BETA

08.01.2018

09:11

עודכן:

 בינה מלאכותית
בינה מלאכותית,
fotolia

הצצה לעתיד: איך יראה שוק העבודה לאחר מהפיכת הבינה המלאכותית?

מהפכת הבינה המלאכותית שונה מקודמותיה, מאיימת וצופנת הבטחה גם יחד.לוגיקה מול אינטואיציה: הצצה לחזון שוק העבודה העתידי בטור מיוחד של לימור אפיק

בינה מלאכותית מציתה את הדמיון, מרגשת, צופנת בחובה הבטחה אבל באותה נשימה גם מאיימת, על לא מעט אנשים, ובעיקר קוראת תגר על מקומות העבודה שלנו. חברת המחקר גרטנר מדווחת כי עד 2025 שליש מהמשרות הקיימות היום יבוצעו על ידי רובוטים, מכונות חכמות או תוכנה. גם חברת היעוץ מקינזי מעריכה כי רובוטים מאיימים להשתלט על  45% מהמשרות הקיימות היום.

 

זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה בה אנו נדרשים לסוגיה זו בשעה שהטכנולוגיה, המתקדמת בצעדי ענק, מחליפה את ההון האנוש וגוזלת את מקור פרנסתו. אחת הדוגמאות הקיצוניות והדרמטיות ביותר כמובן מתייחסת למהפכה התעשייתית, אשר נבטה באנגליה, במאה ה- 18, ומשם התגלגלה לשאר מדינות אירופה ולארה"ב. מהפכה זו לא רק גזלה מקומות עבודה מסורתיים אלא גם  חוללה רצף של שינויים מרחיקי לכת בכלכלה, באקולוגיה ובחברה, והובילה, בין השאר, למהלך מאסיבי של עיור ומעבר  ממשפחה מורחבת למשפחה גרעינית.  תהליך דומה של ייתור הצורך במקצועות מסויימים התרחש גם עם מהפכת הדפוס, המהפכה החקלאית, מהפכת המחשוב והדיגיטל ועוד.

 

 לימור אפיק
 

לימור אפיק | צילום: מולי נעים

 

אבל כמעט באותה נשימה ניתן לומר כי מהפכות אלו גם יצרו לא מעט תחומי לימוד והתמחות חדשים, ועימן נולדו מקצועות חדשים ומשרות חדשות. תעשיית הרכב שצמחה בסוף המאה ה-  19 ייתרה מקצועות כמו סייסים או בוני מרכבות אבל הולידה מקצועות חדשים כמו נהגים וטכנאי מכוניות.  מקצועות כמו "מדען נתונים" (Data Scientist), "מקדם אתרים בגוגל", "וידאו בלוגר ביוטיוב" או "מנהל קהילות מקוונות ברשתות חברתיות", אשר היום הם מקוצועות מן המניין,  כלל  לא היו קיימים לפני 20 שנה, אפילו לדמיין אותם לא ניתן היה.

  

אז במה בכל זאת שונה מהפכת הבינה המלאכותית מן המהפכות שקדמו לה? היא שונה בעיקר בעובדה שאם בעבר המומחים לימדו את המכונות כיצד לבצע פעולות מסוימות, בצורה קרובה ככל שניתן לדרך בה אנשים מבצעים אותן,  הרי שהיום המכונות לומדות בעצמן, ועקומת הלמידה שלהן, איך לומר את זה, מעוררת קנאה.

 

המכונה תחליף את העובד האנושי ותשחרר אותו מהחלק  השגרתי והשוחק של העבודה, וכך תאפשר לו לצמוח ולנוע לעבר תפקידים יותר משמעותיים

 

במאמר שפרסם סטיבן הוקינג בגרדיאן הבריטי כתב כי ההתפתחות של הבינה המלאכותית צפויה לחסל עבודות שנמצאות בלב ליבו של המעמד הבינוני ולא רק מלאכות פיזיות, או תהליכי עבודה שגרתיים ומונוטונים.  מקצועות כמו עריכת דין, ראיית חשבון, תכנות, שיווק ומכירות, עיתונות ותוכן, אולי אפילו רפואה נמצאים תחת איום. ואם עד היום תחרות עודדה סוג של שיפור הרי שכאן נדמה כי המלחמה אבודה מראש, שכן המכונה מבצעת את העבודה בצורה טובה, מהירה, יעילה וזולה יותר מכל בן אנוש.

 

אבל אם נשים לרגע את כל הנבואות האפוקליפטיות בצד, הרי שגם המהפכה הנוכחית עתידה לייצר מקצועות חדשים, תחומי תעסוקה והתמחות שכיום אנו כלל לא מסוגלים לדמיין.  השאלה היא מה המשותף או מה יעמוד בבסיס המקצועות שישרדו או יתפתחו? גם סטיבן הוקינג, האסטרופיזיקאי והתאורתיקן, נותן דעתו לכך ומציין כי מקצועות המחייבים יצירתיות יוצאת דופן ישרדו. לצידם ישרדו גם מקצועות המבוססים על  סימפטיה, חמלה, תקשורת פנים אל פנים, מצד אחד,  מלאכות פיזיות מצד שני,  ומקצועות המחייבים תהליכים של קבלת החלטות, מצד שלישי. בכל אלו הבינה המלאכותית תתמוך אך לא תוכל להחליף את הגורם האנושי. לפחות לא בינתיים.

 

חשוב להראות את הצד החיובי גם במקצועות בהם הבינה המלאכותית תשתלב ותשפר את חייו של העובד. בתחומים כמו טכנולוגיות מידע, ייצור, שירותים פיננסים ומשאבי אנוש בהם יש  משימות רבות בעלות אופי רפטיטטיבי – המכונה תחליף את העובד האנושי ותשחרר אותו מהחלק  השגרתי והשוחק של העבודה, וכך תאפשר לו לצמוח ולנוע לעבר תפקידים יותר משמעותיים. בסופו של דבר, אני משערת, ישרוד המודל המשולב, כמו למשל בתחום של חווית לקוח, שירות ותמיכת לקוחות – לקוח המתקשר לקול סנטר ישיב על מספר שאלות אוטומטיות ואז יופנה למענה אנושי, של האדם המתאים ביותר לפתרון הבעיה וכך יצא נשכר ושבע רצון.

 

לסיכום, ניתן לומר כי בעוד שמחשבים נשענים  על לוגיקה, הסתברות וחשיבה  רציונלית ובני האדם נסמכים ומונעים גם על ידי רגשות ואינטואיציות -  יכולה להיווצר כאן סינרגיה שתוביל למחוזות חדשים. מעניין לראות כי סט התכונות הרכות, שבעבר אולי נתפסו כ"חלשות", בעידן הנוכחי הופכות ליתרון תחרותי. אחרי הכל אנחנו לא רוצים שרובוטים יחליפו שופטים בבית משפט או גננות, מורים ועובדים סוציאליים. העובדים מאידך צריכים לזכור כי בעידן בו אנו חיים,  הלמידה המתמדת, ההתפתחות האישית, הגיוון ביכולות ובתחומי הידע נחוצים יותר מאי פעם, כמו גם פיתוח  שריר היצירתיות, הדמיון, היוזמה ואפילו הביקורת העצמית.

 


הכותבת היא מנהלת אזורית של חברת ServiceNow, המתמחה באוטומציה חכמה של תהליכי עבודה בענן