BETA

29.05.2018

14:18

“אל תשכחו גרעינים": הפוסט הצורם של נתניהו לאחר נפילת הלוחם

גם אם אתם תומכי נתניהו וגם אם מתנגדיו - אפשר להסכים לפחות על כך שראש ממשלה לא אמור להעלות פוסט היתולי לקראת גמר הצ'מפיונס, 37 דקות אחרי הודעה על מותו של חייל?

(הוידאו לקוח מתוך הכתבה: אמו של לוחם דובדבן שנהרג: "הצליח בצניעות לאחד את רוב המדינה")

 

כעיתונאי שמסקר טכנולוגיה ורשת, יש המון דברים שאני אוהב לעסוק בהם: החל מסטארטאפים ישראלים מסקרנים, דרך סיפורים מרתקים מעולם הסייבר ועד לגאדג'טים מדליקים ואפילו פוסטים ויראליים. אל מול כל אלו עומד תחום אחד שאי משתדל שלא לעסוק בו בהקשרים הללו וזה פוליטיקה.

 

מדוע, אתם ודאי תוהים? ובכן, מכיוון שהפכנו לחברה כל כך מפולגת עד כי שנראה כי באקלים הנוכחי אין כמעט שום טעם לעסוק בכך. כל צד כל כך מחופר בעמדתו ולא מסוגל לראות את האחר, עד ששיחות על פוליטיקה הפכו למה שידוע כ "שיח חירשים" - שני הצדדים מדברים כדי שישמעו אותם, אבל אף אחד לא ממש טורח להקשיב לשני. לכן אני מבטיח לכם שהסיפור שלפנינו הוא אינו סיפור פוליטי; יש בו ביקורת, וביקורת קשה, אבל אין כאן פוליטיקה אלא רק דבר אחד – ביקורת על התנהלות ראש הממשלה ומי מטעמו בפייסבוק, בארוע שלדעתי עבר בשתיקה יחסית ובאופו אישי צרם לי, צרם לי מאוד.

 

בסוף השבוע האחרון מדינת ישראל עקבה בדאגה אחר מצבו של החייל רונן לוברסקי. הלוחם מיחידת המסתערבים של דובדבן נפצע ביום חמישי שעבר מלוח שיש שנזרק לעברו ופגע בראשו פעילות מבצעית במחנה הפליטים אל-אמערי שליד רמאללה. בשבת בערב הותר לפרסום כי לאחר שנאבק על חייו בבית החולים, לוברסקי מת מפצעיו באותו הבוקר.

כמו תמיד במקרים שכאלו, על התקשורת נאסר לפרסם את שמו ואת העובדה שהוא אינו בין החיים עד לשעת ערב מאוחרת – בדרך כלל, כדי לאפשר למשפחתו ולחבריו לשמוע את הידיעה ממקור ראשון ולא מהתקשורת.

 

כמובן שהאיסור הזה לא הפריע לגופים כאלו ואחרי לפרסם את העובדה הזו כבר בשעות הצהריים, ואיך אפשר להתעלם מהפוסט של הגולש אליסף עזרא שטען שהתקשורת מתעלמת מהסיפור – למרות שכאמור, נאסר על התקשורת לדווח על כך עד 20 דקות לפני שהפוסט המגה-ויראלי שלו עלה לאויר (למעלה מ-52 אלף לייקים ו-32 אלף שיתופים) אבל בחזרה לעניינו, ועניינינו זה ההתנהגות של ראש הממשלה, מר נתניהו.

 

בשעה 20:50 העלה ראש הממשלה מר בנימין נתניהו את הפוסט הבא: "אני מביע צער עמוק על מותו של לוחם יחידת ״דובדבן״, רונן לוברסקי ז״ל, בן 20 מרחובות, ושולח תנחומים מעומק הלב למשפחתו. יהי זכרו ברוך  זרועות הביטחון יגיעו למחבל ומדינת ישראל תמצה עמו את הדין".

 

 

לא חלפה לה שעה מ"הבעת הצער העמוק על מות הלוחם" - ליתר דיוק, חלפו להן 37 דקות בלבד - ובשעה 21:33 העלה ראש הממשלה את הפוסט הבא. "אל תשכחו גרעינים", נכתב בכותרת סרטון היתולי ומשעשע שהעלה ראש ממשלת ישראל ובו הוא קורא לאזרחי מדינת ישראל לא לשכוח לפצח גרעינים, רגע לפני גמר ליגת האלופות.

 

 

בסרטון נראה ראש הממשלה כשהוא מצולם בסגנון דקומנטרי ("כאילו שלא בידיעתו") כשהוא אומר: "אין לי זמן, חייב ללכת הביתה לגמר ליגת האלופות". או אז, הוא מסתובב ולוקח חבילת גרעינים, ואומר למצלמה בממלכתיות "הייתי כאן".

 

 

20:50 –  " אני מביע צער עמוק על מותו של לוחם יחידת ״דובדבן״, רונן לוברסקי ז״ל, בן 20 מרחובות, ושולח תנחומים מעומק הלב למשפחתו / 21:33 – "אל תשכחו גרעינים"

 

כמובן שההתנהלות הזו צרמה לא רק לכותב שורות אלו כי אם גם לגולשים רבים שלא חסכו את דעתם מראש הממשלה וכתבו תגובות כמו: "אני בדרך כלל אוהב כל פוסט של ראש הממשלה! אבל היום זה יום עצוב שחייל נרצח וזה עובר כאילו דם יהודי הוא פחות חשוב!", או  "חייל נהרג ויש לו זמן להוציא סירטון כדי למצוא חן בידי האספסוף הנבער, העיקר ביבי המלך"  וגם "שעה אחרי הבעת הצער על הירצחו של לוחם דובדבן, יש לך מצב רוח לדאחקות...יחי הרייטינג". או "ביבי יש לך כל כך הרבה יועצים, אף אחד מהם לא אמר לך שזה אולי לא יהיה הכי פוליטי ביום שחייל נהרג? לפטר את כולם".

 

תגובה בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה: " הייתי מוותר על הפוסט 40 דקות אחרי שפורסם הפוסט על פטירת החייל. לא מטיל ספק בצער ובאחריות שאתה חש. ובכל זאת משתף שזה לא נראה לי מתאים.


 

אז מה קרה פה בדיוק? איך הגענו למצב ובו ראש ממשלת ישראל מנסה לגרוף עוד כמה לייקים, משל היה נטע אלחמיסטר, פחות משעה אחרי שהוכרז כי חייל צה"ל נהרג בעת מילוי משימתו – משימה, אדוני ראש הממשלה, שאתה שלחת אותו אליה? איפה הממלכתיות? איפה הבעת הצער? ולא, את ההודעה שלך ובה כתבת שאתה "מביע צער", מר נתניהו, די ביטלת כשהודעה לתושבי מדינת ישראל כי אסור להם לשכוח גרעינים, ולא למשל – את זכר החייל האמיץ שהקריב את חייו למען בטחון כולנו.

 

איך הגענו למצב הזה? מי מוביל את האיש שמנהיג את המדינה? מי מוליך אותו בדרך כל כך מזלזלת וחסרת כבוד לתושבים? האם תם עידן הפרות הקדושות? האם הכל פרוץ ומותר? לא משנה מה קרה ומה עברנו כעם וכמדינה, היה נדמה שבכל הקשור לצה"ל, לחיילנו ובייחוד לנופלים – יש איזה קוד התנהלות מסויים. וכל זה בעבור מה? 6,800 לייקים? זה המחירון שלך, מר נתניהו, לשעה של כבוד וזיכרון?

 

ימין, שמאל – זה לא ממש משנה מי אתם ומה אתם. התנהלות ראש הממשלה ברשתות החברתיות - רק לאחרונה פרסם פייק ניוז בנוגע להתנהגות הקהל של בני סכנין, והוריד אותה רק מספר ימים לאחר שהתבררה האמת - מזמן חצתה את גבול הטעם הטוב. בסוף השבוע האחרון היא הגיעה לרף מסוים, ולצערי, הרף הזה היה פגיעה בזכרו של חייל צה"ל, גיבור בשם רונן לוברסקי, בעבור כ-6,800 ליקים.

 

 

שלא תטעו, אין בי ספק שראש הממשלה הוא לא זה שמעלה את הפוסטים של עצמו, אלא אלו המכונים "נערי הדיגיטל" של משרד ראש הממשלה. היו סמוכים ובטוחים שהסרטון המדובר אינו שגיאה, כי אם תכנון ותזמון מחושב של אלו המנהלים לראש הממשלה שלנו את מערך הניו מדיה. וכאן נשאלת השאלה – האם מי שהטאג ליין שלו במסע הבחירות היה "הכח להנהיג" צריך להיות מובל על ידי חבורה שרומסת בדרכה ללייק הנחשק כל סממן ממלכתי לתפקיד ראש הממשלה?

 

ואגב, מר נתניהו היקר, כמי ששם לעצמו כמטרה להנציח את זכר אחיו, כיצד היית מגיב אם פחות מ-40 דקות לאחר שראש הממשלה יצחק רבין היה יוצא לתקשורת עם הכרזה כי אחיך נהרג, הוא היה פונה לעם שוב ומזמין אותם להצטייד בקלמנטינות ולהתכונן לגמר האירוויזיון? כן אדוני ראש הממשלה, זה נשמע עד כדי כך רע.

 

ולכם טוקבקיסטים יקרים, רגע לפני שתצאו מגדריכם הנה הצהרה קטנה: כותב שורות אלו גדל בשכונת מצוקה בפריפרייה ולמעשה מתגורר שם עד היום. כותב שורות אלו גם שירת בצה"ל ביחידה לוחמת ומשרת עד היום במילואים. וה"לוי" בשם המשפחה שלו מעיד על כך שגם דם מזרחי זורם בעורקיו. הנה, סיימתי - תתפרעו.