BETA

21.05.2010

23:12

עודכן:

"אני שמח שניתנה לי ההזדמנות לתקן"

על תפקודו במלחמת לבנון השנייה זכה תת אלוף אייל אייזנברג לביקורת קשה. על תיקון היתר שעשה ב"עופרת יצוקה" - הוא קיבל שבחים, אך גם שם הועמד לדין, הרחק מעין התקשורת. אלון בן דוד דיבר עם אייזנברג, מפקד אוגדת עזה, לראשונה מאז נחשף משפטו

(11:46 דקות)

מדהים באיזו מהירות אנו מדחיקים את הזיכרון. בשוק של שדרות השבוע הדימוי של עיר מוכת קסאמים נראה רחוק כל כך, כאילו מעידן אחר. מחירי הדירות שוב בעלייה ובכל ישובי עוטף עזה ניכרת תנופת בנייה, כאילו שעזה לא כאן, מעבר לגדר.

אגרסיבי וללא היסוסים - זה הדימוי שצה"ל של אחרי מלחמת לבנון מבקש לאמץ לעצמו, ואייל אייזנברג, מפקד אוגדת עזה בשנתיים וחצי האחרונות, הוא אדם מאוד לא אגרסיבי ואולי המייצג הבולט של צה"ל של אחרי לבנון. "אירועי עופרת יצוקה המחישו לנו שעופרת יצוקה 2 צריכה להיות הרבה יותר אגרסיבית וקשה", הוא אומר בראיון מיוחד ובלעדי לחדשות 10.

ב-2006 פיקד אייזנברג על האוגדה המובחרת של צה"ל, עוצבת האש. האוגדה שלו גויסה מאוחר מדי, נשלחה למשימות לא מתאימות וללא ציוד, התבצרה בכפר קטן בדרום לבנון וספגה שם תשעה הרוגים מפגיעת טיל בבית. בנוסף, מבצע ההנחתה שלה נעצר אחרי שאחד ממסוקי היסעור הופל, וכל זאת כשאייל מפקד על הכוחות מהבונקר שבפיקוד הצפון.

"זה חלק מהלקחים שלי מ-2006", מספר אייזנברג. "לא להמתין לפקודות מלמעלה. אתה נדרש מצד אחד להיות ממושמע ומצד שני לא להיות צייתן". ועדת וינוגרד קבעה כי האוגדה בפיקודו של אייזנברג לא השלימה את משימותיה וחלק גדול מתכנוניה לא יצא כלל אל הפועל, אבל בעוד שניים מעמיתיו, מפקדי האוגדות של לבנון, פרשו מצה"ל, אייל בחר להישאר וקיבל גם את ההזדמנות.

"שמתי כומתה, הצדעתי למפקדיי וקיבלתי עליי את הדין"

"בחרתי להילחם מתוך המערכת, ואני שמח שניתנה לי ההזדמנות לתקן", אומר אייזנברג. אלא שהוא נשלח לבצע את התיקון שלו בגזרה המסובכת של עזה. שם, לכל תקרית יכולה להיות משמעות אסטרטגית שתלווה אותנו לשנים ארוכות.

אייזנברג מספר כי את הניסיון הבעייתי שלו ממלחמת לבנון השנייה הוא לקח כניסיון קרבי מעשיר שבא לידי ביטוי במבצע "עופרת יצוקה". אלא שלקראת סוף המבצע, בקרב בשכונת תל-אלהווא, נקלע כוח של גבעתי למצוקה וביקש סיוע ארטילרי. מפקד הגדוד בשטח ידע כי על פי הפקודות לא ניתן לירות פגזי ארטילריה בסמוך כל כך לשכונת מגורים שבה קיים גם מתחם של אונר"א. הוא ביקש סיוע לנקודה מרוחקת יותר, ואז ביקש להסיט את האש קרוב אליו, לתוך השטח הבנוי. מפקד חטיבת גבעתי ואייזנברג, מפקד האוגדה, אישרו את הירי החריג. תמונות פגזי העשן, שבעולם כונו בטעות פגזי זרחן, מבעירים את מתחם אונר"א, שודרו בכל כלי התקשורת. אייזנברג ומפקד החטיבה הועמדו לדין משמעתי וספגו הערה.

על אירוע זה מספר אייזנברג: "זיהינו כוחות מסוימים באיזושהי מצוקה מסוימת וחשבתי שזה נכון להפעיל אש בדפוס מסוים. באותו זמן חשבתי שזה מה שצריך לעשות, ולכן עשיתי זאת. בדיעבד, כשבודקים את זה, חשבו שטעיתי. צריך להגיד שההפעלה הזו נגדה את הפקודות הראשוניות שאיתן יצאנו למבצע. במקומות שבהם חרגתי מאותן פקודות אני שמתי כומתה, הצדעתי למפקדיי, נשפטתי וקיבלתי עליי את הדין".

"עכשיו תורנו - אסור להראות חולשה ועייפות"

אלא שבאופן מוזר, העובדה שאלוף פיקוד הדרום שפט את מפקד האוגדה ואת מפקד חטיבת גבעתי, נשמרה בסוד עד שנחשפה חודשים מאוחר יותר בתשובתה של ישראל לדוח גולדסטון. "אני לא יודע להגיד מה היה המניע לטפל בזה באופן כזה או אחר", אומר אייזנברג. "אני לא חושב שצה"ל צריך להתבייש במעשיו".

צה"ל אולי לא מתבייש, אבל כבר במהלך "עופרת יצוקה" הוא החל להסתיר את זהותם של מפקדי הגדודים שלו כדי לא לחשוף אותם לתביעות משפטיות בעולם. על דור המפקדים הזה נגזר לא רק לנהל מלחמות לא אסתטיות בלב אוכלוסיה וללא הכרעה, אלא גם לחשוב טוב היכן לקיים את החופשה שלהם, שכן חלק ניכר ממדינות אירופה עלולות להאשים אותם בפשעי מלחמה. "אני אמשיך לטייל בארץ, יש לנו ארץ מקסימה, האפרוריות של אנגליה לא מפתה אותי".

כבן לאמא ניצולת שואה, באייזנברג יש הרבה נחישות ותחושת שליחות היסטורית. "אסור לנו להראות חולשה ועייפות. כל דור נלחם את שלו ועכשיו תורנו ואסור לנו להתבלבל". הוא לא מדבר על שלום, אלא על סבבי הפוגות. וגם ההפוגה עכשיו בעזה היא עוד דרך להתכונן לשלב הבא. "מסבב לסבב מצבו של האויב יהיה רע יותר", מזהיר אייזנברג.