BETA

28.12.2017

21:06

עודכן:

 טכנולוגיה ישראלית
טכנולוגיה ישראלית,
fotolia

הייטק לכולם: "ב-2018 הציבור יוכל להיות חלק מהמובילאיי הבאה"

בעקבות כניסת החוק החדש: משקיעים, יזמים, אנשי פיננסים והייטק מסבירים כיצד הציבור הרחב, כן גם זה שהיה רחוק עד היום מעולם ההייטק יכול להצטרף לקטר ההייטק הדוהר

הדו"ח האחרון של הרשות לחדשנות עושה שכל בכל הקשור לתחום ההייטק הישראלי. דו"ח זה כמו רבים קודמים לפניו, מציגים אינספור נתונים אך בכולם השורה התחתונה מאוד ברורה; ענף ההייטק הישראלי מהווה מנוף כלכלי למדינה.  

השנה אף נשבר שיא ונרשמה כשנה המוצלחת ביותר בתולדות התעשייה. בין האקזיטים הבולטים שנרשמו נמנית לדוגמא מובילאיי שנמכרה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, נוירודרם שנמכרה למיצובישי תמורת 1.1 מיליארד דולר, וחברת המשחקים פלאריום שנמכרה אף היא תמורת חצי מיליארד דולר. אבל לא רק במספר וכמות האקזיטים ידה של ההייטק על העליונה. כבר היום, תעשיות רבות ניזונות ממנו והוא אף מכלכל פלח נכבד מהציבור. גם במישור התדמיתי-מדיני, ההייטק הישראלי, המכונה 'סטרטאפ-ניישן', מביא יתרון למדינה וממצב את מדינת ישראל הקטנה בחזית העולמית.

 

ועדיין, על אף יתרונותיו הרבים פנימה והחוצה, מומחים חוזרים ומזהירים כי תחום ההייטק בתצורתו הנוכחית אינו נגיש דיו. מעבר לבעיות המוכרות של מחסור במהנדסים למשל, התחום סובל גם ממחסור של משקיעים מקומיים.

 

הציבור יהיה חלק מהמובילאיי הבאה

 

ככלל, רווחת הציבור הישראלי, עתיד הכלכלה, רמת החיים, גביית המיסים והמדיניות החברתית, כולם נשענים כיום בצורה מאוד רחבה על ענף ההייטק ומתייחסים אל הענף ביראת כבוד, אך האבסורד הוא שהתעשייה מצדה, כמעט כולה נשענת על משקיעים זרים מחוץ.

 

המציאות מראה שהחברות הטכנולוגיות פשוט התרגלו ליתרונות הכפר הגלובאלי, והן נתלות בצורה מאסיבית על חסדיהם של המוסדיים הבינלאומיים, וזאת, איך נאמר - בעיה לכשעצמה. נכון, זה לא מפליא שדווקא הגופים הזרים, אמריקאים ואירופאים ברובם, מאמינים בטכנולוגיה הישראלית, ומזרימים לתוכו הון עתק. ועדיין באותה נשימה, קשה שלא להתפלא מכך שדווקא הכספים המקומיים טרם העמיקו אחיזתם בתעשיית החדשנות הישראלית.

 

נתונים שליליים אלה עומדים להשתנות בעקבות תכנית חדשה של משרד האוצר והרשות לניירות ערך לבחירת ארבע קרנות השקעה בהיי-טק בערבות המדינה. לאחר שנים של התעלמות מהבעיה, המדינה החליטה לגבש תכנית חדשה וליצור בעזרתה גשר בין המשקיעים המוסדיים מישראל והפרטיים והציבור כולו לבין תחום ההייטק. "בראייה קדימה מדובר על החלטה שתצעיד את כלכלת ההייטק קדימה, וחשוב מכך תהפוך את הכלכלה שלנו לכלכלה אוטונומית ככל הניתן", מסביר אלדד תמיר מנכ״ל בית ההשקעות תמיר פישמן ושותף בקרן אקליפטוס (Eucalyptus Innovation Capital) אשר תנהל את אחת הקרנות החדשות המוקמות במסגרת התכנית החדשה שנועדה להתמודד עם כשל ההשקעות בהייטק.

 

קרן אקליפטוס
 

"להנגיש את ההצלחות כמה שיותר לקהל רבגוני ורחב יותר"( יח"צ)

 

החזון שעומד מאחוריה הוא להנגיש את ההצלחות כמה שיותר לקהל רבגוני ורחב יותר. ויש דברים בגו- דו"חות סיכום שנת 2016 למשל, הצביעו על כך שמעל ל-95% מההון שהושקע בהייטק המקומי הגיע ישירות מהעולם. באותה שנה, סכום ההשקעה הכולל בתעשייה זו הגיע ל-4.8 מיליארד דולר, ושנה קודם לכן עמד הנתון על 4.4 מיליארד דולר. מספרים אלה מוכיחים בצורה מאוד ברורה, כי במצב הנוכחי מתקיימת פה גישה כלכלית שגויה. "בעידן המודרני כלכלה אינה יכולה להרשות לעצמה תלות כה גדולה בכלכלות זרות בצד ההוני, ולצערנו זה מה שקרה עד כה בישראל. מה יקרה למשל אם נשיא חדש בארה"ב יחליט למסות השקעות במדינות זרות? לא כל כך הזוי לאור המגמה הלאומתית בעולם. מה יקרה אם מדינה כמו סין תחליט להטיל מגבלות על השקעות זרות? כפי שמתרחש בימים אלו. ובכלל- מה יקרה אם האיחוד האירופאי יחליט להעניש את ישראל על משהו?", מציין תמיר.

 

מי יהיה חלק מהמובילאיי הבאה?

 

כמעט הספקנו לשכוח שישראל היא מדינה קטנה אשר כלכלתה לבדה אינה יכולה לקיים את עצמה ברמת חיים סבירה, ללא יצוא משמעותי וריווחי. אין לנו פה משאבים טבעיים משמעותיים דיו לקיום רווחה כלכלית, ואין ולא יהיה כוח עבודה זול היכול להתחרות במדינות אחרות בעולם.

 

המומחים הפיננסיים כבר מתריעים תקופה ארוכה כי השתעות זו מצדם של המשקיעים המקומיים, צפויה ליצור עקב אכילס פיננסי שבטווח הארוך עלול לרסק את הכלכלה כולה. על כן, פה נכנסות לתמונה הקרנות החדשות להשקעה בהייטק; לאחר עמל רב של גורמים בממשלה, נבנה מוצר חדש – קרנות הייטק סחירות (במסגרת קרנות נאמנות) בתמיכה וגיבוי חלקי של המדינה במצב של הפסדים. "מדובר על מוצר חיוני אשר מביא חדשנות אמיתית למשקיעים המוסדיים ובעיקר לציבור הרחב שלראשונה מאז ומעולם יוכל להשקיע בחברות הייטק בכל סכום שיבחר יחד עם ניהול מקצועי השווה ברמתו לצוותי ניהול קרנות הון סיכון", מוסיף תמיר אשר חבר לכמה מהשמות הבולטים בענף ההייטק-פיננסים בישראל ובעולם; דדי פרלמוטר, יזם ולשעבר מבכירי אינטל העולמית, אמיר גל אור מקרן אינפינטי, ועדי גן מקרן אוורגרין. ארבעתם הולכים לפתח את תחום ההייטק מחדש ולהכניס בו משב רוח רענן.

 

איפה אנחנו נכשלים בטיפול באירועי סייבר? תבדקו את כושר התגובה שלכם
 

מהלך ייחודי ודרמטי של ממשלת ישראל  |  fotolia

 

 

מהלך שמגדיר מחדש את ההייטק הישראלי

 

"נוצר פה כלי חדש שמצד אחד מאפשר לציבור הישראלי לקחת חלק פעיל בסטרטאפ ניישן", מוסיף דדי פרלמוטר, "זאת הזדמנות נפלאה למדינה ולתעשיית ההייטק להקטין את התלות במשקיעים זרים ולהגדיל את הכנסות המדינה ולחברות ההייטק הישראליות לגשת למקורות מימון נוספים בעלי גמישות השקעה יותר מהכלים הקיימים ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. פוטנציאל הצלחה לציבור, למשק ולתעשייה". דוד פרלמוטר הישראלי הבכיר ביותר בהיי טק העולמי. בשנים 2009-2013 שימש סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ומנהל המוצרים הראשי בחזית הטכנולוגיה של עולם המחשוב (מחשוב אישי, נייד ומחשוב ענן). תקופת ניהולו הביאה לגידול מכירות עד 52 מיליארד דולר. בהנהלת אינטל היה אחראי על הקשרים העסקיים והטכנולוגיים עם חברות כמו אפל, מיקרוסופט, דל, HP, לנובו ועוד.

 

פרלמוטר מתייחס לתכנית החדשה של האוצר: "היכולת להעמיק קרנות השקעות ציבוריות להשקעה בהייטק, היא מהלך ייחודי ודרמטי של ממשלת ישראל וייתכן כשנים קדימה ייזכר כמהלך שהגדיר מחדש את תעשיית ההייטק בישראל".  

אמיר גל-אור, שותף נוסף בקרן אקליפטוס הוא הראשון בעולם להקים קרן הון סיכון בסין, במטבע סיני והראשון להקים בנק פטנטים בשותפות של ממשלת סין. מציין כי: ״השילוב של ההייטק הישראלי עם השוק הסיני יעלו הילוך בעשור הקרוב, תכנית האוצר וקרן אקליפטוס ייהנו מפוטנציאל הנגזר מכך״.

 

 ישראל, תעשייה
 

תעשיית ההייטק המקומית משגשגת אבל עדיין ישנם חסמים |  fotolia

 

 

 

 

אפיק עם תשואות טובות

 

"במשך שנים עלו 'תלונות' ממשקיעים פוטנציאליים על כך שתעשיית ההייטק הישראלית בכלל ותעשיית הון הסיכון בפרט אינן מצליחות לייצר תשואות המצדיקות את הסיכון. מהנתונים של השנים האחרונות ניתן לראות כי המצב השתנה דרמטית", מסביר עדי גן, שותף גם הוא באקליפטוס, "קצב ההשקעות בהייטק הישראלי מתייצב על כ 4.5 מיליארד דולר בעוד קצב האקזיטים בחברות הייטק (פרטיות וציבוריות) הינו כפול ויותר. נכון הדבר שחלק נכבד מהאקזיטים ומהתשואה מגיע מחברות הייטק שהגיעו לבגרות ואף נסחרו בבורסות העולם ולפיכך רובו לא 'הגיע' לקרנות הון סיכון מסורתיות הממשות בדרך כלל בשלב מוקדם אחרי ההנפקה".

 

גן: "קרן טכנולוגיה עילית סחירה וגמישה, לעומת זאת, יש יכולת להשקיע בחברות טכנולוגיה ציבוריות ובכך ליהנות גם מהתשואה הנוספת שחברות ציבוריות עשויות לייצר במהלך חייהם. זהו יתרון אינהרנטי על פני קרנות הון סיכון מסורתיות הרואות בהנפקה אקזיט. לדוגמא, מובילאיי הונפקה בכ-5 מיליארד דולר ונמכרה שנים ספורות מאוחר יותר לאינטל בכ-15 מיליארד דולר. לו הייתה בארץ קרן טכנולוגיה עילית, המשקיעה גם בחברות ציבוריות, יכולה הייתה אותה קרן ליהנות מהתשואה הגדולה שייצרה מובילאיי לפני ההנפקה וגם אחריה".

 

 

לא רק אפיק השקעה- גם דרך לשלב את הציבור

 

יזם וותיק ומנכ"ל חברת רדיס לאבס, עופר בנגל מאמין כי תכנית ההשקעות החדשה של משרד האוצר יוצרת להייטק מקורות כספיים נוספים. "זה דבר מבורך. אולם צריכים לזכור שבמצב הנוכחי, ההייטק משופע יחסית בכסף- חברות טובות שמבקשות לגייס כסף בחו"ל מצליחות בדרך כלל. אך אין ערובה שמצב זה ימשך לעד. נפילת בורסות או משבר כלכלי אחר יכולים לסגור את הברז ולכן תכניות מהסוג הזה טובות לשעת צרה, בה אי אפשר יהיה להסתמך על מקורות זרים. לפיכך טוב עשתה המדינה שבנתה מודל פנימי להשקעות בהייטק".

 

"אך לתוכנית יש גם פן אחר, וזה מנקודת מבט של ציבור המשקיעים. הייטק הוא תחום מסוכן מאד בהיבט ההשקעה. הסטטיסטיקות גלויות – רוב הסטרטאפים נסגרים ורק מיעוט קטן מצליח. אנשים ללא ידע או רקע בהשקעות הייטק אינם מסוגלים להבין את המכניזם והדינמיקה של  חברה טכנולוגית, ולכן כל הנוגעים בדבר ובראש וראשונה המדינה, צריכים למנוע מצב שיעודד המוני משקיעים שלא מבינים עד תום את רמת הסיכון להפנות את חסכונותיהם להשקעה בהייטק. יש צורך בעבודה הסברתית מתאימה כלפי ציבור המשקיעים. הסיכון והסיכוי צריכים להיות מוסברים באופן ברור".

 

אבל יש גם תפישה אחרת. ככלל, יזמים וסטרטאפיסטים מברכים על התכנית ומבינים כי זאת דרך אורגנית לשלב ציבורים גדולים יותר. "מעבר להשתלבות הציבור ברמה הפיננסית, מדובר על צעד שיכניס תודעתית קהלים חדשים שהודרו מהמרחב החדשני. ההשקעה של הציבור היא חיונית להכנסת משב רוח רענן אל תוך קהילת ההייטק", מציין יזם וסטרטאפיסט שהוסיף כי "במידה מסוימת המעורבות הישירה של הציבור הישראלי, בעזרת הקרנות החדשות, תגדיל את האפשרות שלו להיות חלק מהמובילאיי הבאה מצד אחד. וכן תאפשר לחברות וסטרטאפים להרגיש את רחשי הציבור והצרכים הטכנולוגיים שלו מצד שני, דבר שיכול לשמש אותם לייעול הטכנולוגיה. מה שאומר שזה מצב של win-win לכולם".

 

ההייטק מרפא את הכלכלה – ואת עולם התעסוקה   

 

אלה ששולטים ברזי ההיסטוריה מכירים בכך שבסוף שנות ה-90 למשל, תעשיית ההיי-טק בכלל נחשבה למסוכנת להשקעה. היו לא מעט גורמים שהשקיעו בצורה כזו או אחרת ונכוו לאור תוצאות לא מספקות. ברם, כיום טוענה זו בטלה בשישים עם אחיזתה המטאורית של התעשייה העולמית והמקומית והשפעתה הכמעט טוטאלית על התעשיות האחרות. יוזמי התכנית והקרנות המשתתפות בטוחים כי השקעה של המוסדיים בהייטק הישראלי, ופחות במחוזות הנדל"ן של שאר כלכלות העולם, תשאיר גם רווח יותר גדול בארץ, תאפשר צמיחה של חברות גדולות יותר, תפתח את שוק ההון, תגדיל את גביית המיסים ופשוט תאפשר כלכלה בריאה. אבל לא רק. "לפני הכל, כאמור - זה צעד שמקרב את הציבור לענף. התוצאות ייראו בזמן לא ארוך", מחדדים יוזמי התכנית.    

 

אבל לא רק כמות המשקיעים הפרטיים היא שקובעת מדד להצלחה. הדיון הנשמע יותר מכל בקרב העוסקים במלאכה היא העובדה שרק פלח קטן מהציבור הישראלי מועסק ישירות בחברות חדשניות. על פי נתונים עדכניים עולה כי בתעשיית ההייטק עובדים כיום רק 8% מהישראלים שמרוויחים פי 2.5 מכל היתר. מה שאומר שיש פער עצום בין מה שמרגישים בתעשייה לבין איך שהציבור תופש את הענף. "ההייטק הוא גורם שמדינת ישראל מתהדרת בו תחת כל עץ רענן, אבל הוא חייב להיות גורם עמוק יותר בחברה", מציין  יזם ומנהל חברת החללים המשותפים Urban Place, רומן לוי שמכיר מקרוב את סצנת ההייטק.

 

 Urban Place,
 

 שמונה אחוזים מהישראלים מרוויחים פי 2.5 מהשאר | Urban Place( יח"צ)


 

"יש פה תעשייה משגשגת, ללא שום צל של ספק, אבל יש עוד דרך לעשות על מנת להשריש לגמרי את התעשייה". לוי שעלה מצרפת והקים בישראל מתחמי עבודה משותפים ליזמים מכיר מצד אחד בביקוש האדיר בעולם לטכנולוגיה תוצרת כחול-לבן, ומצד שני ברצון העז של היזמים להצליח בסגמנט הטכנולוגי ובחסמים שעמם מתמודדים בכל העת.  

"עלינו לגשר על פעריי התרבות ולבטל את סממני ההתנשאות של חלקים מעטים בתעשיית ההייטק המקומי ולדאוג להכנסת עובדים חדשים מכלל הציבוריות הישראלית. אבל גם החברות יחד עם גורמים ממשלתיים חייבים לקחת אחריות בשילוב עובדים ממגזרים רבים. זה יעשה טובה לתעשייה, לעובדים, ולכלכלה כולה".

 

מאמץ משותף יביא תוצאות  

 

כאמור, ישנם מספר חסמים לכניסת אוכלוסיות נוספות לחגיגה הטכנולוגית. אך כדרך התמודדות מלבד התכנית להשקעות בהייטק, הממשלה נוקעת בצעדים נוספים שמועילים להייטק ומייצרים חיבור טוב יותר לקהלים גדולים יותר. מחד גיסא, הקלות במס שחל על המרחב הטכנולוגי והחברות הפועלות בו שנועד בין היתר להגדיל את אחיזתם בארץ ולייצר בתקווה מקומות תעסוקה רבים יותר. מאידך גיסא, הממשלה פועלת במקביל על ייזום תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן ומקצועי. לאור המחסור במהנדסים ובמתכנתים המדובר, גופים ממשלתיים פועלים להגדלת היצע ההון האנושי. מנכ"ל רדיס לאבס, עופר בנגל מסביר: "אנו צריכים להפנים שההייטק הישראלי הוא בעיקרו טכנולוגי, פחות פונה לצרכן הסופי (B2C) ויותר טכנולוגיה הארד-קור שנמכרת לארגונים וחברות (B2B). לסוג כזה של הייטק צריכים עובדים עם רקע והשכלה טכנולוגיים, מהנדסים ומפתחי תוכנה, ובמצב הקיים פשוט אין מספיק כאלו".

בנגל: "יחד עם זאת, המדינה כבר הבינה שאם היא  רוצה יותר הייטק היא צריכה  להכשיר יותר אנשים הכשרה טכנולוגית. הכיוון הוא נכון, אנו מדינה דלה במשאבי טבע (למעט גז) וההייטק כבר הוכיח את עצמו כמנוע להגדלת התל"ג. ברירת המחדל הטבעית שלנו זה לדאוג ליותר מוחות טכנולוגיים שמסוגלים לפתח מוצרים טכנולוגיים מורכבים".

 

 

אל תשכחו את האוכלוסיות המבוגרות

 

"בעניין הזה, אין ספק שהמהלך לדרבן תלמידים צעירים לעשות 5 יח"ל מתמטיקה הוא חיוני, אבל הוא שלב א' בלבד" מוסיף בנגל, "חלק מבוגרי חמש יחידות מתמטיקה כלל לא ממשיכים בהשכלה טכנולוגית אלא פונים לראיית חשבון, כלכלה, משפטים ועוד. המדינה צריכה להרחיב המאמץ על ידי צעדים לעידוד לימודים אקדמיים במקצועות הטכנולוגיה. מעבר להסברה הייתי שוקל גם מתן הקלות כלכליות וסבסוד של לימודים כאלה".

 

אבל זה לא הכל. אין מדובר רק בהכנסת אוכלוסיות חדשות אלא בשמירה של אוכלוסיות קיימות. שכן על כלל יתרונותיו של ההייטק. הוא מעמיד גם לא מעט מכשולים, בייחוד בהיבט התעסוקתי. בהשוואה לתחומים אחרים, עובדים רבים בהייטק נפלטים בשלבים מוקדים, וכבר בגילאי 40+ עובדים יכולים למצוא את עצמם מחוץ למעגל העבודה. בעניין הזה אין עוררין כי פתרון הבעיה טמון במאמץ עיקרי שיעשו החברות בתעשייה. חברת הטכנולוגיה טלדור לדוגמא, תומכת בצורה שוטפת בהעסקת אוכלוסיות מבוגרות. "בכל החטיבות שלנו– ניתן למצוא טווח גילאים החל מצעירים מוכשרים בוגרי אוניברסיטאות ומסלולי האיכות הצה"לים, ובמקביל אליהם גם ציבור בוגר יותר הן בוותק והן בגיל, כולל כאלו שעברו את גילאי ה- 40-50. בקיצור הגיל לא מהווה סוגיה הכל תלוי ביכולת" מציין מנכ"ל טלדור נתי אברהמי ומוסיף: "אני מעודד גישה שכזו באופן כללי בשוק, חשוב להבין כי העסקת עובדים בני 40 פלוס בכל התעשיות חשובה מאוד ותורמת הן למעסיק והן לעובד. מצד אחד, המעסיק מרוויח עובד מנוסה, שמביא עמו את כל ניסיון החיים שצבר. ומנגד, העובד מרוויח תעסוקה קבועה יציבה ומעניינת, בחברה מובילה בשוק. הוא נשאר במקצוע הליבה שלו ולא נאלץ לעבור למקצוע שאולי פחות מעניין אותו".

 

הדבר בא לידי ביטוי בטלדור בצורה בולטת- החברה מרחיבה את שורותיה ללא הרף. "ניתן למצוא בין עובדינו אנשים בכל הגילאים, כולל גילאי 40, 50, 60 ואף פנסיונרים. אנו תמיד מחפשים לגייס כוח אדם איכותי שמחפש בית חם לטווח הארוך. קיימת שקיפות בעינינו בעת הגיוס בנושאי דת, מין, גזע וכמובן גיל".

 

אבל אין ספק כי המאמץ של החברות חייב להיות משולב עם מאמץ של המדינה. היא גם צריכה לתת על כך את הדעת. על המדינה להנגיש את העיסוק בהייטק לאוכלוסיות מגוונות, בהם גם העובדים הוותיקים. "בשל המחסור החמור בענף ההייטק והשיח הבלתי פוסק על יבוא עובדים מחו"ל, אני בהחלט חושב שהמדינה וראשי תעשיית החדשנות, צריכים להשקיע באוכלוסייה הקיימת, ובכלל זה האוכלוסייה המבוגרת. התרומה שלהם למשק גדולה ורבה. מדובר על אוכלוסייה איכותית שבאה לעבוד ונותנת הכל מעצמה", מוסיף אברהמי. "תרומתם מורגשת גם בקרב הצעירים הרבים שמועסקים אצלנו, אשר מרוויחים מהניסיון של הדור הבוגר. הם לומדים מהם ומרגישים את האחריות והביטחון שהדור הבוגר נוסך עליהם וזה משהו שתורם לתעשייה כולה".