הנער העבריין: בן 15.7, יליד הארץ עם לפחות 3 אחים

מחקר של משרד הרווחה גיבש את הפרופילים של בני הנוער המופנים לשירות המבחן. המטרה: לספק מידע שיאפשר גיבוש תוכניות שמותאמות לצרכים של אוכלוסיית המטופלים. הסיבות העיקריות שהובילו אותם לביצוע העבירות: היעדר גבולות, קושי לשלוט בכעסים וקשיים לימודיים

בן 15.7, יהודי חילוני, ויש לו לפחות שלושה אחים - זה הפרופיל הממוצע של בני נוער המופנים לשירות המבחן לנוער. נתון זה עולה ממחקר ראשוני שפורסם היום (חמישי), שבוצע על ידי מכון ברוקדייל בשיתוף שירות מבחן לנוער ואגף לתכנון ומחקר במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

מטרת המחקר לספק מידע שיהווה בסיס להמשך פיתוח מדיניות ותוכניות שיותאמו טוב יותר לצרכי אוכלוסיית המטופלים בשירות. המחקר מתבסס על 430 שאלונים שמילאו קציני מבחן לנוער אודות אוכלוסייה מייצגת של המופנים אליהם. בשל האחוז הנמוך של בנות המופנות לשירותי המבחן לנוער, שעומד על פחות מ-10%, המחקר מתייחס לבנים בלבד.

 

על פי הממצאים גילם הממוצע של הקטינים המופנים לשרות המבחן לנוער עומד על  15.7 שנים. 64% מהקטינים הם יהודים ילידי הארץ, 17% הם מהמגזר הערבי ילידי הארץ, 19% נוספים הם עולים. 11% הם עולים מברית המועצות לשעבר, 4% עולים מאתיופיה והיתר ממגוון ארצות אחרות.

 

הרוב המוחלט (61%) מגדיר עצמו חילוני, 29% מסורתיים ו- 10% דתיים או חרדים. 58% סובלים מלקות למידה, כולל הפרעת קשב וריכוז, 41% מהם מקיימים קשרים עם חברים המאופיינים בהתנהגות מנוגדת לחוק. מהמחקר עולה כי הסיבות העיקריות שהובילו את בני הנוער לביצוע העבירה שבגינה הופנו לטיפול שירות המבחן הן: העדר גבולות וסמכות (49%), קושי לשלוט בכעסים (45%), קשיים לימודיים (44%), קשיי התמדה במסגרת (29%), קשיים בקשר עם המשפחה (45%), אירוע טראומטי משמעותי במשפחה (26%).

 

 

בקרב רוב המטופלים - מריבות או נתק עם ההורים

בקרב 35% מהמטופלים קיים מצב של דחייה ואף נתק בין הקטין לאחד ההורים או לשניהם. בקרב 56% קיים מצב זה ו/או מתח ומריבות רבות בין הקטין להוריו.

 

מבחינת המאפיינים המשפחתיים: 33% מהקטינים חיים במשפחה חד הורית, בהשוואה ל- 10% בקרב כלל הילדים בארץ. כ- 60% מהקטינים חיים במשפחה בה 4 ילדים או יותר, בהשוואה ל- 17% מכלל הילדים בארץ. כ-60% מהקטינים חיים במשפחה בה התרחש לפחות אחד מהאירועים הקשים הבאים ב-3 השנים האחרונות: פרידה של הורים,   מות אח, אשפוז ממושך או מחלה קשה של אחד ההורים, או אבטלה של ההורים.

 

בקרב 28% מן הקטינים יש לפחות הורה אחד או אח שהיה מעורב בעבריינות. בקרב 17% קיימת היסטוריה של התמכרות להימורים, סמים או אלכוהול של אחד מבני המשפחה הקרובים. 54% מהקטינים חיים במשפחות המוכרות לשירותי הרווחה. בקרב 72% ראש המשפחה עובד, אולם ב-19% מהמופנים יש קושי לספק צרכי קיום בסיסיים, ול-44% המשפחה מספקת צרכי קיום בסיסיים בלבד.

 

שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, מטיל על ההורים תפקיד משמעותי ביכולת למנוע את הידרדרות הילדים:  "המפתח לשינוי טמון בחיזוק התא המשפחתי כולו והאחריות ההורית. בשנים האחרונות מדיניות המשרד היא לתגבר את הפעילות בקרב המשפחות תוך שימת דגש על פיתוח והטעמה של תוכניות שמטרתן חיזוק התא המשפחתי באמצעות התערבות ביחסי הורים-ילדים. את זאת אנו עושים בין היתר במרכזי הורים ילדים שפזורים כיום בכל הארץ".