BETA

11.04.2018

14:48

 האנדרטה בנתניה. צילם ירון אבטליון
האנדרטה בנתניה. צילם ירון אבטליון,
צלם: ירון אבטליון

מיוחד: הסודות מאחורי אנדרטאות השואה ברחבי הארץ

אתם עוברים לידן מדי יום, בכיכרות וברחובות מרכזיים בכל ערי ישראל, אבל האם עצרתם לשאול את עצמכם מה מסמלות אנדרטאות אלה?

מעל לאלף אנדרטאות להנצחת השואה פרסות ברחבי ישראל, מתוכן עשרות המנציחות את פעילות הפרטיזנים והלוחמים היהודים שהתנגדו לנאצים וסייעו לניצחון בעלות הברית על גרמניה. עמותת "דורות ההמשך – נושאי מורשת השואה והגבורה", המאגדת את בניהם ונכדיהם של ניצולי השואה וכל מי שמתעניין בנושא, לקחה על עצמה את המחויבות להמשיך בפרויקט מיוחד שיזם בזמנו ארגון הפרטיזנים לשעבר, לקיים מסע בין האנדרטאות לזכר ההתנגדות היהודית בשואה.

 

ברוך שוב, איש יפה תואר גם בגיל 94, שהיה פרטיזן בתקופת מלחמת העולם השנייה והיום חבר בהנהלת יד ושם ובוועדת חסידי אומות העולם, שימש עד לפני כשנה יושב ראש פעיל של ארגון הפרטיזנים, הוא יזם וביצע בזמנו עם חבריו הפרטיזנים את הפרויקט בהצלחה רבה. עתה, לאחר שדור הניצולים בכלל ודור הפרטיזנים והלוחמים בפרט הולך ומצטמצם, קיבלה על עצמה עמותת "דורות ההמשך" את המשימה להפעיל את מורשת הפרטיזנים והלוחמים היהודיים במסגרת פעילותה להנצחת זיכרון השואה הקולקטיבי והמשפחתי, והיא ממשיכה בפרויקט באמצעות מדריכים חברי עמותה שהוכשרו למשימה,  כאשר ברוך שוב, הפרטיזן הוותיק, שותף למשימה והוא מנחה מייעץ ומספר את סיפורי הגבורה  של חבריו הפרטיזנים והלוחמים לדור המדריכים החדש.

 

בוגרי קורס אנדרטאות בלטרון
 

בוגרי קורס אנדרטאות בלטרון ( צילום: ורד בן ארצי)

 

לברוך היה מאוד חשוב להעביר לדורות הבאים את סיפורם של הפרטיזנים, שנלחמו בנאצים בכל דרך אפשרית  כשבידיהם מרובה ועד אבן", אומרת טובה לשם, יו"ר ועדת אירועים וסיורים וחברת ועדת המורשת הפרטיזנית של "דורות ההמשך", שיזמה וריכזה את הפרויקט. "מטרת הפרויקט היא להוציא כיתות של בתי ספר תיכון לסיור בן יום בין האנדרטאות במרכז הארץ, בצפון ובדרום, ולחשוף אותם למורשת הפרטיזנים ולסיפורי הגבורה של לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות. המסלולים מלווים בהפעלות וסיפורים מעניינים". 

 

באחרונה יזמה עמותת "דורות ההמשך" קורס מדריכים לסיורי אנדרטאות, שהסתיים לפני כחודש ימים, והיום עומדים לרשות הפרויקט 25 מדריכים חברי העמותה שמוכנים לתפקידם ומספר בתי- ספר של רשת אורט ישראל שמוכנים להתחיל בפיילוט של "המסע". "כל מה שנשאר", מדגישה לשם, "הוא לקוות שמשרד החינוך ובתי הספר יבינו את החשיבות העצומה של העניין ויעמידו תקציב הולם לנושא, שכן תקציב העמותה הולך ואוזל". הנה סיפורן של שש מהאנדרטאות:

 

 

 

אנדרטה לזכרה של מאשה ברוסקינה, וללוחמות יהודיות שנספו במלחמתן נגד הנאצים

 

 אנדרטה לזכרה של מאשה ברוסקינה. הכפר הירוק.
 

אנדרטה לזכרה של מאשה ברוסקינה. הכפר הירוק. ( צילום: טובה לשם )

 

מיקום: הכפר הירוק.

 

הפסל: שם האומן לא מוזכר. הוא נבנה מכספי התרומות של יוצאי ברית המועצות החיים בישראל.

 

לזכר: מאשה ברוסקינה נולדה במשפחה יהודית בעיר מינסק ב-1924. בסוף יוני 1941 הועברה משפחתה של מאשה לגטו. היא הצליחה לברוח לצד הארי של העיר, שם הצטרפה למחתרת האנטי-נאצית. היא התחילה לעבוד כסייעת בבית החולים לשבויי מלחמה, והבריחה לתוך בית החולים בגדים אזרחיים ותעודות מזויפות, כדי לאפשר לשבויים לברוח אל היערות, ולהצטרף ליחידות הפרטיזנים. באוקטובר 1941 ניסו שבויי המלחמה להימלט מבית החולים, הבריחה נכשלה, ואחד מהם הסגיר את מאשה. ב-14 באוקטובר 1941 היא ועוד שני חברי המחתרת נעצרו על ידי הגסטאפו ומאשה הוכתה ועונתה, אך רוחה לא נשברה. היא אפילו הצליחה להגניב פתק לאמה מהכלא בזו הלשון: 'אמא יקרה ואהובה. מטרידה אותי המחשבה, כי גרמתי לך צער רב. סלחי לי. לא קרה לי כל רע, אני נשבעת לך. אם תוכלי, שלחי לי את תלבושת בית הספר. תודה לך על הכל. מחבקת ומנשקת אותך, מאשה'. היא רצתה להיות לבושה בצורה הולמת לפני הוצאתה להורג. ב-26 באוקטובר 1941 הוצאו להורג בתלייה מאשה ברוסקינה בת ה-17, ושני חבריה למחתרת - קיריל טרוס וולדימיר שרבצביץ'. הם הובלו בתהלוכה ברחובות מינסק כשמאשה בידיים כבולות, נושאת על צווארה שלט בו נכתב בגרמנית וברוסית: "אנחנו פרטיזנים וירינו בכוחות גרמניים".

 

 

אנדרטה לזכר הפרטיזן והלוחם היהודי

 

 אנדרטת הפרטיזנים בלטרון
 

אנדרטת הפרטיזנים בלטרון( צילום צביקה שוורצמן)

 

 

מיקום: מתחם חיל השיריון בלטרון.

 

הפסל: הפרטיזן והאמן אלכסנדר בוגן עיצב את הפסל ב-2008. האנדרטה האבסטרקטית ניצבת על בסיס מוגבה, ומסמלת שורת לוחמים מוכנים לקרב. לפניהם מזדקר עמוד המסמל את גבורתם. בסמוך לאנדרטה עומד לוח שיש ועליו רשומים בעברית ובאנגלית הארצות שבהן לחמו פרטיזנים יהודים. הקמת האנדרטה התאפשרה הודות לתרומתם של משפחת לניר, לזכרו של הטייס, סא"ל אבי לניר, שעונה למוות בשבי הרוסי במלחמת יום הכיפורים. כמה סמלי שהאנדרטה הוצבה במתחם של חיל השריון לצד שלושה דגלים – דגל השריון, דגל מדינת ישראל ודגל ארגון הפרטיזנים – ומבטאת את הרצף ההיסטורי של הלחימה.

 

לזכר: כ-93,000 לוחמי גטאות, פרטיזנים, מורדים ומתנגדים פעלו נגד הנאצים. בגרמניה עצמה הוקמה מחתרת אנטי-נאצית, שחבריה היו ברובם צעירים יהודים, שהוצאו להורג ב-1942. מאות אלפי יהודים, על משפחותיהם, נרצחו במרידות במחנות ובגטאות, ביציאה ליערות או במחפורות המשפחתיות. אלפי יהודים לחמו גם בשמות נוצרים, כיוון שהפרטיזנים הפולנים והאוקראינים לא קיבלו לשורותיהם יהודים, ונהרגו תחת שמם הבדוי. המתנגדים לנאצים התאימו את אופן לחימתם לתנאי האזור בו לחמו. אם במזרח אירופה התנאים הטופוגרפיים התאימו למלחמת גרילה ביערות ובביצות, במערב היו התנאים אחרים. לזכר אותם לוחמים ומתנגדים הוקמה האנדרטה שמסמלת את הקבר האלמוני של מאות האלפים שלא נקברו, ושאין לזכרם מצבה או אבן זיכרון.

 

 

אנדרטת הניצחון

 

 האנדרטה בנתניה. צילם ירון אבטליון
 

האנדרטה בנתניה (צלם: ירון אבטליון)

 

מיקום: נתניה, גן ליד יד לבנים.

 

הפסל: האנדרטה עוצבה על ידי הפסל הרוסי סאלוואט שרבקוב בסיוע הפסלים וסילי פרפילייב ומיכאל נארודיצקי, ובעיצוב אומנותי של הפסל הישראלי חן וינקלר. האנדרטה נחנכה בטקס ממלכתי ב-25 ביוני 2012 בהשתתפות נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס ז"ל, וראש עיריית נתניה, מרים פיירברג.

 

לזכר: האנדרטה מעוצבת כמבוך המסמל את החושך, ובסיומו שתי כנפיים לבנות ומפוארות המסמלות את הניצחון, התקווה והשלום. הצדעה לחיילי וחללי הצבא האדום שחירפו נפשם במלחמת העולם השנייה. במקור האנדרטה הייתה אמורה לקום בירושלים, אבל ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר הצליחה לשכנע את ראש הממשלה להקים את האנדרטה בנתניה, שכן ניצולי שואה רבים, יוצאי בריה"מ לשעבר ולוחמים לשעבר בצבא האדום מתגוררים בעיר

 

 

אנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי

 

 האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה
 

האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה( צילם אהרן פינקלשטיין)

 

מיקום: חיפה.

 

הפסל: האומן גרשון קניספל הקים את האנדרטה ב-1991, החנוכה הייתה ב-1995, במלאת 50 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. לטכס הגיעו נציגי כל הצבאות שהשתתפו במלחמה, כולל הגנרל פטרנקו – מפקד החטיבה בצבא האדום, ששחרר את אושוויץ.

 

לזכר: האנדרטה מציגה את לחימת יהודים במובן הרחב של המילה, מאלו שלחמו באופן אקטיבי עד עצם ההישרדות. האנדרטה מתארת מגן דויד צהוב הנראה כיתד גדולה הננעצת בצלב קרס ומרסקת אותו לארבעה ווים שבורים. בכל וו כזה יש תיאורים של סוגים שונים של לחימה יהודית משנת 1933 עד 1945. על פאות המגן דויד, תיאורים של מורדי גטו ורשה ופרטיזנים.

 

 

אבני זיכרון ל"תזמורת האדומה"

 

 אנדרטת התזמורת האדומה ביער ירושלים
 

אנדרטת התזמורת האדומה ביער ירושלים( צילום: ורד בן ארצי )

 

מיקום: הרי ירושלים, סמוך למחלף שער הגיא, בקרבת בית שמש.

 

האתר: האתר נחנך לראשונה ב-1983 ביוזמתו של איש הקק"ל, אולק (אלכסנדר) פוזננסקי, אחיה הבכור של צפנית הרשת, זושה פוזננסקה. ניטעה בו חורשה והוצבו מצבות זיכרון אישיות ל-18 מלוחמי "התזמורת האדומה", יהודים ולא יהודים. באתר הוקמה גם אנדרטה כללית לכל חברי הרשת.

 

לזכר: "התזמורת האדומה" היה כינוי שנתן הגסטפו לרשת ריגול בראשות ליאופולד טרפר, שריגלה במערב אירופה למען ברית המועצות בשנים 1938–1942. לצורך הקמת הרשת השתקע טרפר תחילה בבלגיה, אבל אחרי הפלישה של גרמניה לבלגיה ב-1940 טרפר שינה את סיפור הכיסוי שלו, והחל להציג את עצמו כאיש עסקים צרפתי בשם ז'אן ז'ילבר ועבר לצרפת. שני האלחוטנים והצפנית נחקרו בעינויים קשים מאוד, אבל לא גילו לגרמנים דבר. שתיקתם אפשרה את המשך הפעילות לשנה נוספת. מבין 66 היהודים שפעלו ברשת, 48 נרצחו על-ידי הגרמנים, לרבות שניים שהתאבדו בכלא. ב-1942 טרפר נתפס על ידי הביון הנגדי הנאצי בצרפת כאשר הגיע לטיפול אצל רופא שיניים, והוחזק במשך כחודשיים וחצי במפקדת הגסטפו בצרפת, תוך ניסיון להפוך אותו לסוכן כפול. הוא עשה את עצמו משתף פעולה, והועבר למאסר עם שמירה מינימלית. ב-1943 ביציאה שגרתית לבית מרקחת בליווי שומר אחד הצליח לברוח ולהסתתר עד שחרור פריז. הוא הוטס למוסקבה ונישפט באשמות שווא וניכלא. ב-1973 עלה לישראל וניפטר בינואר 1982.

 

 

אנדרטה "הנצר האחרון"

 

 אנדרטת הנצר האחרון בשביל המחבר ביד ושם ירושלים
 

אנדרטת הנצר האחרון בשביל המחבר ביד ושם ירושלים(צילום: צביקה שוורצמן)

 

מיקום: יד ושם, קצה השביל המחבר בין יד ושם להר הרצל.

 

הפסל: יצירתו של האמן מיכה אולמן, הוקמה בשנת 2004.

 

לזכר: ביוזמת היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון הוקמה אנדרטה לזכר העולים ניצולי השואה, שהגיעו לישראל ממחנות ההשמדה של הנאצים, נהרגו בקרבות מלחמת העצמאות ב-1948, מבלי להותיר אחריהם דבר שכן בני משפחתם ניספו בשואה. האנדרטה עוצבה בצורה של בית עשוי אבן גיר, שהתפרק והתמוטט. סמל לסיפורם של הניצולים שביתם חרב באירופה. הם עלו לארץ בספינות רעועות להקים בית חדש, אבל נפלו במלחמה וניקברו באדמתה. על החזית חקוקים שמות הנופלים. סמוך לאנדרטה קבוע כיתוב על לוח אבן בזו הלשון: "יד זיכרון לחללי נצר אחרון, שנפלו במערכות ישראל. הבית שהיה שם - ואיננו. הבית שיכלו לבנות פה - ולא יקום. הם היו נצר אחרון לביתם – ואינם".