BETA

18.10.2012

00:40

עודכן:

מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר, הלך לעולמו בגיל 71

לאחר מאבק ממושך במחלה, מאיר דגן, שכיהן במשך שמונה שנים כראש המוסד, מת הבוקר בבית החולים. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ושבעה נכדים. מהמוסד נמסר: "מביעים צער עמוק ומביעים תנחומים למשפחת דגן". על תקופתו בראש ארגון גוף המודיעין והמבצעים הבינלאומיים, נאמר עליו כי החזיר את ההרתעה לישראל

ראש המוסד לשעבר מאיר דגן הלך הבוקר (חמישי) לעולמו בגיל 71, לאחר מאבק ממושך במחלה. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ושבעה נכדים. דגן כיהן במשך שמונה שנים כראש גוף המודיעין והמבצעים הבינלאומיים, בין 2002 ל-2011.

 

לאחר היוודע דבר מותו, ארגון המוסד הוציא הודעת תנחומים בה נאמר: "ראש המוסד יוסי כהן, ראשי האגפים ועובדי המוסד מביעים צער עמוק ומביעים תנחומים למשפחת דגן".

 

דגן היה אחד מאנשי הביטחון הבולטים של מדינת ישראל. האיש נמוך הקומה שנולד ברוסיה, שירת 32 שנים בצה"ל, במהלכן פיקד בין היתר על סיירת רימון והגיע לדרגת אלוף, אך הוא ייזכר בעיקר בזכות 8 שנים בראשות המוסד, שהגיע תחת פיקודו להישגים מבצעיים מרשימים. לפני מספר שנים הידרדר מצבו הרפואי, בעקבות סיבוך שנוצר כתוצאה מהשתלת כבד שעבר בבלארוס.

 

דגן נולד בעיר נובוסיבירסק שבברית המועצות ב-30 בינואר 1945 בשם מאיר הוברמן, להורים שנמלטו מפולין במהלך מלחמת העולם השנייה. כעבור חמש שנים עלתה משפחתו לישראל, ואחרי ששהתה במחנה עולים בלוד, עברה לבת-ים.

 

בשנת 1963 התגייס דגן לסיירת מטכ"ל, ולאחר שנשר מהמסלול הגיע לסיירת הצנחנים. הוא השתחרר ב-1966 בדרגת סגן, אך שנה לאחר מכן גויס למילואים כדי לפקד על פלוגת צנחנים שנלחמה בסיני וברמת הגולן במלחמת ששת הימים. אחרי המלחמה החליט הקצין הצעיר לשוב לצה"ל לשירות קבע.

 

נפצע בשתי רגליו, אושפז חצי שנה

 

ב-1970 הטיל אלוף פיקוד הדרום דאז, אריאל שרון, על דגן להקים את יחידת רימון כדי להילחם בטרור הפלסטיני ברצועת עזה לצד השב"כ. במהלך פעילותו ביחידה נפצע דגן בשתי רגליו ואושפז למשך חצי שנה לאחר שרכב בו נסע עלה על מוקש, אך שנה לאחר מכן הוא כבר שב לפעילות מבצעית וקיבל את עיטור העוז אחרי שהסתער על מחבל שעמד להשליך רימון עליו ועל פקודיו.

 

במלחמת יום כיפור לחם דגן בחזית הדרומית וב-1980 מונה למפקד אזור דרום לבנון. במלחמת שלום הגליל הוא פיקד על חטיבה 188, ולאחר מכן מונה למפקד יחידת הקישור ללבנון. בהמשך שימש מפקד האוגדה 36, יועץ הרמטכ"ל לענייני טרור, ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, ובתפקידו האחרון מונה לעוזר ראש אג"ם בדרגת אלוף. ב-1995 פרש דגן מצה"ל אחרי 32 שנות שירות.

 

ב-1996, אחרי ששב מטיול ג'יפים באסיה, חזר דגן לשירות הציבורי כסגנו של עמי אילון במטה ללוחמה בטרור, ולאחר מכן כראש המטה. בסוף שנות ה-90 צורף דגן למטכ"ל כראש חטיבת המבצעים ויועץ מיוחד לרמטכ"ל, אך ב-2000 התפקד לליכוד אחרי שחתם על עצומה נגד נסיגה מרמת הגולן. בבחירות שהתקיימו שנה לאחר מכן שימש דגן ראש מטה הבחירות של אריאל שרון, שנבחר לראשות הממשלה.

  

בספטמבר 2002 הכריז שרון על מינויו של דגן ראש המוסד, והיו שהרימו גבה בטענה כי אין לו ניסיון מודיעיני וכי קיבל את התפקיד רק בגלל היותו מקורב לשרון. אולם, דגן השתיק את המבקרים וסיים קדנציה מוצלחת במיוחד של שמונה שנים, כשכהונתו הוארכה פעמיים על ידי ראשי הממשלה אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. על פי פרסומים זרים, המוסד בפיקודו של דגן היה אחראי לכמה אירועים מרכזיים כמו חיסולם של בכיר חיזבאללה עימאד מורנייה ובכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח; השגת המידע על הכור הגרעיני בסוריה שהשמדתו מיוחסת לישראל; ועיכוב תכנית הגרעין האיראנית, בין היתר באמצעות חיסול מדענים מהרפובליקה האסלאמית.

 

דגן סיים את תפקידו כראש המוסד בינואר 2011 והוחלף על ידי סגנו תמיר פרדו. על רקע השיח אודות תקיפה אפשרית של ישראל באיראן, יצא דגן בסדרת הצהרות בהן הביע את התנגדותו הנחרצת לתקיפה, בטענה כי איראן עדיין רחוקה מהשגת יכולת גרעינית צבאית, ואף מתח ביקורת אישית על נתניהו.

 

אחרי סיום תפקידו כראש המוסד מונה דגן לראש חברת "גוליבר אנרג'י" העוסקת בחיפושי גז ונפט בים התיכון, ולאחר מכן הקים את תנועת "יש סיכוי" ששמה לה למטרה לשנות את שיטת המשטר בישראל - תחום בו עסק גם בשנים שלאחר מכן.

 

דגן פנה בין היתר למגזר הפרטי, ואף הקים חברת ייעוץ עם "שותפיו" להנהגה בעת מלחמת לבנון השניה, אהוד אולמרט ודן חלוץ. במקביל, בשנים האחרונות הוא הפך לאחד ממבקריו החריפים ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במארס 2015, למשל, השתתף בעצרת שמאל, בה טען כי "משבר המנהיגות הנוכחי הוא החמור ביותר מאז קום המדינה". שש שנים ברציפות מכהן נתניהו כראש הממשלה, שש שנים שבהן ישראל לא הייתה תקועה יותר מאשר הפעם הזו.

 

כעבור שבוע התארח באולפן "המטה המרכזי" בערוץ 10, והמשיך בדברים; בין היתר, טען כי החליט שבמידה וראש הממשלה יחליט לתקוף באיראן, בכוונתו להתפטר באותו רגע. עם זאת, אמר כי יחסי העבודה שלו עם ראש הממשלה היו טובים, וכי זה תמיד היה פתוח לדעות שונות. הוא תמך במועמדותו של יצחק הרצוג, שלבסוף לא הצליח לנצח עם מפלגתו, "המחנה הציוני", את נתניהו והליכוד.

 

בראיון נוסף שהעניק לחדשות 10, כשלושה חודשים לאחר מערכת הבחירות ובשוליו של כנס "ג'רוזלם פוסט" שנערך בארה"ב, הרחיב דגן על אופציית התקיפה באיראן - ואמר כי נתניהו ויתר על הרעיון לבסוף בשל החשש שבאיראן יזהו תכונה גבוהה בישראל כתוצאה מגיוס מילואים.