למה הכלכלה השיתופית היא הדבר הגדול הבא - ומי באמת צריך להרוויח ממנה

אתרים כמו AirBNB, ווייז או UBER הפכו את יוזמות הכלכלה השיתופית לטרנד פופולרי: הכוונה היא לכל מיזם שמבוסס על פעולות של המון המון אנשים בהמון מקומות, שמייצרות מידע שמייצר ערך שמשרת את המיזם. הבעיה העיקרית היא כיצד לגרום לכך שגם הלקוחות ירגישו חלק מההצלחה

כלכלה שיתופית היא הדבר הגדול הבא. כך כתוב בעיתונים, וזה מה שמחפשים היום בתחום ההשקעות. בימים האחרונים התקיים בברלין כנס DLD השנתי. השם לא נשמע משהו, אבל זהו כנס אינטרנט ודיגיטל חשוב מאוד, שאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים על הכיוון שעולמנו הולך אליו. הנושא השנה הוא כלכלה שיתופית, והסיסמה המלווה את הדילדאים היא "זה רק מתחיל".

 

מה זה כלכלה שיתופית? ובכן, הכוונה היא לכל מיזם שמבוסס על פעולות של המון המון אנשים בהמון מקומות, שמייצרות מידע שמייצר ערך שמשרת את המיזם. הטרנד הזה שכבש את עולם האינטרנט, נולד מכמה הצלחות גדולות שגרמו לרעיון להתפשט ולהלהיב את המשקיעים, הביא עשרות יזמים לשבת ולנבור בראשם אחר הרעיון הבא שיעשה את זה. התחום העלום הבא שעוד לא עבר שינוי מוחלט בעקבות הטכנולוגיה, שעדיין פועל באופן מסורתי, ושאם רק ילבישו עליו מודל עסקי חדיש מבוסס שיתוף, יהפוך מיליונים למיליארדים תוך זמן קצר.


המונח "כלכלה שיתופית" מתייחס למיזמים שעוזרים לנו לחלק את מה שיש לנו כבר ממילא, עם מי שרוצה את זה ומוכן לשלם לנו על זה קצת. הנה כמה דוגמאות.

 

 

אתר Air BnB
 

אתר Air BnB(חדשות 10)

 

להשכיר דירה באקפולקו

AIRBNB הוא אתר שמאפשר להחליף דירות ולשלם על מספר ימים מועט, פחות מבית מלון. המשפחות המחפשות ולהקות הנופשים יכולים למצוא אחד את השני ברשתות החברתיות, המיזם מקשר ביניהם, מבטיח את התשלום, מתנה את הזכאים לשימוש, ומעניש את הפוגעים באמינות ההסכם שבין שני צדדים שאינם מכירים.

 

ממה האתר מרוויח? קצת מעמלות על העסקאות, והרבה מאוד מהידע שנצבר על 13.5 מיליון הגולשים שנכנסים מדי חודש לאתר. את הידע הזה לא מתרגמים מיידית למוצר, או מכירות, אלא לשווי. החברה משכירה כ-10 מיליון לילות קסומים בשנה, מגלגלת מחזור מכירות של כמיליארד דולר, גוזרת מזה קופון של כ-10 אחוזים בממוצע מכל עסקה, כך שההכנסות שלה הן כמאה מיליון דולר. אבל היא שווה כבר עשרה מיליארד דולר.

 

הנמלים העמלות לא ירוויחו מזה

 

למה היא שווה ככה? כי מישהו הסכים להשקיע בה סכום כסף מסוים, ובתמורה לקבל ממנה חלק מסוים, וזה כמובן מחשב מחדש כמה שווים כל יתר החלקים. למה הוא הסכים? כי הוא מאמין שהוא יוכל לקבל על החלק שלו יותר ממה שהוא שילם. המרוויחים הם בעלי המניות: היזמים, המשקיעים הראשונים, שהכניסו את המשקיעים השניים שמכרו חלק למשקיעים השלישים.


הנמלים העמלות במיזם הזה הם כל אותם 13.5 מיליון גולשים בחודש, שבסך הכל רוצים לשלם פחות על לילה באקפולקו, או להשכיר את דירתם באקפולקו בזמן שהם נוסעים לבקר את הפמיליה באמריקה. הם, ירוויחו את המחיר המוזל, ייצרו ערך לחברה אבל לא ייהנו מעליית הערך שהם מייצרים. במקסימום יעלו להם את המחירים בעקבות הפרסום, לדירות השוות.

 

 

אובר
 

אובר(צילום מסך מתוך לילה כלכלי)

 

לתפוס טרמפ

UBER הוא מיזם הסעות שיתופי, שמאפשר לכל מי שרוצה להיות נהג מונית לרגע, ולהרוויח מהאוטו שלו שחונה באפס מעשה, או שממילא שותה דלק בדרכו לעבודה. גם הוא מרוויח מעמלות: יש לו 19.5 מיליון גולשים בחודש, הוא מגלגל מחזור של עשרה מיליארד דולר בשנה, מזה 2 מיליארד הם שלו, תוצאה של 20% עמלה שהוא לוקח. כמה הוא שווה? קרוב ל-40 מיליארד דולר.


ויש עוד כמה דוגמאות כאלו כמו פייסבוק, גוגל ו-WAZE, שצוברים ערך בגלל ההמונים המשתמשים, אבל את השווי הם משאירים לעצמם, ולא מחלקים איתנו, ההמונים, את הפירות. הבעיה עם כל המיזמים הנפלאים האלו, שהם קצת כמו מסע הזרעונים של וודי אלן - המונים מתחילים את המרוץ, אבל בסוף אחד ינצח בגדול. כל השאר ייכחדו. כמו ההמונים, תפקידם בעיקר לפלס את הדרך, להזין את המנגנון ולאפשר לאחד להרוויח על חשבונם.

להתבגר

את חיי המין של וודי אלן קצת קשה לשנות. לעומת זה, הכלכלה השיתופית צריכה לעבור שינוי חד ולהתבגר. אין שום מניעה שאובר יאפשרו למשתמשים שלהם להשקיע סכום כסף, לקנות בנק נסיעות מראש ולקבל תמורתו מניה במיזם. אם המיזם ייכשל - ההפסד לא גדול וחלקו ממילא חזר בשימוש. אבל אם המיזם יצליח, לפחות יהנה הנוסע גם מעליית הערך של פעולתו.


מכיוון ש-50 אחוז מהכנסות העולם ממילא הולכות לאחוז אחד מהאוכלוסיה, ותחרות בעידן הטכנולוגי מחסלת עסקים גדולים כקטנים ומותירה בזירה רק ענקיים שמתפקדים כמעט כמונופולים ולכן גורפים את עיקר ההכנסות - הגיע הזמן להבין שהם צריכים גם לפרנס את מיליוני המשתמשים.


הכלכלה השיתופית הבאה היא לא מי ינצל יותר טוב את ההמונים ויצחק כל הדרך לבנק, אלא מי יתחלק יותר נכון עם ההמונים ויהפך לחברה של כולם, ואז הם ידאגו שהוא יצחק כל הדרך לבנק.


בינתיים אין למונופולים ולכיסי האויר של ההייטק מה לדאוג, ההמונים חזקים מאוד בדיבורים, בתלונות, במחאות ובמצב קיצון אפילו יצאו לרחובות ויפרדו בחלוציות מזמנם ונוחיותם. מכסף - הם לא ממהרים להיפרד, ולא חשוב כמה. אבל זה ענין של זמן. השאלה היא מי ייקח את כל הקופה במיזם הרווח השיתופי הבא, שיהפוך את הכלכלה השיתופית על פיה.


הכותבת היא מייסדת חברת Co.Co - מיזם במימון המונים, שמאמין כי טעם טוב, אמון ואחריות חברתית הם ערכים אוניברסליים ובסיס רחב למדי להקמת חברת אופנה חדשנית, במודל כלכלי שיתופי פורץ דרך

 

צפרא פרלמוטר, מייסדת מיזם השיתוף Co.Co
 

צפרא פרלמוטר, מייסדת מיזם השיתוף Co.Co(נטלי שור)