפולימרים והפלסטיקה.

 

"המחלקה הזו יושבת על התפר בין האקדמיה לתעשייה" אומרים שם, בעוד שבטכניון מלמדים הנדסת חומרים, הרי שבשנקר הפוקוס כולו מוקדש לתחום הנדסת הפולימרים. בנוסף בשנקר מתגאים כי מדובר במחלקה היחידה במדינת ישראל שמעניקה תואר ראשון ותואר שני בפולימרים ופלסטיקה, ומשלבת אפילו תוכנית יחודית לימודי דוקטורט. 

 

בעידן המודרני, ובו הנדסת חומרים הפכה למפתח לקידמה טכנולוגית, הרי שכל מה שסביבנו עשוי מפולימרים - מה שהופך את התחום לרלוונטי עוד יותר היום. לפני 20 שנה התחום הזה קיבל דחיפה משמעותית בדמות הננו טכנולוגיה והיכולת להקנות תכונות או לשפר תכונות באמצעות ננו חלקיקים. מי שהבינו את הפוטנציאל הזה עוד לפני למעלה מעשרים שנה הם פרופסור שמואל קניג, דיקאן ההנדסה בשנקר, המשמש גם כראש תוכנית לימודי התואר השני בהנדסת פולימרים ופלסטיקה וגם מי שהקים אותה מיוזמתו. קניג זיהה את המחסור בשוק באנשי מקצוע רלוונטים בתחום עוד בתחילת שנות התשעים ויזם את הקמת המחלקה לאחר שפנה לשנקר עם הרעיון.

 

 שנקר
 

שנקר( יח"צ)

 

בשנים שחלפו מאז ההקמה, קניג מוביל את המחלקה ביחד עם פרופסור חנה דודיוק המכהנת כראש המחלקה להנדסת פולימרים ופלסטיקה מאז שנת 2006. " בעוד אנחנו עוסקים בתיאוריה, הרי שהדגש אצלנו הוא על הפרקטיקה ועל היישום - המטרה שלנו כאן היא פיתוח פתרונות חכמים ומתקדמים לתעשיית ישראל". הטכנולוגיות שפותחו בשנקר זכו לעשרות פרסים ןמהוות בסיס לעשרות פטנטים עולמיים הנמצאים בשימוש על ידי כמה מהחברות הגדולות בעולם. במהלך הכנס הבוקר תחשוף  פרופסור דודיוק בשיתוף עם פרופ. אנה דותן ופרופ. שמואל שמואל קניג, את התגלית האחרונה של המחלקה העוסקת בפיתוח של ציפוי להקטנת ההדבקה של קרח והמבוססת על חיקוי מהטבע (ביוממטיקה) של עלה הלוטוס.

 

הטכנולוגיה המדוברת, פותחה בבסיסה למניעת הצטברות קרח במטוסים וזכתה לשימוש חדשני של ציפוי לכבלי מתח גבוה הקורסים תחת עומס הקרח וגורמים להפסקות חשמל ממושכות. לדוגמה, בחורף האחרון הייתה הפסקת חשמל ממושכת בחוף המזרחי של ארה"ב שהביאה לקורבנות רבים. הפתרון החדשני נבחן בתנאים אמתיים בהרי האלפים ונמצא כיעיל למניעת הצטברות קרח. בניגוד לעבר, הציפוי מבוסס על חומרי גלם מסחריים ותהליך יישומי (שנבחן בחו"ל על מתקן תעשייתי) שניתן ליישום תעשייתי בתוך זמן קצר. חברה איטלקית וחברה סינית נמצאות בשלבים מתקדמים לרכישת הטכנולוגיה מחברת נאנטו קלינטק שרכשה את הטכנולוגיה  משנקר במסגרת הסכם כולל יותר של יישומים על בסיס ננו-טכנולוגיה.

 

 התגלית האחרונה היא שיאה של פעילות מחקרית יישומית בננו-טכנולוגיה, שמתקיימת במחלקה להנדסת פלסטיקה ופולימרים, מזה 20 שנה. המטרה העיקרית של הפעילות בננו טכנולוגיה היא שיפור חומרים ברמת מימד הננו-מטרי לקבלת תכונות מיטביות, בעלות אפקטיבית תוך שימוש בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה.