BETA

14.07.2017

06:55

עודכן:

טבח, השמצה, או תעמולה בשירות השלטון? הוויכוח מאחורי פרשת דיר יאסין

במהלך מלחמת העצמאות והמצור על ירושלים כבשו לוחמי האצ"ל את הכפר וגירשו את תושביו, עד כאן כולם מסכימים. שעות לאחר הקרב כבר נפוצו שמועות על טבח בחפים מפשע. האם הוצאו להורג נשים וילדים? האם הפלסטינים ניפחו את הסיפור? והאם השלטון הישראלי השתמש בטבח לצרכים פוליטיים?

ב-9 באפריל 1948, במהלך מלחמת העצמאות, הסתער כוח משותף של האצ"ל והלח"י על הכפר הפלסטיני דיר יאסין במטרה לכבוש אותו ולגרש את תושביו. על כך כולם מסכימים, אבל הטענות על טבח שביצעו הלוחמים גרמו לוויכוח שמתמשך כבר עשרות שנים.

 

כמה שעות לאחר סיום הקרב החלו שמועות על טבח שהתחולל בו, אך יש מי שטוען שמדובר בהגזמה או אפילו בהמצאה. ההסיטוריון אורי מילשטיין טוען שמדובר בהשמצה של אנשי ההגנה נגד המחתרות הימניות. לטענתו נציג שירות הידיעות של ההגנה כתב דוח שקרי שבו תיאר את זוועות הטבח, וגם דרש לשנות דוח נוסף. שני הכותבים מכחישים.

 

>> לכתבות נוספות בחדשות 10:

אסון בבאר שבע: בן 9 טבע למוות בבריכה ציבורית; שני המצילים נעצרו

יחימוביץ': "לנו וללפיד משימה משותפת - לשים קץ לשלטון נתניהו"

חמאס קורא לאינתיפאדה: "סגירת הר הבית - מלחמת דת"

 

מי שמנסה לחקור לעומק את הסיפור מגלה שמדובר בצלקת שהמדינה לא רוצה לעסוק בה. אבל האנשים שהיו נוכחים ועדיין חיים מוכנים לספר, והם כבר לא ישכחו. צריך גם לזכור את מה שמאחורי שיקולי האינטרסים של כל המעורבים וטבלאות מספרי ההרוגים.

 

 

טבח או תעמולה פוליטית? הכפר דיר יאסין (ארכיון)
 

טבח או תעמולה פוליטית? הכפר דיר יאסין (ארכיון)(חדשות 10)

 

הסיפור שמסתתר מאחורי כל זה הוא שימוש פוליטי פנימי שנעשה בשני הצדדים. הפלסטינים, כפי שהודה אחד מבכירי ההנהגה לאחר שנים רבות, "ניפחו" את הפרטים. במסגרת זאת נשמעו גם טענות על אונס, סיפורי זוועות שגרמו לזרם פליטים שנמלטו מבתיהם גם בכפרים אחרים. כך שהניפוח שירת למעשה גם את השלטון הישראלי.

 

פרופסור אליעזר טאובר חקר את הנושא מהצד הפלסטיני, לטענתו עדויותיהם של התוקפים ושל המותקפים דומות. הוא הצליח לזהות 101 הרוגים מהצד הפלסטיני, לעומת חמישה מלוחמי המחתרות. הוא טוען שרק 11 מהם הוצאו להורג והשאר נהרגו במהלך הקרב, אם כי הוא מחשיב בתוך אלו גם נשים וילדים ששהו בתוך בתים שמהם נורו יריות.