BETA
אמרתי לך, אוכלים קודם את הקצפת ואח"כ את העוגיה!
אמרתי לך, אוכלים קודם את הקצפת ואח"כ את העוגיה!
,צילום מסך -

הישרדות: ישבנים לוהטים ופרומואים שקריים

בפרומו הבטיחו לנו מכות, במציאות קיבלנו אחוות אחים ופאזל של דגים וגם - ענו על החידות: כמה פלחי ישבן נצפו במהלך הפרק + כמה זמן ייקח עד שרז ניסים כהן ינסה לאכול חבר שבט? • מיכל קליינברג, ביקורת

להחליף לווידיאו

קורנת

פרק 2 של "הישרדות" הזכיר לנו במה הישרדות טובים באמת:


1. באינסוף פריימים של ישבנים לוהטים אך לא רלוונטים
2. בספינים מפוארים בפרומו שמתגלים בתוכנית עצמה כקולאז' 'גזור הדבק' מ-8 אירועים שונים

 

אבל נחזור לזה בהרחבה. אז הפרק מתחיל עם הדחתה של דניאל (זוכרים?, רמז: לא סיליקון) שמגיעה ל"תדהמתה" לאי המתים. ו"לא מאמינה" שהיא זוכה לההזדמנות שניה. איזה קטע זה שמשתתפי "הישרדות" לא מכירים את הפורמט של התוכנית? זה בערך כמו להגיע ל"אח הגדול" ו"להיות בהלם" לגלות שיש מצלמות בבית ושהצופים מסמסים לדייר האהוב עליהם.

 

>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

הישרדות פרק הבכורה: מסיבת פיג'מות על חוף הים

"להיות איתה עונה 2": ולהיות גם הסטריאוטיפים שלה

 

בינתיים באי, השורדים עוד מנסים למצוא את עצמם, חוץ מעדי שמצאה את עצמה מזמן: "השמחה שלי קורנת, היופי שלי קורן, הדמות שלי קורנת", אכן קורנת כמו השמש ביום סגריר. אמיר, שהציל אותה מהדחה גם מתרשם עד עמקי נשמתו מאישיותה הקורנת: "הצלתי אותה רק כדי שהיא תהיה חייבת לי את המשחק, עכשיו היא כלי שיכול לשרת אותי", כן אבל איזה כלי קורן הא אמיר?!

 

 

שניה הלכתי להביא משקפי שמש
 

שניה הלכתי להביא משקפי שמש(צילום מסך -)

 

רז

עוד התרחשויות בין העצים - יוסי וביטבוקס כורתים ברית חברות מופלאה "עד המוות" כדבריהם (אהבתי את הפרופורציות על האי) וקובעים כי אהבתם כה גדולה ונעימה יותר מזו של דוד ויהונתן, שאין צורך לומר עוד מילה, מעתה יתקשרו במבטים והנהונים, כמו מערכת היחסים שלי עם מלצרים בעצם, שהיא גם (מבחינתי) ברית חברות אמיצה עד המוות.

 

אבל כמובן שהדובדבן שבקצפת הוא רז ניסים כהן השלישי - רז עדיין רעב חברים והמדינה שותקת. 3 ימים שרז לא אכל ושרה נתניהו נוגסת בעוד פטיפור; רז לא ישן מרוב רעב, לא חושב צלול מרוב רעב, שזה גם הנס שקרה לו כי מחמת הספק - כולנו נחשוב שהוא מדבר שטויות כי הוא רעב. בשורה התחתונה, רז שלנו, שכבר "מרגיש את הבטן בתחת" כדבריו (ללא ספק הנפש התאומה שלי) כבר די קרוב לאבד את העשתונות.

 

מומ

מו"מ


ענבר ויוסי נשלחים למשימת המו"מ ורז לא מבין איך לא שולחים אותו, כאילו מעולם לא נחקק החוק: "לא הולכים לסופר רעבים". השניים מגיעים ושם יש מו"מ בערך כמו שלי יש מו"מ עם השמש אם היא תזרח כל בוקר. "מה אתה רוצה, סיר ואבן אש? סבבה קח", מה שנקרא: תענוג לעשות איתך עסקים. (פרט שולי - לשבט של יוסי עדיין אין אורז כך שאין להם ממש מה לעשות עם סיר חם אבל גם ביף בורגיניון דמיוני זה טעים הלא כן?).

 

 

ביף בורגיניון
 

ביף בורגיניון(אפיק גבאי)

 

משימה

משימה


תראו, בפרומו הבטיחו לי בלגן, הבטיחו לי קללות, הבטיחו לי מכות. מה קיבלתי? מרוץ משוכות משונה, שבכל משוכה עושים דיון ובסוף יש סירה שגם 700 הרי האדם - לא מצליחים להזיז. בסדר, עד כאן מטאפורה ברורה לתואר ראשון (קורסים - משוכות של דיונים, סירה שלא זזה - BA) אבל איפה רז מתחיל להשתולל כמובטח ולנסות לאכול את עוגות הבוץ שגיא זוארץ בנה בינתיים מרוב שעמום/ את גיא זוארץ?


הקבוצה של רז מפסידה, רז מתעצבן - "לנו היה דיון להם לא היה דיון!" וזהו בערך, לא הבנתי על מי הוא כעס בעצם, כשהמילה 'מכות' נזרקה לאוויר - לאן היא הייתה מכוונת? אבל פרומו לחוד ומציאות לחוד ובכלל, האמת שזה פחות מעניין, כמו מה שרז יהיה אחרי שהוא יאכל משהו. מה שאני הכי אהבתי לראות במשימה זה את מסורת "הקרב ההוגן" של ששון, שמנסה לנהל את כיתת הבנדיטים שלו ולהסביר להם איך מנצחים, איך לא לשמוח לאיד, איך לשמור על פאסון אבל אז - רז זהבי.


עוד היה יפה היה לראות איך בזמן שקבוצה אחת כמעט נופחת את נשמתה בנסיון להזיז את הסירה, בצרחות, ורידים מתפקעים, שאגות גלדיאטורים ועוד - מנגד הקבוצה השניה שוקדת על פאזל של דג.

 

 

BA כללי, המטאפורה
 

BA כללי, המטאפורה(צילום מסך -)

 

ציטוטים

רגעים לציטוט:


רז ניסים כהן: "אני רעב! אני עוד שניה אוכל לכם את הראש", אה זה לא התחיל כבר?..


עדי לזהבי: "קמתי הבוקר אסטרטגית", גם אני, קודם שטפתי פנים ורק אז צחצחתי שיניים


נתי: "חיה פצועה יותר מסוכנת", אממממ, לא ממש

 

אלון ששון: "להפסיד אפשר, לוותר אסור", אלון תעשה לי קרב הוגן

 

רגעי קסם:

 

 

 

(צילום מסך -)

 

 

 

(צילום מסך -)

 

 

 

(צילום מסך -)

 

 

 

(צילום מסך -)