BETA

14.02.2018

05:22

ויצק בפעולה בשנות ה-50
ויצק בפעולה בשנות ה-50,
מכון וייצמן/וויקמדיה

ויצק: סיפורו של המחשב הראשון במדינת ישראל

בשנת 1955, חנכו במכון וייצמן את מה שלימים הפך ללבנה הראשונה בסטארטאפ ניישן - ויצק, המחשב הצבר הראשון. כתבה שמינית בפרוייקט 70/70

בתחילת שנות ה-50 התפנו במכון וייצמן לעסוק באחד הפרוייקטים השאפתניים בעולם באותם הימים - בניית מחשב אלקטרוני. מה שבעידן הסמארטפון, הטאבלט והענן נראה מובן מאליו, היה אז משימה לאומית שרק מעצמות בודדות בעולם יכלו להרשות לעצמן - עובדה שרק מעצימה את גודל ההישג של המדינה הצעירה מהמזרח התיכון.

 

הסיפור כולו מתחיל עם שניים: חיים וייצמן, מי שלימים יהפוך לנשיאה הראשון של אומת הסטארטאפ ופרופסור חיים לייב פקריס, מלומד בעל שם עולמי שהתמחה במתמטיקה, פיזיקה, וגם במטאורולוגיה. וייצמן נפגש עם פקריס לראשונה בשנת 1945, כשהאחרון עבד במחלקה למחקר צבאי באוניברסיטת קולומביה, וביקש ממנו להקים מחלקה למתמטיקה שימושית במכון וייצמן. 

 

>> לכתבות נוספות בפרויקט

1948 | עוצר! יש מיפקד * 1949 | "ריח של שלום באוויר"

1950 | שלג בשדרות רוטשילד * 1951 | בואו לאילת באוטובוס!

1952 | שקדי מרק? מה זה? * 1953 | מדליה פראלימפית ראשונה

1954 | נתן זינק על הרימון

 

הפגישה הזו הפכה לדיון שנמשך כשנתיים ובמהלכן הציע פקריס לבנות במכון המחקר זיו (שלימים יהפוך למכון וייצמן), את אחד המחשבים האלקטרונים הראשונים בעולם - מה שיהפוך את ישראל למעצמה בתחום המחקר.   

 

 

אך הדרך להקמת המחשב עברה דרך לא מעט אתגרים. ועדה בראשות כמה מהמדענים הגדולים בעולם באותה העת (שלא במקרה, גם היו יהודים) - הפיזיקאי אלברט איינשטיין, אבי פצצת האטום רוברט אופנהיימר וג'ון פון נוימן שהיה שותף לפיתוח פצצת האטום, פיתוח המחשב האלקטרוני ויצר את תורת המשחקים ביחד עם אוסקר מורגנשטרן - הוקמה כדי לבחון את העניין.

 

"מדוע הארץ הקטנה והענייה זקוקה בכלל למחשב?"

 

תחילה, הבקשה נראתה חריגה מעט, ואפילו אלברט איינשטיין בעצמו צוטט כמי שתוהה "מדוע ארץ ישראל הקטנה והענייה זקוקה בכלל למחשב?" אך למרות זאת ב-1947 הוועדה אישרה את הפרוייקט ומספר חודשים מאוחר יותר, בשנת 1948, פקריס עלה לישראל והקים כמתוכנן את המחלקה למתמטיקה שימושית במכון וייצמן למדע.

 

 חיים לייב פקריס
 

חיים לייב פקריס( מכון וייצמן/וויקמדיה)

 

לטובת הפרוייקט הקצה חיים וייצמן כחמישית מתקציב מכון זיו כולו - 50,000 דולרים, ובשלהי 1953 החלו לייצר תוכניות לבניית המחשב הצברי הראשון - העתק מדוייק של המחשב שהפעיל בפרינסטון ג'ון פון נוימן בעצמו. פרופסור אביעזרי פרנקל סיפר שנים מאורח יותר כי העבודה על המחשב החלה בסככה רעועה, בה עבדו שני עולים מבולגריה שייצרו את השילדה עליה נבנה המחשב. פרנקל עבד ביחד עם אפריים פריי, צבי ריזל ו"ד"ר ג'רלד אסתרין, שעמד בראש צוות ההקמה במשך קרוב לשנתיים, עד שב-1955 הורם השאלטר לראשונה על המחשב הצברי הראשון.

 

"ענן שחור עלה מהמערכת"

 

"תחילה ענן שחור עלה מהמערכת, ומאוחר יותר החלו גם ניצוצות של אש" מספר פרנקל על הרגע הזה, "כל האחמ"ים שהגיעו להשתתף במעמד המרגש נמלטו על נפשם לכל עבר. ניגשנו למחשב, כיבינו אותו ותיקנו את מה שגרם לבעיה. כשהאחמ"ים עזבו, הדלקנו אותו מחדש והכל עבד כשורה". המחשב הטרי זכה לשם ויצק, קיצור של השם הלועזי WEIZAC ראשי תיבות של "Weizmann Automatic Calculator" ובעברית - המחשב האוטומטי של וייצמן.

 

לאורך השנים ויצק הפך פופולארי יותר ויותר, כשכל צמרת המדענים המקומית בארץ עמדה בתור כדי לזכות בשימוש במחשב, אשר איפשר ביצוע פעולות חישוב ארוכות ומסובכות. בין המחקרים שעשו שימו שבמחשב היו כאלו שעסקו בפתרון בעיות הקשורות בגאות ובשפל, הידרודינמיקה, חישוב הספקטרום של אטום ההליום, סייסמולוגיה, ועוד. בין העומדים בתור היה גם צה"ל, שאנשיו זכו לשעה שבועית יחידה עם המחשב המבוקש.

 

 ויצק
 

ויצק( וויקמדיה/מכון וייצמן)

 

 

במשך שש שנים, עד לשנת 1961, ויצק היה למחשב היחיד בישראל. כל זה השתנה כשבצה"ל הצטיידו במחשב משלהם עבור יחידת ממר"ם, שזכה לשם וג'מטיק. שמונה שנים לאחר היום ההוא בו הדליקו את השאלטר, הופסק השימוש בויצק לטובת שימוש במחשב מהיר יותר תוצרת חברת Control Data, שנתרם על ידי  משפחת רוטשילד. בסוף אותה השנה הוצג היורש לויצק, מחשב מתוצרת מקומית שזכה לשם "הגולם".

 

חשיבותו של הויצק אינה משמעותית רק לישראל, היא הוכרה כמשמעותית גם בראי ההיסטוריה העולמית, עת בשנת 2006 הכריז ארגון ה-IEEE, האגודה המקצועית העולמית להנדסת חשמל ולאלקטרוניקה,  על ויצק כ"אבן דרך בהיסטוריה העולמית בהנדסת אלקטרוניקה" ומדליה הוענקה ליוצרי בטקס שנערך במכון וייצמן.