הולך ומתחמם

עליית טמפרטורות של עד שתי מעלות עד סוף המאה, יותר בצורות ועליית מפלס הים התיכון: דוח שינויי האקלים שפורסם היום מציג נתונים מדאיגים על היערכותה של ישראל לשינויי האקלים

מסיבת העיתונאים שהתקיימה היום בתל אביב בנושא שינויי האקלים באגן הים התיכון והשפעתם על מדינת ישראל, מסכמת את הנתונים שכל העולם גילה, ואנחנו קוראים לו "חודש אוגוסט": במהלך המאה ה-21, מספרים לנו במשרד להגנת הסביבה, צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם, ואף יותר מכך באגן הים התיכון. שינויים אלו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות. באגן הים התיכון צפויה עליית טמפרטורה ממוצעת של מעלת צלזיוס עד שתיים עד סוף המאה הנוכחית וירידה בכמויות הגשמים בתחום של 4-27%, בהשוואה לסוף המאה ה-20. בנוסף, צפויים עליה בעוצמת אירועי גשם קיצוניים, עליה בטמפרטורת קיץ מרבית וממוצעת ועליהבמספר גלי החום. הכל על התחזיות הקודרות והשפעתן על חיינו.

אז מה היה לנו כאן

• התחממות של כ- 2°C בהשוואה לשנות ה-70.
• עלייה במספר אירועי חום.
• נטייה לימים חמים וקרים יותר.
• קיץ חם יותר וחורף קר יותר.
• עלייה במשך השכיח של ימים המוגדרים "חמים".
• הקצנה בגשמים העונתיים והיומיים.
• עלייה בשכיחות שנים קיצוניות (רטובות/שחונות).
• קצב עליית מפלס בים התיכון: כ-10 מ"מ לשנה.

התחזיות באשר לעתיד מצביעות על כך קיצים חמים יותר, וגשמים נדירים יותר:
• הטמפרטורה הממוצעת צפויה לעלות ב- 1.5°C עד שנת 2020 בהשוואה לשנים 1960-1990, ולקראת סוף המאה ה-21 היא עשויה לעלות ב-5°C
• כמויות המשקעים צפויות לרדת ב-10% עד 2020 ועד 20% בשנת 2050.
• עלייה במספר ובתדירות אירועי אקלים קיצוניים (שנות בצורת חריפה, שיטפונות ואירועי שרב).

השלכות צפויות: יותר שטפונות, פחות חוף

ההשלכות העיקריות של שינויי האקלים בישראל, כפי שהן מפורטות להלן, מצביעות על כך שההיערכות "הירוקה" חשובה היום מאי פעם: צפויה עלייה בתדירות ובחומרת שיטפונות, העלולים לגרום לנזקים כבדים לרכוש ולאדם; עליית מפלס הים עלול להוביל לנסיגה של 2-10 מ' של קו החוף ואובדן של 0.4-2 קמ"ר חוף כל 10 שנים; נסיגת המצוק החופי והרחבת תחום הסיכון של תשתיות הבנויות עליו ב-40-50 מ' מזרחה; פגיעה במושבות האלמוגים; ופגיעה בתיירות, במבנים חופיים, במינים ובמערכות אקולוגיות על החוף.

השלכות על בריאות הציבור

על העלייה באירועי הגשם הקיצוניים, יחד עם טמפרטורות גבוהות, השלכה גם על העלאת רמת אוכלוסיות היתושים ולשנות את תפוצתם, מה שיוביל להתפרצות מחודשת של מחלת המלריה. כמו כן, העלייה בטמפרטורות בראשית האביב, תוביל להקדמת מפגעי יתושים וקדחת הנילוס המערבי בבני אדם, עלייה בעומסי חום תוביל לפגיעה באוכלוסיות קשישים, חולים ועובדים החשופים לחום.

נזקים לחקלאות

הנזק לחקלאות, מציינים המדענים, נובע בעיקר מירידה בזמינות מים בקרקע. זו תביא לעלייה של כ-20% בדרישה למים בהשקיה, ירידה ביבולי פירות וירקות, הופעת מזיקים ופתוגנים חדשים, עלייה בשכיחות מחלות צמחים ובעלי חיים. כמו כן, תהיה ירידה ביצרנות של חיות המשק, יהיה מחסור במספוא ועלייה במחירו, תתקצר עונת היצרנות של שטחי מרעה, תיפגע אוכלוסיות של מיני חרקים מאביקים, ותהיה פגיעה בערך התזונתי ובזמן המדף של תוצרת חקלאית.


המגוון ביולוגי בישראל, שסובל גם כך בירידה במיני הזנים מאז הקמתה, יושפע אף הוא. לפי הדו"ח:
• תהיה תזוזה מרחבית צפונה בתפוצה של מינים ים- תיכוניים, ותפיסת השטח על ידי מערכות אקולוגיות מדבריות שינדדו מהנגב
• יופיו מיני אצות כחוליות בכנרת, המייצרות רעלנים, ועשויות לפגוע באיכות מי השתייה ולצמצם את המגוון הביולוגי באגם
• מינים שונים של צומח ופרפרי יום נמצאו כבעלי רגישות נמוכה לירידה בכמויות המשקעים, בתחום החזוי לאזור. עם זאת, תקופות יובש תוך- עונתיות ממושכות יפגעו משמעותית בצומח.
• העלייה בתנאי יובש והתארכות העונה היבשה, יעלו את הסיכון לשריפות יער

השפעה על משק האנרגיה

צרכנים שהשתאו השנה למראה העליות החוזרות ונשנות במחירי החשמל, יצטרכו להתרגל: ביקוש החשמל צפוי לגדול בקצב של 3.2% לשנה, בממוצע ארוך טווח, ותירשם עלייה בשיא הביקוש לחשמל בזמן עומסי חום וקור