BETA

25.07.2016

10:51

עודכן:

אזריה לתביעה הצבאית: "פעלתי נכון - אם יש ספק אז אין ספק"

החייל המואשם בהריגת המחבל בחברון נחקר לראשונה על ידי התביעה הצבאית במסגרת משפטו. אזריה טען: "חלק גדול מהעדים שכחו פרטים"; "לא סיפרתי על הסטירות מהמ"פ כי הייתי בהלם". בנוגע לנסיבות הירי, אמר: "יריתי בו מחשש לסכנה מיידית, אם לא הייתי חושש ממטען אולי הייתי יורה לעבר איבר אחר". השופטים הטיחו בו: "מה הבעיה להגיד שאמרת דבר לא נכון במצ"ח?"

משפט החייל היורה - שלב החקירה הנגדית. לאחר שהעיד אתמול בפעם הראשונה במסגרת משפטו, התייצב הבוקר (שני) אלאור אזריה על דוכן העדים בבית הדין הצבאי ביפו, ומשיב בשעה זו לשאלות התביעה הצבאית בנוגע להרג המחבל שביצע את פיגוע הדקירה בחברון.

 

בתחילת החקירה הצהיר אזריה: "אני לא חוזר בי מהודאתי במשטרה הצבאית ובמסמך התשובה לכתב האישום שהגשתי לבית המשפט". כשהוא נשאל מדוע חלק מהעדים מגוללים סיפור שונה משלו בנוגע להשתלשלות האירועים בתקרית הירי, הוא טען כי הוא לא קרא או זוכר את עדותם והפנה אצבע מאשימה כלפי המ"פ שלו.

 

"חלק גדול מהעדים שהעידו פה שכחו פרטים", טען החייל. התובע: "המ"פ תום נעמן העיד עדות שקר?", אזריה בתגובה: "חד וחלק". התובע שאל את אזריה האם המג"ד, סגן אלוף דוד שפירא, שיקר בעדותו. על כך השיב החייל:

"חלק מהדברים הוא שכח להגיד. אני לא יכול להגיד שהוא שקרן בגדול, אבל חלק מהדברים הוא 'תיקן'" כדי לשפר גרסתו".

 

לכתבות נוספות בנושא:

>> 5 אנשים נעצרו לאחר שתקפו הפגנת תמיכה באלאור אזריה בת"א

>> אחד מהתורמים לייצוג אלאור אזריה - בנו של שר הביטחון ליברמן

>> המג"ד של אזריה: "הייתה תחושה שהוא לא דובר אמת, אמרתי לו שהוא עשה מעשה חמור"

 

בווידאו: ראיון מהבוקר עם עורך דינו של אזריה בתוכנית "אורלי וגיא"

 

בנוגע לעדות שמסר נגדו מח"ט יהודה בעת הפיגוע, אלוף משנה יריב בן עזרא, אמר החייל: "אני לא זוכר כל כך מה הוא אמר. היו כאן דברים שהוא אמר שהם לא הגיוניים". התובע שאל את אזריה מדוע לא סיפר בחקירתו כי המ"פ תום נעמן סטר לו מיד לאחר הירי, כפי שחשף לראשונה אתמול בעדותו. "זכרתי חלק מהדברים, לא זכרתי את הסטירות", השיב אזריה, "לא זכרתי, לא הייתי במצב נפשי טוב. גם המ"פ לא זכר כמה דברים בחקירה שלו".

 

התובע לא הרפה בנושא: "אתה וסנגוריך יכולתם לשאול את המ"פ כל שאלה שרציתם בזמן שהעיד. האם לא שאלתם אותו על עניין הסתירות כי לא זכרתם?", הוא שאל את החייל, "אתמול אמרת שהמ"פ סטר לך מול כולם. למה לא שאלת אף אחד מחבריך שהיו לידך בזמן הירי ואחריו בנושא הסטירות? האם לא קראת את תיק החקירה? מדוע לא חיפשת אף עדות שתתמוך בגרסתך שהמ"פ סטר לך?".

 

אזריה, שבשלב זה נראה במצוקה, ענה: "זה לא עלה לי בראש לשאול ולחפש עדויות מסויימות". התובע הראה לו סרטון מהזירה, בו הוא נראה הולך בנינוחות עם המ"פ אחרי הירי, ושאל אותו מדוע התנהל כך אם הקצין בדיוק סטר לו כפי שטען. "מה אני אמור להגיד לו? הייתי בסערת רגשות ולחצתי לו יד", ענה החייל המואשם בהריגה, "הסרטונים מגמתיים".

 

התובע: "במכתב ששלחת אלינו על דברים שפתאום נזכרת ואתמול אמרת שהמ"פ אמר לך 'בוא נשאיר את הדברים בינינו ונחכה לראות מה יהיה'. איך זה יכול להיות שהעלית בחקירה את הנקודה הזו אבל לא את עניין הסטירות? הרי זה נעשה באותה נקודה?". אזריה בתגובה: "דברים התחילו לחזור אליי לאט לאט".

 

 

אזריה טען כי הוא
 

אזריה טען כי הוא "תיקן" חלק מגרסתו. המח"ט סא"ל שפירא(חדשות 10)

 

"דיברו איתנו אך ורק על סכינים"

השופטת התערבה במהלך החקירה ושאלה את אזריה: "שהמ"פ אמר לך שזה יישאר ביניכם, למה הוא התכוון?". אזריה השיב: "לדעתי על כל ההתנהלות שלו באירוע. הוא כנראה הבין שעשה טעות". השופטת: "איזו טעות? תסביר לי". אזריה: "על הצעקות שלו והסטירות. שהוא צרח עליי ולא נתן לי לדבר. הוא אמר לי אחרי האירוע להגיד שאני מצטער ושזו הדרך שלי לצאת בסדר". בהמשך הקשה עליו התובע בנוגע להיעדרות הדברים מחקירתו במצ"ח. "איך יכול להיות שאמרת על הסכין, אבל לא אמרת על המטען?", הוא נשאל. על כך השיב אזריה: "בחקירה במצ"ח הייתי מבולבל ובסערת רגשות, ובגלל זה לא אמרתי כל מה שבאמת אמרתי למ"פ".

 

התובע שאל את החייל שאלות על נהלי פתיחה באש לגבי מטענים, והעלה בפניו אירוע בבית לחם בו נכח כשיחידתו נתקלה בחפץ חשוד. "מה למדת מהאירוע בבית לחם לגבי מפגש עם חשד למטען?", הוא שאל. אזריה: "שום דבר כי לא לימדו אותנו, דיברו איתנו אך ורק על סכינים". התובע שאל "האם עושים מה שמ"פ אומר כי הוא המפקד בשטח?", ולכך ענה אזריה: "כן".התובע: "אבל במצ"ח, כשהחוקרת שאלה אותך מה ההגיון מאחורי ההנחיה להתרחק ממחבל עם מטען, ענית לה - 'מה זאת אומרת'. למה כל כך התפלאת על שאלת החוקרת?".

 

על כך ענה החייל: "ברגע שהיא שואלת אותי על זה בחדר הממוזג זה נראה לי הגיוני שצריך להתרחק. אבל זה לא בשטח, זה בחדר". התובע המשיך בשאלות בנוגע לנהלי פתיחה באש ומעצר חשודים. "אתה מבין את ההבדל בין סכנה סתם לבין סכנה ברורה ומיידית נכון?", הוא פנה לאזריה, "למשל שמחבל שמחזיק סכין במרחק מאה מטר הוא מסוכן, אבל זו לא סכנה ברורה מיידית". החובש ענה לו: "נכון".

 

 

המ
 

המ"פ הבין כנראה שעשה טעות". אלאור אזריה, הבוקר בבית הדין(ללא קרדיט)

 

אזריה: "אם יש ספק אין ספק, פעלתי נכון"

נציג התביעה שאל את אזריה בנוגע להחלטתו לפתוח בירי בזירת הפיגוע: "כדי לנטרל מחבל אתה צריך לזהות אמצעי כוונה ויכולת נכון?". החייל ענה: "בהתאם לנסיבות, אם יש חשד סביר שאכן למחבל יש אמצעי, גם אם אתה לא רואה אותו זה מספיק על מנת לנטרל - כי שיש ספק אין ספק".

 

אזריה המשיך: "מה שאני מבין מהמשפט הזה, זה שאם יש לך ספק אם המחבל מהווה סכנה אתה מנטרל אותו, לא תיקח את הסיכון הזה". השופט שאל את החייל: "ובהנחיות המפקדים נעשה שימוש במינוח הזה?". על כך השיב אזריה: "אני זוכר את המשפט הזה מהם. שאתה מרגיש סכנה תפעל כדי לנטרל אותה. זה קצת לא הגיוני שאם יש לך ספק אתה לא תירה, כי אם הספק הזה יתברר כסכנה שפוגעת באנשים אז אחרי זה יבואו אליך בטענות וישאלו למה לא פעלת. למדתי את זה בהכשרה שלי".

 

עוד אמר החייל: "אם יש ספק אין ספק - הכוונה זה לאו דוקא לירות. אולי יש אלטרנטיבה אחרת, תלוי מה קורה בזמן אמת". התובע: "היום שאתה יודע שלמחבל שירית בו לא היה מטען. לא היית צריך לירות בו?". אזריה: "ממש לא. פעלתי כמו שצריך. במידה והוא היה עושה משהו, יש את המצפון הזה שלא פעלת. לך תסביר לאותה אמא שכולה שחשדת, שהיה לך חשד סביר. לך תסביר לאותה אמא שכולה הבן שלה נרצח, שלא ניטרלת כי זה רק חשד".

 

 

לוחם צה"ל יורה במחבל שלא מהווה סכנה בחברון
 

לוחם צה"ל יורה במחבל שלא מהווה סכנה בחברון(בצלם)

 

התובע המשיך בשאלות בנוגע לנסיבות הירי: "אם היית יודע בזמן אמת שאין לו מטען, היית יורה בו?". בתגובה טען החייל כי אם היה יודע, לא היה יורה על מנת להרוג את המחבל. "זה בדיוק כל העניין. אם. לא יודע. היו לי שני חששות מהעניין הזה. גם סכין וגם מטען. אין לי טעם לירות בו לכיוון הראש, הייתי יורה לעבר היד".

 

התובע: "האם עד היום אתה חושב שהגיע למחבל למות כי דקר חברים שלך, ללא קשר למטען?". אזריה: "לא נראה לי שאמרתי אחרי הירי את המשפט ש'הגיע למחבל למות כי הוא דקר חבר שלי'. אתה מתבסס על סרטונים ולא שומעים את זה. אבל אם אמרתי את זה, אז מחבל שניסה לרצוח ומסכן אנשים צריך לנטרל אותו כדי שלא יפגע באנשים אחרים בזירה. "לא יריתי בו בגלל שהוא דקר חבר. יריתי בו בגלל חשש לסכנה מיידית ממנו. היה לי חשש לסכנה מיידית וממשית".

 

בהמשך עימת התובע את אזריה עם הגרסאות שהשמיע לאחר הירי, כי שמע שהמחבל זז בזירה. אזריה אמר כי הוא אינו זוכר מי אמר זאת, ובתגובה אמר לו התובע: "ואם אומר לך שזה היה עופר אוחנה? (נהג האמבולנס שבעט בסכין)". אזריה השיב: "לא זוכר. הייתי מבולבל". התובע: "ואם אומר לך שהצעקה היתה לפני הפינוי, והוא אמר הוא עדיין חי?". אזריה: "אמרתי מה שהיה בשטח. בלי להסתמך על סרטון".

 

התובע הראה את הסרטון מזירת האירוע לאזריה, שם שומעים את נהג האמבולנס אוחנה צועק "המחבל הכלב הזה עדיין חי", ושאל אותו: "אז מה שאמרת במצח שזה היה אחרי הפינוי לא נכון?" בתגובה החל החייל למלמל. השופטים פנו אליו: "מה הבעיה להגיד שאמרת דבר לא נכון במצ"ח? יכול להיות שהתבלבלת. אנחנו לא מבינים למה אתה לא אומר שזו אמירה לא נכונה".

 

 

 

"לא זוכר מי צעק שהמחבל חי". אזריה, היום בבית הדין(חדשות 10)

 

התובע שאל את אזריה: "אפשר להגיד שאם לא היית רואה את המחבל מזיז יד לכיוון הסכין לא היית יורה בו?". אזריה: "לא יכול לענות לך מה היה אם". השופט: "למה לא ניתן להפריד בין הסיבות (הסכין והמטען)?". אזריה: "אם לא הייתי חושש ממטען אולי הייתי בועט לו בסכין או שהייתי יורה לעברו על איבר אחר. הירי לראש בוצע בעקבות החשש ממטען אבל יש גם את הסכנה של הסכין. הירי לראש באופן תאורטי היה מחשש מהמטען".

 

בשלב הזה בדיון נראה כי השופטים מקשים מאוד על אזריה ולא מאמינים לגרסתו. התובע הטיח בו כי שינה פרטים בעדותו. התובע: "אתמול בעדות התחייבת לתנועות של יד ימין (של המחבל)". אזריה: "אמרתי יד ימין רק להמחשה".

התובע: "אז עכשיו שאתה מבין שמדובר ביד שמאל, אתה משנה גרסה".

 

התובע הראה לאזריה את סרטון החקירה, שגם בו מדגים החייל כי המחבל הושיט יד לסכין עם יד ימין. בתגובה ענה אזריה: "הייתי מבולבל ובלחץ. התכוונתי למראה הכללי". במקביל, לשופטת נמאס מנסיונות ההתחמקות של החייל והיא הרימה עליו את הקול.

 

לאחר מכן עימת התובע את אזריה עם סרטון נוסף, בו רואים את הסכין רחוקה מהמחבל. בתגובה אמר לו החייל: "לא יעזור לך, אני ראיתי בשטח שהסכין קרובה אליו".